עובר ושב

לאור הבלבול שזרע מחקר ה WHI (מחקר ה WHI (Women Health Initiative) עוצב כדי לבחון האם טיפול הורמונלי חליפי יכול למנוע מחלות לב וכלי דם, אוסטיאופורוזיס וכו'. השפעת הטיפול ההורמונלי החליפי נבחנה באמצעות תכשיר אחד המוכר בישראל בשם פרמריל פלוס. מימצאי המחקר הצביעו על עלייה מוכחת בסיכון ללקות בסרטן שד ומחלות לב. בעקבות זאת הופסקה זרוע אחת של המחקר. הפרסומים הרבים לו זכה המחקר זרעו בהלה בקרב נשים ובלבול בקרב רופאים.)

עם פרסום ממצאי המחקר ביולי 2002, התכנסו 21 מומחים, חברי הקולג' האמריקאי למיילדות וגיניקולוגיה ובמשך שנתיים בחנו את כל המחקרים בנושא טיפול הורמונלי חליפי שפורסמו לפני מחקר ה WHI ולאחריו. הרופאים פיתחו קווים מנחים לשימוש נכון בהורמונים חליפיים, המתבססים על מחקרים עדכניים והשיבו לשאלות נפוצות ששואלות נשים בהגיען לגיל המעבר.

לנשים מותר לקחת הורמונים. חשוב לזכור שמחקר ה - WHI עוצב במטרה לבחון האם טיפול הורמונלי חליפי יכול למנוע מחלות לב וכלי דם, אוסטיאופורוזיס וכדומה, ולא האם טיפול הורמונלי חליפי מקל על תסמיני גיל המעבר. המחקר לימד שכאשר נשים שוקלות ליטול טיפול הורמונלי להקלת תסמיני גיל המעבר, עליהן להתייעץ עם הרופא המטפל שלהן כדי לבחון את התועלת לעומת הסיכון.

במחקר ה - WHI רמת הסיכון לחלות בסרטן שד היה קטן ביותר - פחות מעשירית אחוז בשנה. כלומר 8 נשים מתוך 10,000 נשים לכל שנת טיפול מצויות בסיכון לחלות בסרטן שד בעקבות נטילת הורמונים חליפיים. על פי המחקר ככל שאישה נוטלת הורמונים חליפיים למשך זמן רב יותר כך גוברים סיכוייה לחלות בסרטן השד. בידיה של האישה להחליט האם היא מעונינת לקחת את הסיכון הקל לסרטן ולהקל על התסמינים מהם היא סובלת.

הנשים שהשתתפו במחקר ה - WHI נטלו תכשיר המוכר בארץ בשם פרמריל. אין זה אפשרי לקבוע האם תכשירים אחרים נושאים את אותם סיכונים, עד שיבוצעו מחקרים נוספים.

אם את סובלת מגלי חום, הזעות לילה והפרעות בשינה, טיפול הורמונלי חליפי הוא הטיפול האפקטיבי ביותר עבורך. למעשה, אינספור מחקרים הצביעו על כך שאין טיפול טוב יותר להקלה על גלי חום חמורים מלבד הורמונים חליפיים. אם אינך סובלת מהיסטוריה רפואית משפחתית של קרישיות יתר, מחלות לב וכלי דם וסרטן שד, פני לרופא שלך והתייעצי איתו בדבר נטילת הורמונים חליפיים. מומלץ שתשתמשי בהורמונים חליפיים במינון הנמוך ביותר האפקטיבי עבורך, לזמן קצר. בצעי הערכה מחודשת של הצורך בנטילת הורמונים, לאור מצבך הפיזי, עם הרופא שלך אחת לשנה.

אם התלונה המרכזית שלך היא כאבים בעת קיום יחסי מין כתוצאה מיובש וגינלי, התשובה היא כן. דופן הנרתיק נעשה דק יותר, כתוצאה מהירידה בהפרשת הורמון האסטרוגן, ובלוטות הריר שבו מתנוונות. עקב כך, פוחתת או נעלמת הפרשת המסככים הטבעיים בנרתיק. תכשירים המכילים אסטרוגן במינון נמוך, בהן טבליות לטיפול מקומי או כדורים מקלים על היובש ומשפרים את הסיכוך הטבעי.

לגבי גורמים אחרים כמו: ירידה בחשק המיני מסיבות נפשיות, או כתוצאה מהשפעת תסמינים אחרים של גיל המעבר על איכות חייה של האישה, שינויים פיזיים וירידה בהפרשת טסטוסטרון (נשים מפרישות כמויות קטנות של הורמון "גברי" זה)) נמצא כי בשלב זה ישנם מחקרים ספורים מכדי לקבוע האם שימוש באסטרוגן או אנדרוגן (טסטוסטרון סינטטי) אכן משפרים את החשק המיני של נשים בגיל המעבר. נמצא כי טסטוסטרון עלול לגרום לעלייה בשומני הדם ולעלות את הסיכון לתחלואת לב.

לא. כוח המשימה לא מצא הוכחות שטיפול הורמונלי גורם לעלייה במשקל. העלייה במשקל המתרחשת בתקופה זו בחיי האישה מיוחסת לגיל ולא לגיל המעבר או לנטילת הורמונים. ככל שמתבגרים חילוף החומרים פוחת, וכאשר משלבים עובדה זו עם פעילות גופנית פחותה התוצאה היא עלייה במשקל.

לא. למעשה כוח המשימה מצא שנשים המשתמשות בטיפול הורמונלי מצויות בסיכון פחות ללקות בסוכרת סוג 2, מנשים שאינן נוטלות הורמונים.

כוח המשימה מצא שטיפול הורמונלי לא מעלה את הסיכון.

מאחר ומחקר ה - WHI מצא שטיפול הורמונלי מפחית הסיכון ללקות בסרטן המעי, האם כדאי שאקח טיפול הורמונלי למניעת סרטן המעי?

כוח המשימה לא ממליץ לעשות זאת, למרות שכמה מחקרים מצביעים על ירידה בסיכון לסרטן המעי.

אין שום הוכחה מחקרית שטיפול באסטרוגן מסייע לטיפול בבעיה זו.

רוב הנשים אינן מפתחות דיכאון במהלך המנופאוזה, למרות שישנם מחקרים המראים שנשים בתקופה זו נוטות יותר לתסמינים של דיכאון. לפני שמתחילים טיפול נגד דיכאון, יש לעבור בדיקה כללית ותפקודי בלוטת מגן, שהפרעה בתפקודה ניכרת בתסמינים דמויי דיכאון. ישנם מחקרים שמראים שלאסטרוגנים יש השפעה אנטי-דיכאונית, אולם תרופות כמו: פרוזק, פקסיל או אפקסור, יעילות יותר כאנטי-דכאוניות, ויש להן השפעה מקלה על גלי החום. טיפול הורמונלי מגביר את ההשפעה של התרופות האנטי-דכאוניות.

את יכולה להמשיך ליטול טיפול הורמונלי, אם זה נעשה במטרה להקל על תסמיני גיל המעבר. אבל אם את לוקחת טיפול הורמונלי למניעת אוסטאופורוזיס תשקלי להפסיקו, משום שיש תרופות אחרות שיכולות למנוע אוסטאופורוזיס ושברים. כדי להגן על עצמותיהן מומלץ לנשים בתקופה הקודמת לגיל המעבר ובמהלכו ליטול 1,200 1,500 מ"ג סידן ביום, מולטי ויטמין המכיל ויטמין D ועיסוק שגרתי בפעילות ספורטיבית.

כן. מחקר ה - WHI לא מצא שטיפול הורמונלי יעיל למניעת מחלות לב. שינויים באורח חיים, לעומת זאת, יסייעו למנוע מחלות לב, בעיקר ביצוע פעילות גופנית, הפסקת עישון, הקפדה על תזונה בריאה וירידה במשקל במידת הצורך. אצל נשים המצויות בסיכון גבוה לפתח מחלות לב יש לשקול נטילת סטטינים לטיפול ברמות כולסטרול גבוהות ותרופות לטיפול ביתר לחץ דם, כמובן בהתייעצות עם הרופא שלך.

לא נמצאו עדויות שטיפול הורמונלי מונע ירידה בתפקוד הקוגנטיבי בנשים מבוגרות או משפר פעילות קוגנטיבית בקרב נשים שפיתחו כבר תסמיני אלצהיימר, או מחלות דומות אחרות.

מאחר ולמצבים כרוניים רבים כמו: מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים יש רקע תורשתי, חיוני שאת והרופא שלך תשקללו גם את ההיסטוריה המשפחתית בהחלטה האם ליטול הורמונים. אם יש לך היסטוריה משפחתית של סרטן שד, מחלות לב וקרישיות יתר של הדם עליך להביאה בחשבון לפני שאת מקבלת החלטה ליטול הורמונים חליפיים. לעומת זאת אם יש לך היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס, סרטן המעי הגס ותסמינים חמורים של גיל המעבר, טיפול הורמונלי חליפי יספק לך מלבד הקלת התסמינים הגנה מפני המחלות הללו.

בימים אלו מתנהלים מחקרים רבים שמטרתם לבדוק יעילות טיפולים אלטרנטיביים להקלת תסמיני גיל המעבר. תוצאות מחקרים אלו צפויות לספק מידע על יעילותם ובטיחותם של הטיפולים הלא-הורמונליים, אך הן צפויות להתפרסם רק בעוד מספר שנים.

להלן סיכום של הידע הקיים לגבי הטיפולים האלטרנטיביים השכיחים לטיפול בתסמיני גיל המעבר:
מאכלים, משקאות ותוספי מזון המכילים סויה. פולי הסויה מורכבים משני מרכיבים עיקריים: חלבון סויה ואיזופלאבונים, שהם כימיקלים צימחיים בעלי מאפיינים דומים לאסטרוגן. המחשבה היא שהאיזופלאבונים אחראים על הקלת תסמיני גיל המעבר, אך יעילותם של מאכלי סויה ותוספי מזון המכילים סויה אינה ברורה. קיימים מחקרים ספורים המדגימים הפחתה של עד 45% בגלי החום ע"י תוספי סויה, אך מחקרים נוספים לא הראו שיעילותם גדולה מזו של טיפול פלצבו (טיפול אינבו). חלבון סויה במזון מפחית את רמות הכולסטרול בדם, אך, מחקרים מראים שתוספי הסויה שמכילים איזופלאבונים בלבד אינם יעילים בהפחתת הכולסטרול. גם ההשפעה של סויה על מסת העצם אינה ברורה. תוצאות מחקרים בתחום אינן עקביות, ולכן בשלב זה אין המלצה לנטילת סויה לצורך מניעת הידרדרות עצם. באשר לבטיחות נטילת סויה, נדרשות עדויות מחקריות נוספות על מנת לקבוע האם האסטרוגנים הצמחיים שמכיל הסויה בטוחים יותר לשימוש מאשר הטיפול ההורמונלי. מחקרים עדכניים מדגימים שנטילת תוספי מזון המכילים סויה או פיטואסטרוגנים למשך 5 שנים ומעלה, מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם, בדומה להשפעה שיש לנטילת אסטרוגן ללא פרוגסטרון בנשים עם רחם.

הקוהוש השחור: צמח זה שימש לטיפול בבעיות פוריותל של נשים במשך דורות, למרות שכלל לא ברור באיזה אופן, אם בכלל, הוא משפיע. במהלך 40 השנים האחרונות נעשה שימוש נרחב בקוהוש שחור בגרמניה, לצורך טיפול בגלי חום, דיכאון והפרעות שינה האופיינים לתקופת המעבר. עם זאת, מעולם לא נערכו מחקרים גדולים, מבוקרים לבחינת השימוש בקוהוש השחור, ולכן אין המלצה מגובשת לגבי המינונים של הטיפול או לגבי יעילותו. ככל הנראה אין לקוהוש השחור השפעה מיטיבה על צפיפות העצם או תפקוד הלב. ישנם חוקרים הממליצים להגביל את השימוש בקוהוש השחור ל- 6 חודשים.

פרוגסטרון, טסטוסטרון והורמונים "טבעיים" נוספים לשימוש חיצוני: תכשירים אלו נמכרים בחנויות טבע ובאינטרנט כתחליפים לטיפול הורמונלי. בשלב זה לא בוצע אף מחקר מסודר לבחינת היעילות או הבטיחות של תכשירים אלו. חלק ממשחות הפרוגסטרון "הטבעיות" מכילות חומרים שגוף האדם אינו יכול להשתמש בהם כפרוגסטרון ולחלק מהתכשירים מחדרירים תוספת של פרוגסטרון חיצוני. בנוסף, אין דרך לדעת מה כמות הפרוגסטרון הזמין לגוף בשימוש במשחות אלה. אין כל עדות שמשחות פרוגסטוגניות יכולות למנוע צמיחת יתר של רירית הרחם, או להפחית סיכון לסרטן רירית הרחם. קיים אף פחות מידע על בטיחות ויעילות השימוש במשחות טסטוסטרון, שנבדקו רק בגברים.

בשורה התחתונה: אין כיום כל עדות שלטיפולים האלטרנטיביים יש השפעה על גלי החום.
אם את בכל זאת מחליטה להשתמש באחד הטיפולים האלטרנטיבים, חשוב מאד לדווח על כך לרופא/ה המטפל/ת. יש לזכור שגם אם טיפולים אלו מכונים "טבעיים", אין זה אומר שהם נטולי סיכונים ותופעות לוואי, ולכן יש להתייחס לשימוש בטיפולים אלטרנטיביים כמו לשימוש בכל תרופה אחרת.
בבואך להתייעץ עם רופא הנשים שלך, דעי שעליך לעדכן אותו מהם הטיפולים הטבעיים שאת נוטלת, משום שחלקם עלולים לסכן אותך אם את נוטלת אותם בשילוב עם תרופות אחרות.

עליך להתייעץ עם הרופא שלך ולשקול אם להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי, משום שחלק מהנשים שמפסיקות ליטול הורמונים בבת אחת סובלות מדימום כבד במשך כמה ימים, וחוזרות לסבול מגלי חום ותסמינים אחרים. ממחקר שבוצע נראה כי אחת מארבע נשים שהפסיקו ליטול הורמונים לאור פרסום מחקר ה WHI חזרו לקחת הורמונים משום שתסמיני גיל המעבר שבו להטריד אותם.

לסיכום:
כמו שאר ההחלטות הנוגעות לבריאותך גם ההחלטה האם ליטול הורמונים חליפיים היא אישית שלך.
רק את יכולה להחליט, תוך התייעצות עם הרופא המטפל שלך, האם היתרונות שבהקלה על תסמיני גיל המעבר מהם את סובלת עולים על הסיכון הקל שבטיפול בהורמונים חליפיים.

כדי לקבל החלטה, התחילי בבדיקה רפואית מקיפה. את רוצה ללמוד מהם הטיפולים העומדים לרשותך, כך שההחלטה שתקבלי תתבסס על שיקול דעת, שמקורו בידע שרכשת. אם בחרת ליטול טיפול הורמונלי מומלץ לבחור במינון הנמוך ביותר האפקטיבי, לזמן קצר. מומלץ שתגיעי לבדיקת רופא אחת לשנה, כדי לדון עמו האם יש מקום להפסיק את הטיפול? והאם יש בידיו מידע חדש בתחום שעליך לדעת כדי לקבל החלטה מושכלת, האם להפסיק או להמשיך בטיפול.

כמו כן, עלייך להקפיד על ביצוע בדיקות תקופתיות, הכוללות: ממוגרפיה שגרתית, בדיקה גניקולוגית, בדיקה על-קולית (אולטראסאונד) של האגן, משטח צוואר-הרחם, צפיפות עצם ובדיקות נוספות בהתאם לצורך.

בואו לדבר על כך בפורום גיל המעבר