צוהר מעשי לעולמה המופלא של ההתפתחות

התפתחות האדם נמשכת במהלך חייו - מינקות ועד יומו האחרון - ומתפרשת על פני תחומים רבים: התפתחות מוטורית, רגשית, שפתית, חברתית וכדומה.
כל תחום מתפתח באופן ייחודי אצל כל ילד, בקשרי גומלין בין התחומים ובקשר הדוק להבשלה של מערכת העצבים. רוב המטען הגנטי האנושי נועד לפיתוח מערכת העצבים, וחלק גדול מהגנים מתבטא בשלב העוברי או בילדות המוקדמת או בשניהם. בשלבים אלו יש לביטוי הגנטי השפעה מכרעת בעתיד.
גם לסביבה השפעה מכרעת על התפתחות זו, בגירויים המעוררים את הלמידה, שמאפשרת לעלות עוד מדרגה בסולם ההתפתחותי.
מעלה מדרג ההתפתחות יכול להיות תלול ומהיר או מתון ואטי יחסית. וגם הוא נתון להשפעה המכרעת של המטען הגנטי ושל כישורי הלמידה המובנים במוחו של התינוק והילד המתפתח.
יש לזכור, כאמור, שכל ילד ניחן בקצב משלו, ואין להסיק ש"הילד של השכנה" מתפתח יותר מהר.
אולם, גם במצבים של שונות יש צורך ברור להבחין מתי מדובר בתחום הנורמלי ומתי לא.
לשם כך קיימים מבחני סקר התפתחותיים, וכן נערכים בירורים נוספים במכונים להתפתחות הילד, שמתבססים על ידע קליני וחישובים סטטיסטיים מתאימים.

כיוון ההתפתחות של היילוד הוא מהראש לרגליים וממרכז הגוף כלפי חוץ, וכן מתנועות יותר גסות לתנועות עדינות ולמיומנות "עין-יד" יותר טובה.
לכן תופיע שליטה על תנועות הראש לפני ישיבה והליכה. השליטה על מנח הגו תופיע לפני השימוש בידיים, ובהמשך השימוש העדין באצבעות.
היילוד בדרך כלל אינו יכול לעקוב בעיניו מעבר לקו האמצע, אך מעל לגיל חודש וחצי-חודשיים אנו מצפים לראות את המעבר. בגיל 5-3 חודשים הוא ינסה להושיט יד לחפץ, וישלוט יותר טוב בתנועות ראשו. עד גיל 5 חודשים יחזיק התינוק את ראשו יציב, ירים עצמו על אמות ידיו ואף יתקדם לעבר החפץ וינסה לאחוז בו. בגיל חצי שנה הוא יעביר את החפץ מיד ליד, ישב עם תמיכה ויתהפך מהבטן לגב (ולפעמים דו-צדדית).
עד גיל 9 חודשים, ישב התינוק ישיבה יציבה, יזחל על גחונו ויישא את משקל גופו כשנעמיד אותו במיטה. השימוש בכפות הידיים יותר מיומן, ותפיסת אגודל-אצבע ("צבת") משתכללת.
עד גיל שנה כבר יזחל על ארבע, יעמוד, ימחא כפיים, יתיישב ואף יהלך לאורך הלול.

בימים הראשונים מופיעים אצל כל תינוק חיוכים ספונטניים שאינם תגובה לגירוי חיצוני. ההורים מגיבים בחיוך ובדיבור, והתינוק לומד על הקשר בין הדברים ומפנימם. בחודש השני לחייו, ויש הטוענים שאף לפני כן, הוא מתחיל לחייך חיוך של תגובה. חיוכם של ההורים מחזק ומפתח את תקשורתו עם הגורם המטפל בו ומגדל אותו. גם הבכי יוצר תגובת היזון חוזר דומה.

השפה היא אחת מן התכונות שהן מותר האדם. ילד שנולד בסביבה מדברת ואינו סובל מחירשות או פיגור חמור, ילמד לדבר בשלבים. הדיבור מתחיל במלמול; כל התינוקות ממלמלים ובכלל זה החירשים, שכן שלב זה אינו תלוי בסביבה. בעקבות תגובות ההורים והסביבה, התינוק לומד שמלמול, חיוך ובכי מביאים לידי תגובה. המלמול נעשה לתקשורתי ומסייע לחיברות בין התינוק המתפתח להוריו (ובמיוחד עם המטפל העיקרי בו, בדרך כלל האם). בערך בגיל 6 חודשים, התינוק נוטה לחזור על קולות. בסביבות גיל 8 חודשים ילווה המלמול כוונות תקשורתיות וג'סטות.
בהמשך, לקראת גיל 10-12 חודשים יופיע הפטפוט דמוי הדיבור באינטונציה מגוונת (ג'יבריש), וייווצרו הבעות מילוליות ממשיות לביטוי צרכים ורגשות. זהו שלב הז'רגון של התינוק, לפעמים עם ג'סטות (הצבעה לדוגמה). כאמור, לקראת גיל שנה מופיעות המילים הראשונות בדרך כלל צירוף הברות שנשמע כמלמול, אך מתקשר למשמעות מסוימת. מרגע שלצורך מסוים יש משמעות "מילולית" קבועה, ניתן לקרוא לכך מילה של "שפת" התינוק.
בהמשך יופיעו המילים הבודדות הקרובות ל"שפתנו". בדרך כלל יהיו אלו המילים הקלות לביטוי ואלו שהוא שמע הרבה. המילים הראשונות המופיעות בדרך כלל הן מילות התוויה כגון: "את זה", "בא-בא" וכדומה.

* לדבר עם התינוק כבר מימי חייו הראשונים, בעדינות, פנים אל פנים. לדבר בשפה ברורה, פשוטה ומדויקת. לא להשתמש ב"שפה תינוקית". להשתמש בכינויי גוף, להרגילו להקשיב ולעקוב.
* להקריא לו ספר קבוע ומוכר, ולהראות תמונות של חפצים מוכרים (רצוי תמונות צבעוניות, אף שבחודשי החיים הראשונים הראייה וגם ההבחנה בין צבעים אינן מדויקות).
* אחיזה נכונה בהאכלה או בהנקה - שתאפשר קשר עין.
* להשכיב את התינוק על הבטן - לא בזמן שינה - ואם הוא לא מרוצה, להשכיב אותו על הבטן שלנו (לשכב מתחתיו) ולשחק אתו - כשהוא על הבטן - על מנת שיפתח שליטה על תנועות הראש וחגורת הכתפיים. (שליטה שיש לה חשיבות בהמשך להתפתחות הדיבור והשפה, האכילה, הבליעה והיכולת הגרפו-מוטורית).
* לזמן לתינוק גירויים סביבתיים לפי גילו, ולאפשר לו לחוש ולהפעיל חפצים.
* לשים לפניו מכשולים פשוטים כגון שמיכה מקופלת ומאחוריה חפץ שהתינוק רוצה, על מנת שיתקדם אליו.
* לעודד האכלה בכפית לאחר גיל 4 חודשים, ובהמשך להרגילו למרקמי מזון שונים (בתיאום עם המעקב התזונתי בטיפת חלב).
* בין הגילים 10-7 חודשים, לשחק עמו משחקי "דו-שיח" (מחיאות כפיים, קוביות, כדור) וכן לבסס את תפישת קביעות האובייקטים בעולם, על ידי משחקי "קוקו" (הסתרת חפץ, הסתרת פני ההורה וחשיפתם בליווי קולות שמחה).
* בסביבות גיל שנה: הפעלת חפצים שונים, משחקי חיקוי וליווי במלל קצר ובקשר עין.
* עם הזמן, לשיר אליו, להשתמש בכל זמני הפעלים וללמדו מושגי יסוד (גדול-קטן, למעלה-למטה וכדומה). כמו כל אלמנט התפתחותי, גם למשחק שלבי התפתחות משלו, ועיקר הלימוד בגיל זה הוא בדרך החיקוי.

1. כשיש חוסר ודאות בנוגע להתפתחותו של הילד, יש לפנות לייעוץ ראשוני אצל רופא הילדים. אם הוא יתרשם שיש בעיה כלשהי, הוא יפנה את התינוק/הפעוט או הילד לאחד ממכוני התפתחות הילד של מכבי. מכונים אלו הם ברמה גבוהה ביותר ומוכרים על ידי משרד הבריאות.

2. תחומי ההתפתחות נרחבים ומשיקים זה לזה, וכולם תלויים בבשלותה של מערכת העצבים. לכן מצב מסוים בזמן נתון אינו משקף בהכרח את העתיד. מדרג ההתפתחות האישי ייחודי לכל ילד, ולכן לפעמים, מלבד האבחון (והטיפול לפי הצורך), יש גם צורך במעקב על מנת להעריך את יכולותיו של הילד היקר ללבנו.

3. התינוק (למעשה, בכל גיל) זקוק לאהבת הוריו, ש"מדשנת" את התפתחותו. צורך זה ממשיך גם לאחר שתלותו הגופנית בקבלת אוכל, חום והגנה מהוריו פוחתת.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים

באדיבות: "מכביתון" מבית מכבי שירותי בריאות, להרגיש טוב להיות בריא.