סיבוכי הריון בנשים שלקו בסרטן

סרטן ילדות הינה קבוצה רחבה של מחלות קשות. המחלה אינה נדירה בקבוצת גיל זו, ולמרות המשמעויות הקשות של איבחון סרטן הפרוגנוזה ככלל ברוב המחלות הגידוליות בילדים טובה. לאור התפתחות הטיפולים האנטי נאופלסטיים ישנה קבוצה גדולה של מתבגרים ובוגרים צעירים, שהחלימו מסרטן בילדותם. ההשפעה של טיפולים אלה, כולל כימותרפיה והקרנות, על מערכת הרבייה של ילדים טרום ההתבגרות המינית איננה ברורה.

מטרת המחקר שפורסם השבוע ב-Lancet, היה להשוות בין שכיחות לידות ולד מת ולידות עם מומים קשים, בקרב אנשים שעברו טיפולים בכימוטרפיה והקרנות בילדותם, לעומת קבוצת ביקורת.

שיטות:

חוקרים מארה"ב ביצעו מחקר רטרוספקטיבי רחב היקף. בקבוצת המחקר נכללו גברים ונשים ששרדו תקופה של מעל חמש שנים, לאחר טיפולים כימותרפיים או הקרנות. כל המשתתפים היו מתחת לגיל 18 בעת איבחון הממאירות. המשתתפים דיווחו על היסטוריה אישית של הריונות, תוצאות הילדה ונסיונות להרות, והנתונים הושוו לקבוצת ביקורת ללא מחלות רקע.

תוצאות:

בסך הכל נכללו 1,148 גברים ו-1,657 נשים בקבוצת המחקר, והם דיווחו על 4,946 הריונות.
טיפולי הקרנות של האשכים, הקרנות של המח (גברים ונשים כאחד) וטיפולים כימותרפיים בתרופות מסוג alkylating (גברים ונשים כאחד) לא העלו שכיחות של לידות ולד מת או תמותת תינוקות, בקרב קבוצת המחקר יחסית לקבוצת הביקורת.
הקרנות של הרחם והשחלות העלו באופן מובהק את הסיכון ללידות ולד מת או תמותת תינוקות. הסיכון היה מוגבר אף יותר במידה וההקרנות נעשו לפני הופעת הוסת הראשונה.

מסקנה:

טיפולים אנטי נאופלסטיים בילדים (בנים), אינם מעלים סיכון ללידת מת או תמותת תינוקות בהמשך החיים. טיפולי הקרנות בילדות, ביחוד טרום התבגרות מינית, מעלים סיכון לסיבוכים מיילדותיים קשים.

כיום ישנה קבוצה הולכת וגדלה של אנשים ששרדו מחלה ממארת בילדותם. מרבית רופאי הילדים מכירים ומטפלים בילדים שנרפאו מסרטן. המחקר מוסיף מידע חשוב על הפרוגנוזה המיילדותית של ילדים אלה.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום לחצו כאן.