הריון חוץ רחמי - קשה לאבחנה

בחודש אוגוסט 2010 פורסם במגזין BMJ מאמר על אבחון הריון חוץ רחמי. במאמר ניתנה דוגמה על אשה בת 33 המגיעה למרפאה עם סיפור של כאב בטן תחתונה בחמשת הימים האחרונים. היא משתמשת בגלולות למניעת היריון באופן קבוע. הוסת הסדיר האחרון שלה היה לפני חמישה שבועות, אולם כעת יש לה דימום ואגינלי קל. היא עדיין לא ביצעה בדיקת היריון ביתית.

הריון חוץ רחמי היא הסיבה השכיחה ביותר לתמותת עוברים בטרימסטר הראשון להיריון. אבחונו דורש ערנות ודרגת חשדנות גבוהה, שכן לאבחון מוקדם השלכות משמעותיות. השכיחות של הריון חוץ רחמי עומדת על כ-11 לכל 1,000 הריונות. כ-12%-45% מההריונות החוץ רחמיים "מפוספסים" בצומת האבחון הראשון.

בעוד שבאבחון מוקדם ניתן לטפל במרבית האירועים של הריון חוץ רחמי, אבחון מאוחר עלול להוביל לקרע בחצוצרה הדורש ניתוח חירום וכריתת החצוצרה.

נקודות מפתח לאבחון

ממחקרים עולה כי מצב החולה ובדיקה פיזיקלית בלבד אין בהם די לאישוש או שלילה של האבחנה ברמת מהימנות גבוהה. יש לחשוד בהריון חוץ רחמי בכל אשה בגיל הפוריות המגיעה עם כאבי בטן ואיחור במחזור (גם אם יש דימום ואגינלי קל) ועם בדיקת הריון חיובית בשתן. במידה ותנאים אלו מתקיימים יש להפנות את האישה לחדר מיון גניקולוגי.

יש לשים לב לגורמי סיכון להריון חוץ רחמי: היסטוריה קודמת, מחלות דלקתיות באזור האגן, ניתוח קודם בחצוצרות, טיפולי פוריות, עישון, פעילות מינית עם בני זוג מתחלפים.

לצורך ביצוע אבחנה ודאית יש לבצע אולטרה סאונד טרנס-ואגינלי בשילוב עם בדיקת רמת bhcg בדם.

בואו לדבר על זה בפורום מעקב הריון, סיבוכי הריון.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום לחצו כאן.