טכניקות וטיפולים חדשים

עברו 26 שנים מאז הולדת ילדת המבחנה הראשונה מטיפול בהפריה במבחנה (IVF ) באנגליה, ו- 23 שנים מאז הולדת ילדת המבחנה הראשונה בארה"ב וישראל. מאז השתכללה השיטה, ומהווה היום טכניקה מקובלת ושכיחה לטיפול בהפרעות פריון מסיבות שונות. עד כה נולדו מעל מליון תינוקות כתוצאה מטיפולי IVF ובמקרים רבים הביאה להריון ולידה למטופלים שלא היה להם כל סיכוי ללדת ללא טיפול זה.
למרות ההתקדמות הגדולה בטיפולי פריון אנו עדים לזוגות אשר עוברים טיפולים חוזרים ללא הצלחה ושואלים - למה זה לא מצליח לנו? האם ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה להרות?

בצורה הכי פשוטה ע"מ שלזוג יהיה סיכוי סביר להרות באופן טבעי צריך 4 תנאים : שתהיה ביצית, שיהיה זרע להפרותה, שתהיה להם אפשרות להפגש, ושהעובר ייקלט וייתפתח בתוך הרחם.

טיפולי הפריה במבחנה פותחו ע"מ לפתור בעיות הקשורות במקום המפגש של זרע- ביצית, אשר מתרחש באופן טבעי בחצוצרות ואם הן סתומות כתוצאה מדלקת או הוסרו בגלל מחלה גם אם קימים כל התנאים הנ"ל, זוג לא יכול לממש את רצונו להרות.
עצם הווצרות עובר במבחנה אשר ניתן להעבירו לרחם - מעידה על כך שהיתה הצלחה בכל השלבים. יחד עם זאת, במקרה הטוב רק כאחד מתוך 5 עוברים ייקלטו ברחם וייתפתחו לתינוק בריא.

האם ניתן לשפר את הסיכוי לקליטת עוברים ברחם?

מסתבר שיישום טכניקות חדישות יכול לשפר את קליטת העוברים ברחם. לא תמיד אפשר להתערב בטבע אבל יש גורמים ניתנים לטיפול רפואי ויש גורמים שרק המטופלים יכולים לשנות ולשפר.

לא ניתן לשנות : גיל האשה, הוא הגורם המכריע שקובע את איכות הביצית ובמקרה שלנו גם את מספר הביציות המתפתחות.

טיפולים רפואיים: מניעת השפעות שלילות על סביבת הביצית כגון טיפול תרופתי מושכל ,עיתוי נכון של שאיבת הביציות,מניעת שהות ממושכת של הביצית מחוץ לאינקובטור ובחירת ביציות תקינות ע"י איבחון גנטי טרום הפריתן.

הביצית המועמדת לבייץ באופן טבעי, נבחרת מתוך אוכלוסיה של ביציות ה"מיועדות" לאותו מחזור. בתהליך תחרות מרתק כשלעצמו רק ביצית אחת תצליח לגדול בתוך הזקיק שלה, להבשיל ולבייץ. יתר הביציות תעבורנה תהליך ניוון ותעלמנה לעד.

התרופות הנפוצות לגירוי השחלה . למעשה פועלות כך שיותר ביציות בשלות תהינה זמינות ובשלות להפריה במבחנה. יחד עם זאת "עודף" תרופות הוכח כמזיק לביציות כך שלפעמים מתקבלות ביציות רבות אבל לא כשירות להפריה. ולכן, מינון יתר יכול להזיק יותר מאשר לעזור.
מחקרים חדשים הראו שכמות מוגזמת של תרופות הניתנות ע"מ להשיג יותר ביציות, יכולה להשפיע ישירות על איכות הביציות.
כאשר נבדקו ביציות במיקרוסקופ אלקטרוני בנשים בגיל 40 + שעברו טיפול עם מינון גבוה של תרופות ביוץ נמצאו עיוותים במבנה המיטוכונדריות - הגופיפים הממונים על אספקת האנרגיה לביצית ומהווים את "תחנת הכוח" של הביצית . כאשר השוו זאת לביציות אשר התקבלו בטיפול חוזר אצל אותן נשים תחת מינון נמוך יותר המיטוכונדריות חזרו לנורמה.

מעבר לאיזון נכון בטיפול התרופתי, הטיפולים החדשניים היום מכוונים לאמצעים המונעים נזק לביצית ע"י הכרת סביבת הגידול שלה , ושיפורה בתהליך "הדגרת" הביצית במבחנה.
והמילה האחרונה - איבחון גנטי של הביצית לפני הפריתה ע"י הזרע במטרה לאתר את העוברים התקינים מבחינה גנטית ורק אותם להשתיל ברחם.

ניתן היום לבצע איבחון גנטי של הביצית לפני הפריתה ע"י הזרע.
ע"י ביופסיה של גופיף מחוץ למעטפת הביצית ניתן לאבחן אם ביצית נושאת מחלה אימהית ובמקרה של נשאות למחלה לא להפרות את הביצית ולמנוע השתלת עובר לא תקין לרחם.

האם בעתיד יומלץ לכל אשה תצטרך לעבור תהליך של הוצאת הביצית מגופה ולהפרות אותה במבחנה רק לאחר שאובחנה כתקינה?

מאד לא סביר שייקרה. המדע הולך לכיוון של פיתוח צ'יפ אשר ייאפשר בדיקת כל הפרופיל הגנטי שלנו על גבי כרטיס שייראה כמו כרטיס אשראי אישי.

אנחנו יכולים להשפיע: יש הרבה מה לעשות וההשפעה יכולה להיות מאד דרמטית. תזונה נכונה ,ירידה במשקל והפסקת עישון יכולים לשפר באופן דרמטי את איכות סביבת הגידול של הביצית .להשפיע על מנגנוני תיקון בתוך הביצית עצמה אשר יכולים למנוע "תאונות" גנטיות הקשורות בהשפעה הסביבה המידית של הביצית.

מידע בנושא תזונה לקראת הפריה חוץ-גופית ניתן למצוא ב: http://ivf.carmelhospital.co.il

לא ניתן לשנות : מצבים בהם אין יצירת זרע באשך. מצבים כמו מום מלידה אשכים תמירים, מחלה שפגעה ישירות באשך, או טיפול כימוטרפיה או רדיוטרפיה עקב סרטן.

טיפולים רפואיים:
רק במיעוט (כ-1%) מהגברים הסיבה לאי יצירת הזרע נובעת מגורמים הורמונאליים אבל אם מאבחנים בזמן ספירת הזרע יכולה להשתפר מ- 0 לספירה נורמלית.
מספר מחקרים הראו שגם אם רמת ההורמונים FSH ו- LH תקינים יש ערך לטיפול תרופתי אשר משפיע על כושר ההפריה של הזרע.
איסוף מספר מנות זרע והקפאתן לצורך גיבוי הביא להרבה הריונות כאשר ביום ההפריה לא התקבלו זרעונים בדגימה.

לאחרונה נכנסו שיטות איבחון גנטי גם לגבי הזרע. אולם הזרע נפגע מעצם האיבחון אשר במהלכו חומרי הצבע אשר משמשים לאבחנה מזיקים לזרע וגם אם הוא יוצא עם פרופיל גנטי מתאים לא ניתן להשתמש בו להפריה רק לבדוק הרבה זרעונים ולקבוע את השכיחות של הבעיות הגנטיות בזירמה מסוימת. מחקרים אחרונים הראו שיש קשר בין תכונות מסוימות כפי שהם נראות בזרע תחת מיקרוסקופ משוכלל (פולרוסקופיה) והתכולה הגנטית של הזרע.
בעתיד הקרוב תהינה שיטות שיאפשרו אבחנה מדויקת יותר של התכולה הגנטית בזרע לפני הזרקתו.

אנחנו יכולים להשפיע: הוכח קשר הדוק בין ירידה בספירת הזרע ומקצועות מסוימים בהם יש חשיפה ממושכת של האשך לחום ( טבחים , נהגים) או לחומרי ריסוס (בחקלאות ) .
עישון אקטיבי ופאסיבי יכול לתרום להתדרדרות בכושר ההפריה של הזרע.
כמות מוגברת של ראדיקאלים חופשיים נמצאה כאשר בזרמה יש כדוריות לבנות כתוצאה מדלקת בפרוסטטה או דלקות באשך.
במקרים כאלה ואחרים יש למנוע חשיפה ממושכת של הביצית לזרעונים ולהשתמש בשיטה של "Short Exposure" שהראתה שיפור ניכר באחוזי ההפריה במבחנה.

לא ניתן לשנות : אם כל התנאים הנ"ל לא היו אופטימאלים ואנו מקבלים עובר אשר כולו שברים או שהתפרק כי לא שרד את התהליך של ההפשרה - לא ניתן לעשות הרבה במחזור הנוכחי .
אבל ישנן גישות חדישות שיכולות לשפר משמעותית את המצב בטיפול הבא.

טיפולים רפואיים: שיפור תרבית הגידול של העובר יכולה להתבצע במעבדות המיומנות בכך ע"י תרביות רקמה המשחררות את כל פקטורי הגדילה הדרושים לעובר, היום חלה התפתחות עצומה בתרביות גידול מוכנות אותן ניתן לרכוש כשהן מוכנות לשימוש.
מדידת רמות החלבונים והסוכרים שהעובר המתפתח קולט ומפריש תתבצע באופן פרטני לכל עובר ונוכל לקבל מידע מפורט על איכות העובר לפני השתלתו לרחם.

"חודרנות" העובר היא הגורם העיקרי שמשפיע על ההשרשה . היום אנו יודעים שקימים מסלולים דומים בתהליך החדירה וההשרשות של עובר לרחם ואי דחיתו ולבין החדירה וההשתרשות של תאי סרטן.

ייתכן ובעתיד יהיו פקטורים ("דבק") אשר אותם ניתן יהיה להוסיף למצע הגידול של העובר ולעזור לו להשתרש לשם כך יש לוודא שהעובר המשתרש יהיה תקין מבחינה גנטית הואיל ואנחנו יודעים שגם עוברים לא תקינים יודעים לחדור לרחם אלא שזה מסתיים בהפלה או לידת תינוק לא תקין.

המילה האחרונה בנושא איבחון גנטי של העובר טרם השרשתו לרחם PGD
(Preimplantation diagnosis) עדין לא נאמרה. קימות היום טכניקות שתשתפרנה משמעותית בעתיד לאבחן את העובר התקין ולבחור את העובר התקין ולא הפגוע גנטית להחדרה לרחם.
התהליך יוכל למנוע הפלה מיותרת של עובר שלא יכול להתפתח . ידוע שמעל גיל 35 40% מהעוברים לא ייתפתחו ברחם עקב פגיעה גנטית והשכיחות עולה עד 70% בגיל 42 ואילך . ניתן היום לבחור מתוך העוברים הנוצרים במבחנה להשתיל עובר אשר יביא ללידת לתינוק בריא או זה הנושא מחלה גנטית קטלנית .

לאחר כל התרופות שקיבלה האשה העוברת הפריה במבחנה ואולי גם הגבר, תהליך השאיבה בהרדמה וכל השלבים של ההפריה במעבדה , וכל ה"טכניקות החדישות" אשר עוזרות לנו לבחור את העוברים הנכונים להעברה לרחם מגיע הרגע של העברת העוברים לחלל הרחם הכי בנאלי כביכול הואיל ומדובר בפעולה פשוטה.
הטכניקה של העברת העוברים לרחם נמצאה קריטית.
גם עובר בריא ומושלם שייצא ממעבדה הכי משוכללת ולאחר שאובחן בדיקות גנטיות לא יישאר ברחם אם ה"טכניקה הפשוטה" של העברת העוברים לרחם לא מיושמת בקפדנות יתרה.
קרישי דם קטנים, ריר צמיג בפתח צואר הרחם יכולים "לכלוא" את העובר להוות מחיצה בינו לבין רירית הרחם ולמנוע את השתרשותו התקינה. נקיון יסודי או שאיבה עדינה של ריר צמיג בפתח הצואר והעברת העוברים ע"י קטטר רך שלא פוצע את הרחם וגורם לדימום יכולים למנוע את הנ"ל.
נמצא שמיקום העובר ברחם צריך להיות מרכזי ע"מ שיהיו לו תנאים אופטימליים, ע"י העברת העוברים תחת הנחית אולטראסאונד ניתן למקמו באופן אופטימלי.

אנחנו יכולים להשפיע:

PMR
(Progressive Muscular Relaxation) היא שיטה חדשנית שפותחה ע"י מיכל צינמן ונוסתה ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז רפואי כרמל במהלך 2004-2005 במסגרת מחקר לקראת תואר שני בפקולטה לחינוך.
מסתבר ששיטת הרפיה זו ע"י האזנה לקלטת עם הדרכה השפיעה באופן משמעותי על החרדה המצבית והסטרס בזמן העברת העוברים לרחם.
PMR משפיע באופן דרמטי על ההרפיה והפגת הסטרס בזמן העברת העוברים לרחם וגם ב- 12 הימים הקשים של ההמתנה לבדיקת ההריון.

לא ניתן לשנות: יש המאמינים שאיכות העובר הוא הגורם העיקרי ולאו דוקא הצד של רירית הרחם .ממקרים בעיתיים אנו למדים שכאשר רירית הרחם דקיקה על רקע צלקות מגרידות חוזרות או דלקת קשה אין קליטה של עוברים לרחם.

טיפולים רפואיים:
במעבדה להפריה חוץ גופית בכרמל פותח מודל מתאי רירית הרחם שהוכיח כי גם לעובר בן יומיים או שלושה יש את היכולת לדו שיח עם הרירית והוא מסוגל לגרום לה להפריש את אותם אנזימים שיאפשרו את השתרשותו ברחם.

ביצוע גרידה קלה של רירית הרחם כחודש לפני ביצוע השתלת עוברים לרחם העלה אל אחוזי ההריון לאחר השתלת עוברים . ייתכן ודו השיח של העובר עם רירית הרחם משתפר לאחר פעולה זו.

אקופונקטורה תצפיות מצביעות על כך שאקופונקטורה יכולה להגדיל את זרימת הדם לרחם ולגרום לרירית שהיתה דקיקה ולא הגיבה לטיפולים אחרים להתעבות וע"י כך להעלות סכויי ההשרשה ברחם.

במהלך 2006 התצפיות הנ"ל ייבדקו ע"י צוות מומחים במסגרת מחקר מבוקר ביחידה לפריון והפריה חוץ- גופית במרכז רפואי כרמל.

אנחנו יכולים להשפיע: PMR , שיטת הרפיה שתוארה למעלה תבדק באופן מדעי במסגרת מחקר המשך שייתבצע במהלך 2006.

בואו לדבר על כך בפורום פוריות