חדשות סרטן השד

ממחקר חדש עולה, כי ביופסיה של בלוטת הזקיף היא שיטת הבחירה לקביעת השלב (Stage) של מעורבות בית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם ובלוטות שליליות בבדיקה קלינית.

בהשוואה להסרה הסטנדרטית של בלוטות בית השחי, ביופסיה של בלוטת הזקיף אינה משפיעה לרעה על תוצאות המחלה, והיא בעלת סיכוי נמוך יותר לגרום ללימפאדמה או לאובדן תחושה בזרוע ולפגיעה באיכות החיים.

הממצאים מבוססים על מחקר שכלל 1,031 משתתפות שחולקו באקראי לשתי קבוצות - נשים שעברו ביופסיה של בלוטת הזקיף, ונשים שעברו הסרת בלוטות בבית השחי. כל המשתתפות סבלו מסרטן שד פולשני ללא מעורבות קלינית של בלוטות הלימפה.

מטופלות שעברו ביופסיה של בלוטת הזקיף עם תוצאות חיוביות טופלו בהסרה של הבלוטות בבית השחי או רדיותרפיה.

שכיחות הלימפאדמה בקבוצת בלוטת הזקיף עמדה על 5%, שיעור נמוך בהרבה לעומת שכיחות של 13% בקבוצת הביקורת. באופן דומה, תופעת אובדן התחושה היתה הרבה פחות שכיחה בקבוצת בלוטת הזקיף - 11% לעומת 31%.

איכות החיים שנצפתה היתה גבוהה יותר, וכך גם תפקוד הגפה בקרב מטופלות בקבוצת בלוטת הזקיף בהשוואה לקבוצת הביקורת, ללא עליה נראית לעין בחרדה בעקבות אפשרות למחלת רקע שלא-זוהתה.

לאור הנתונים נראה כי אכן יש יתרונות בהימנעות מהסרת הבלוטות בבית השחי. עם זאת, לא בכל המקרים ניתן לפרש את תוצאות המחקרים הבודקים מדדי איכות חיים בצורה חד-משמעית.

ממצאים ממחקר אירופאי מראים שהריון מלא מספק הגנה כנגד סרטן השד ברמה דומה אצל נשים שבאופן גנטי חשופות להתפתחות המחלה, ואצל אלו שאינן נשאיות של המוטציות הגנטיות. המחקר פורסם בגיליון National Cancer Institute ב-19 באפריל.

החוקרים מדווחים, כי לידה אחת לא הייתה קשורה בהפחתת הסיכון לסרטן השד. אולם כל הריון מלא נוסף אצל נשאיות המוטציות הגנטיות BRCA1 ו-BRCA2, שכבר ילדו ילד אחד, הוריד את הסיכון שלהן לסרטן השד ב 14%. התוצאות מתיחסות לנשים מעל גיל 40.

יחד עם זאת, שיעור הפחתת הסיכון בדרך זו נמוך בהשוואה לשיטות התערבות אחרות הזמינות לנשים נשאיות המוטציות BRCA, לדברי החוקר ד"ר דוגלאס פ. איסטון מאוניברסיטת קיימברידג'.

"ההשלכות המעשיות של ממצאי המחקר נוגעות בעיקר להבנת הסיכונים בקרב נשים נשאיות BRCA", כך אומר איסטון ל-WebMD, "אני לא חושב שישנן השלכות בהקשר של מדיניות בריאות הציבור והנחיית נשים בסיכון לגבי ילודה".

לנשאיות המוטציה BRCA סיכון שבין 65%-80% לחלות בסרטן השד במהלך חייהן. בעוד שידוע שלידות אצל נשים שאינן נשאיות מגנות מפני סרטן השד, הרי שההשלכות לגבי נשים נשאיות היו פחות ברורות. בין השאר נטען כי הריונות מעלים את הסיכון לסרטן השד אצל נשים שבאופן גנטי חשופות להתפתחות המחלה.

באוכלוסייה בסיכון נורמאלי, מספר הלידות וגיל האישה בזמן הלידות משפיע על הסיכוי לסרטן השד. על פי המכון הבינלאומי לסרטן, לאישה שילדה את ילדה הראשון לאחר גיל 35 סיכון כפול לחלות בסרטן השד לאורך חייה בהשוואה לאישה שילדה לפני גיל 20.

במחקר הבינלאומי החדש, ניסו לבדוק האם עובדות אלו מתאימות באותה צורה לנשים נשאיות BRCA. החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי כ-1,600 נשים נשאיות BRCA. כמחצית מהנשים אובחנו עם סרטן השד.

בעוד שנמצא כי ההגנה שמספק הריון מפני סרטן השד דומה בקרב נשאיות ואלו שאינן נשאיות, הרי שנמצא כי לגיל האשה בהריון הראשון יש משמעות, ונמצאו הבדלים בין נשאיות BRCA1 לנשאיות BRCA2. לידה ראשונה מעל גיל 20 לוותה בעליה בסיכון לסרטן השד בקרב נשים נשאיות של BRCA2. אולם, בקרב נשאיות 1BRCA לידה בגיל 30 ומעלה לוותה בירידה בסיכון לסרטן בהשוואה לנשים שלידתן הראשונה הייתה לפני גיל 20.

נשים נשאיות BRCA מצויות במעקב, ויותר ויותר נשים בוחרות בתרופות או בהתערבות כירורגית להפחתת הסיכון לחלות. הסרה מניעתית של רקמת השד טרם התפתחות ממאירה מורידה באופן דרמטי את הסיכון לחלות בסרטן שד, אולם אינה מחסלת את הסיכון לחלוטין. באופן דומה, הסרה כירורגית של השחלות מורידה בחצי את הסיכוי לחלות בקרב נשים נשאיות של BRCA.

על פי האגודה האמריקנית לסרטן, נשים שנחשדות לנשאות גנטית צריכות לשקול מעקב כנגד סרטן שד כבר מגיל 30. כמו כן, מומלץ להבדק כל שישה חודשים במקום פעם בשנה.

כמו כן, מתנהל דיון לגבי אופן המעקב היעיל ביותר אחר הנשאיות. כיום, המעקב אחר נשים בסיכון גבוה נעשה בעיקר ע"י תהודה מגנטית (MRI) ואולטראסאונד במקום ממוגרפיה, שכן מאמינים כי טכניקות אלו יעילות יותר בזיהוי סרטן בשדיים בעלות רקמה צפופה בקרב נשים צעירות.

דוברת האגודה האמריקנית לסרטן אומרת, כי המחקר החדש שפורסם מרגיע את הנשים בסיכון גבוה בכך שהוא טוען שהריון אינו מגדיל את הסיכון להתפתחות סרטן השד.

הנחיות חדשות של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) קוראות לאונקולוגים לדון עם חולי סרטן בנושא שמירת פוריותם כבר בשלב מוקדם של מחלתם, כאשר עדיין נותר זמן להתערבות בכדי לשמור על האפשרות להביא ילדים לעולם.

צוות מומחים מטעם האגודה האמריקנית בחן את הנושא לאור הצטברות ראיות לכך שנשים רבות החולות בסרטן חוששות לפוריותן, ומרגישות כי אין התייחסות מספקת לנושא מצד רופאיהן. על פי החוקרים, יש לפעול להצבת נושא שימור הפוריות בראש סדר היום במסגרת הטיפול בחולי ובחולות סרטן צעירים/ות.

מבדיקת צוות המומחים עולה, כי עד כה נערכו רק מעט מחקרים אקראיים או רחבי היקף אודות ההצלחה וההשפעה של התערבויות בנושא הפוריות בחולי סרטן.

ממחקרים עולה כי כמחצית בלבד מהאונקולוגים דנים בנושא שימור הפוריות עם המטופלים שלהם. בעוד שחולים המתמודדים עם סרטן מודאגים גם מהפוריות שלהם, אונקולוגים רבים מניחים כי החולים רק מקווים לשרוד את הסרטן. אחרים נמנעים מדיון בנושא בשל העלויות הכספיות הכרוכות בכך.

חוקרי האגודה האמריקנית מאמינים כי הממצאים מוכיחים כי יש לתקווה ולהמשכיות חשיבות רבה עבור החולים. ההנחיות החדשות מייעצות לאונקולוגים להעלות את הנושאים בפני החולים ולהפנות אותם למומחי פריון מוקדם ככל האפשר. יחד עם זאת, עליהם להיזהר מלהעלות אצלם ציפיות שאינן מציאותיות. על האונקולוגים לגלות רגישות מצבית ולהבין את המטופלים. לעיתים קשה לחולה לעכל יותר מדי מידע ביום האבחנה, אך יש להעלות את הנושא מוקדם ככל האפשר, תוך הפעלת שיקול דעת קליני, לפני שיהיה מאוחר מדי לנקוט בפעולות המתאימות.

כיום, השיטה המוכחת היחידה לשימור פוריות בגברים היא הקפאת זרע, בעוד שנשים יכולות לשקול מספר אפשרויות - הקפאת עוברים, ניתוח גניקולוגי שמרני, וטרנספוזיציה של השחלות מחוץ לשדה הקרינה. בניסויים קליניים נבדקות שיטות אחרות דוגמת שימור בהקפאה של רקמת אשך או שחלה, הקפאת ביציות, או דיכוי פעילות השחלות או האשכים. שימור רקמות אברי הרביה בהקפאה עשוי להיות השיטה היחידה בקרב ילדים לפני גיל ההתבגרות.

להנחיות ASCO - לחצו כאן.

ועדה מטעם איגוד הרדיולוגים בישראל פרסמה באתר האיגוד את המלצותיה באשר להגדרת הקריטריונים לעיסוק בתחום דימות השד. הוועדה פעלה בעקבות פנייתו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ברלוביץ, כדי לזהות תהליכים טיעוני שיפור הקשורים לעיסוק בתחום זה.

מטרות הוועדה היו הגדרה ועדכון הסטנדרטים של תורת העבודה הקלינית לצורך שיפור איכות הטיפול והשירות. ההמלצות נועדו להגדיר את הצוות הרפואי (רדיולוגים ורנטגנאים) העוסק בדימות השד, ולקבוע את הנהלים המקצועיים על פיהם פועלים מכוני הממוגרפיה.

המלצות הוועדה מתיחסות לרישוי ולהכשרת הצוות הרפואי ולדרך עדכונו המקצועי לאורך זמן, לאיכות תהליך הפענוח והבקרה, וכן למדיניות הרישום, הדיווח ואיסוף הנתונים.

למסמך ההמלצות המלא - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.