בעיות ורידים? יש טיפולים חדשניים

בעיות ורידים בולטים ברגליים קשורות למספר גורמים: תורשה, הריונות וגיל. כמובן, גורמים נוספים עלולים להחמיר את המצב: עודף משקל, מאמץ פיזי קשה, עמידה ממושכת, נטילת תרופות עם אסטרוגן ופציעות ברגליים.

החדשות הטובות הן שכיום ניתן לטפל בבעיה באמצעים מתקדמים וזעיר-פולשניים. טיפולים אלה מציעים פתרון מקיף - בעיקר מבחינה רפואית וגם רווח מישני נלווה מההיבט האסתטי.

כיצד נוצרים ורידים בולטים ברגליים?

הוורידים ברגליים סדורים בשלוש מערכות העמוקה, השטחית ומערכת פרפורנטים המחברת בין שתיהן.

המערכת העמוקה מלווה את העורקים, עוברת לכל אורך הרגל אך היא היחידה המגיעה עד הלב והריאות. בכל רגע נתון, 90% מנפח הדם בגוף זורם דרך מערכת זו.

המערכת השטחית, היא מערכת רזרבית, נמצאת רק ברגליים (ובידיים) - ותפקידה לנקז את הדם לתוך המערכת העמוקה, בעיקר במפשעה, בברך ובקרסול. בכל רגע נמצא בה 10% מהדם הוורידי.

מערכת הפרפורנטים מחברת בין שתי המערכות, המערכת העמוקה והמערכת השטחית. כיוונה, לכן, בניצב לציר הרגל.

מאחר שהרגליים נמצאות מתחת ללב, הדם זורם בהן כביכול "הפוך" - מלמטה למעלה. שרירי השוק דוחפים את הדם, בדרכו למעלה בעת הנעת הרגליים.

לאורך כל 10-15 ס"מ בווריד נמצאים מסתמים, המונעים מהדם לדלוף חזרה לכיוון הרגליים. כאשר המסתמים תקינים, הדם זורם במערכת - ללא כל בעיה. כאשר השסתומים אינם מתפקדים היטב, הדם ממשיך לזרום ללב - אך חלקו דולף כלפי מטה.

כאשר הדם דולף כלפי מטה, מצטבר יותר דם המפעיל לחץ על דפנות הוורידים; ובכך, גורם לוורידים להתנפח ולהתרחב - והם בולטים מבעד לעור. אלו הן דליות ורידים. בשפה הרפואית, מכונה התופעה: "אי ספיקה ורידית".

עד כמה נפוצות בעיות הוורידים ברגליים?

אי ספיקה וורידית היא אחת המחלות השכיחות ביותר, כשמדובר בבעיות וורידים. אי ספיקה ורידית נפוצה יותר בקרב נשים: 1 מכל 4 נשים תסבול מהבעיה; בקרב גברים - כ-15% יפתחו את הבעיה.

אחרי גיל 50, תתפתח אי-ספיקה וורידית בקרב כ-60% מכלל האוכלוסייה.

מה גורם לבעיות הוורידים ברגליים?

הגורמים הנפוצים הינם: תורשה והריונות, עודף משקל, פציעות ברגליים וגלולות למניעת הריון. נשים שמקבלות הורמונים בגיל המעבר נכנסות גם הן לקבוצת סיכון להיווצרות ורידים בולטים, מאחר שהתרופות ההורמונליות מכילות רמה גבוהה של אסטרוגן.

מלבד הנראות האסתטית, מהם הסימפטומים בהם יחוש מי שסובל מוורידים בולטים?

אי ספיקה ורידית גורמת להופעת הסימפטומים הבאים: חום מקומי, גירוד, נפיחות, כאב; ובעיקר - תחושה לא נעימה: רגל כבדה ועייפה. תופעות אלה נוטות להחמיר בקיץ, בשל התרחבות הוורידים - כתוצאה מהחום.

עייפות של סוף היום (לאחר יום שלם על הרגליים) ומאמץ ממושך (עמידה במקום אחד) יחמירו אף הם את התופעות ותחושת אי הנוחות ברגליים. בנוסף, נשים יחושו החמרה מסוימת בימים הראשונים של המחזור החודשי. הליכה ושכיבה מעלימות את התלונות.

האם לטיפול בבעיה יש חשיבות רפואית, או שמא מדובר בשיקול אסתטי בלבד?

הטיפול בוורידים בולטים חיוני וחשוב מבחינה רפואית בעיקר. השיפור מבחינה אסתטית יופיע מאוחר יותר והוא בבחינת הרווח הנוסף לטיפול הרפואי.

אי טיפול בדליות עלול לגרום להיווצרות בצקות ברגליים; ולגרום הופעת גוון חום, בצד הפנימי של השוק, כתוצאה משקיעת ברזל בעור (המוסידרין).

הסיבוכים שעלולים להופיע, בעקבות הזנחת הטיפול: דלקות וקרישי דם (טרומבופלביטיס), דימום ופצעים קשיי ריפוי.

כיצד מאבחנים את הבעיה?

כיום, בזכות הטכנולוגיה המתקדמת, האבחנה של בעיות ורידים מאוד מדויקת - ומבוססת על בדיקת אולטרסאונד. בעבר, תהליך האבחון "הסתפק" במבט חיצוני, שאיננו מדויק כלל ועיקר.

איך מטפלים בתופעת הוורידים ברגליים?

מטרת הטיפול, בכל שיטה: ביטול זרימת הדם במערכת השטחית שאיננה תקינה ברובה - והפניית הדם הוורידי אל המערכת העמוקה.

כאשר מנטרלים את המערכת השטחית מפעולה ומונעים מהדם להגיע אליה - הדם יזרום רק במערכת העמוקה, לא תהיה דליפה של דם כלפי מטה, הסירקולציה משתפרת התלונות נעלמות ואח"כ גם הדליות נעלמות.

במשך שנים, הטיפול כלל תלישת הוורידים מהמערכת השטחית, על ידי ניתוח פולשני (על כל הכרוך בכך), עם תוצאות לא מושלמות והחלמה כואבת ממושכת. כיום, הטיפולים עדינים ואינם אגרסיביים, פולשניים פחות - ומבטיחים תוצאות טובות יותר.

מהם הטיפולים הנפוצים כיום לוורידים הבולטים ברגליים?

ישנן מספר שיטות לטיפול זעיר-פולשני, שמטרתו לבטל ולנטרל את המערכת השטחית. ככלל, השיטות מבוססות על גרימת נזק לווריד, אם על ידי פגיעה באמצעות חום, או באמצעים מכניים שהורסים את הווריד.

מהו טיפול באמצעות חום?

בשיטה זו, הרופא מוציא את הווריד הפגוע מכלל פעולה באמצעות חום. סיב המוחדר לווריד מזרים למקום חום, שיוצר נזק בדופן הפנימית של הווריד - ובכך מונע את זרימת הדם בו.
טיפול בחום ניתן לבצע בשלוש דרכים שונות: לייזר, גלי רדיו וקיטור.

איך מיושמת כל אחת מהשיטות הללו בפועל?

טיפול באמצעות לייזר: הטיפול נערך בהרדמה מקומית. תחת הכוונת אולטרסאונד, מוחדר לרגל סיב - לתוך הווריד הספון הארוך. הסיב, שפולט קרינת לייזר, מועלה עד למפשעה. קרינת הלייזר יוצרת חום, שגורם לכיווץ דופן הווריד ולאיטומו. לטיפול מוסיפים הטרשה או כריתה מקומית של ענפים גדולים. בתום הטיפול, המטופל יגרוב גרביים אלסטיים למשך כשבוע. מתאים במיוחד לורידים גדולים ועמוקים יחסית.

טיפול באמצעות גלי רדיו: העיקרון בטיפול זה דומה לשיטת הלייזר. כאשר הטיפול מתבצע באמצעות גלי רדיו, הטמפרטורה שפולט הסיב נמוכה יותר - ולכן התגובה שלאחר הניתוח קלה יותר, מתאים לטיפול בוורידים הנמצאים בסמוך לשטח פני העור.

טיפול באמצעות קיטור - אדי מים מזוקקים ודחוסים: בשיטה זו, יפגע הרופא בוורידים הנגועים, באמצעות טמפרטורה גבוהה המופקת מאדי מים מזוקקים ודחוסים. טיפול זה, בניגוד לאחרים, כרוך במעט יותר כאבים - ומהווה ברירת מחדל, כאשר מדובר בוורידים מפותלים או קצרים מאוד, שאינם ניתנים לטיפול באמצעות החדרת סיב פשוטה; או במטופלים שכבר עברו ניתוח לטיפול בבעיה.

מהו טיפול מכני (ביטול הורידים ללא חום) בווריד?

לעתים, בשל מיקום הווריד, צורתו או מצבו של המטופל - יש לבחור בטיפול מכני (כגון: קלריווין).

מהו טיפול בוורידים בולטים ברגליים באמצעות קלריווין?

זהו טיפול יחיד וקצר, המבוסס על גרימת נזק מכני לדופן הווריד - ולא על הזרמת חום וצריבת הווריד. טיפול זה ניתן לביצוע במרפאה, ללא צורך בחדר ניתוח.

בטיפול זה, מחדירים סיב לתוך הווריד הספון הארוך, תחת הכוונת אולטרסאונד. לסיב יש קצה בעל זווית - והוא מחובר למנוע הפעלה, שמסובב אותו במהירות גבוהה. תוך כדי הפעלת הסיב, מושכים אותו לאחור ותוך כדי כך מזריקים חומר מטרש, שגורם להרס של הווריד.

האם קיימים פתרונות מכניים נוספים, לטיפול באי ספיקה ורידית? מהם הפתרונות האלה?

הזרקת קצף תחת אולטרסאונד: הזרקת הקצף היא הפתרון הטוב ביותר, לטיפול בוורידים מפותלים, או במקרה של הישנות המחלה - לאחר ניתוח קודם (כולל ניתוח בלייזר או בגלי רדיו). בשיטה זו, מוזרק חומר הטרשה לתוך הווריד - וכך נגרם הרס הווריד. הטיפול נטול כאבים, אך בניגוד לטיפולים האחרים, יש לחזור עליו מספר פעמים עד להשגת התוצאה הרצויה.

טיפול באמצעות הזרקת דבק לווריד - הונה-סיל: בטיפול חדשני זה, מחדירים תייל לוורידים ודרכו מזריקים דבק מיוחד לווריד. הדבק סותם את הווריד - ובכך חוסם לחלוטין את המערכת השטחית.

כיצד מחליט הרופא מהי שיטת הטיפול הטובה ביותר, עבור המטופל שלו?

הבחירה בשיטה תלויה במספר גורמים: קוטר הוורידים, קרבתם לעור, צורת הוורידים והיסטוריה של טיפולים ניתוחיים בבעיה, שעבר המטופל. בדיקת האולטרסאונד איננה רק לאיבחון היא עוזרת לרופא לתכנן את הטיפול הספציפי למטופל/ת שמולו.

לסיכום: בשנים האחרונות, אנו רואים שינוי משמעותי במודעות הציבור לבעיית אי ספיקה ורידית. כיום, הודות לטכנולוגיה המתקדמת, האבחנה מדויקת - ונשענת על בדיקת אולטרסאונד (ולא "מסתפקת" בהסתכלות חיצונית). מעבר לכך, כיום ברור לכל שמדובר באבחנה רפואית עם סיבוכים אפשריים - ולא רק בבעיה אסתטית. הטיפולים החדשניים שמוצעים כיום מאפשרים לפתור את הבעיה עם אי-נוחות מינימלית, תוצאות מצוינות וחזרה מהירה לשגרת הפעילות היומיומית. מאחר שמדובר בבעיה רפואית רוב הטיפולים נתמכים על ידי קופות החולים וחברות הביטוח.

פרופ' סמי ניטצקי הוא מומחה במחלות כלי דם ודליות ורידים.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום העלמת ורידים ברגלים, העלמת נימים.