מדריך לאולטראסאונד בהריון
קשה לתאר הריון ללא בדיקות אולטראסאונד. מה ההבדל בין הבדיקות השונות? מה הן מראות ומתי מומלץ להיבדק?
ההתקדמות העצומה שחלה בכל הקשור לטכנולוגיית האולטראסאונד והידע הרב שנצבר בארץ ובעולם בשנים האחרונות בכל הנוגע להדמיית העובר, הביאו את בדיקות האולטראסאונד לראש רשימת הבדיקות המומלצות כיום בהריון.
אם בעבר, אולטראסאונד שימש לזיהוי מומים עובריים מבניים, כמו מומי לב ומומי כליות, הרי היום, בשנות האלפיים, ניתן לזהות באמצעותו גם את אותם העוברים בעלי סיכון גבוה לבעיות כרומוזומליות, כמו תסמונת דאון, או גנטיות, כמו ניוון שרירים. למרות שאין בדיקה הנותנת 100% ביטחון, אין ספק, שיולדת אשר בדיקות האולטרה-סאונד העוברי שלה התקבלו תקינות, היא בעלת סיכוי גבוה ביותר ללדת תינוק ללא מומים מולדים. הטכנולוגיה החדישה ביותר של האולטרה-סאונד התלת מימדי, מאפשרת הדמיה נהדרת של העובר ויכולת טובה יותר לסקור את האיברים השונים.
מדובר בבדיקה המנסה בפעם הראשונה בהריון לקבוע מי מהעוברים נמצא בסיכון גבוה ומי מהם נמצא בסיכון נמוך לתסמונת דאון. הבדיקה יכולה להביא לגילוי של עד 70% מכלל תסמונות דאון ועשויה להוביל לגילוי מומים נוספים, כמו למשל מומי לב.
הזמן המומלץ לביצוע: בין שבוע 10 + 3 ימים לבין שבוע 13 + 6 ימים.
הביצוע: ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה באופן חיצוני על הבטן ואין הכרח לבצע אותה דרך הנרתיק.
אבחנות: בודקת את עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר, מתחת לעור. הצטברות נוזל מתחת לעור העובר היא תופעה נורמאלית כאשר מדובר בפס נוזל דק מאוד. כאשר פס הנוזל התת עורי הנמדד באזור העורף הוא עבה, קיים סיכון שמדובר בתסמונת דאון או שמדובר בבעיה כרומוזומלית אחרת וקיימת המלצה לבדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר. עובי פס הנוזל, אשר צבעו מופיע באולטרה-סאונד בצבע שחור, נמדד בד"כ במילימטרים. הסיכון לתסמונת דאון נקבע על פי השקיפות העורפית, גיל האם וגודל העובר.
מדובר בסקירה הראשונה, אשר מתבצעת בשלב מוקדם של ההיריון, שבו קיימת אפשרות לצפות בחלק מאיברי העובר בצורה טובה יותר, מאשר בשלב מאוחר יותר של ההיריון. כאשר הבדיקה תקינה, היא מאפשרת להסיר כבר בשלב זה את החרדה לגבי הסכנה למומים מולדים בחלק ניכר מהנשים בהריון. במידה ומתגלה מום כלשהו בעובר, ניתן לבצע בירור מוקדם או לבצע הפסקת היריון מהר ככל האפשר ועל ידי כך, להפחית את סבלם של בני הזוג.
הזמן המומלץ לביצוע: שבועות 14-16.
הביצוע: ברוב המקרים דרך הנרתיק. בדיקת האולטרה-סאונד של איברי העובר דרך הנרתיק הינה מאוד מדויקת ומתאפשרת אך ורק בשלבים מוקדמים של ההיריון.
אבחנות: ניתן לאבחן בשלב מוקדם של ההיריון חלק ניכר מהמומים המולדים, בעיקר הקשים יותר. כמובן שההתפתחות המבנית והתפקודית של חלק גדול מהאיברים, כמו למשל מוח או כליות, נמשכת במהלך כל ההיריון ואפילו לאחר הלידה. אולם, המבנה האנטומי הגס קיים כבר ברוב המקרים בשלב מוקדם של ההיריון.
זוהי ברוב המקרים סקירה משלימה לסקירה המוקדמת, אם כי ישנן נשים הבוחרות להסתפק בסקירה זו (המאוחרת) בלבד. הבדיקה מומלצת מאוד גם במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדי לוודא שלא התפתחו מומים מולדים במהלך השבועות שבין ביצוע הסקירה המוקדמת לביצוע הסקירה המאוחרת.
הזמן המומלץ לביצוע: שבועות 19-22 (במידה ולא בוצעה סקירת מערכות מוקדמת). שבועות 22-24 (במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת).
הביצוע: חיצוני, על הבטן.
האבחנות: התפתחותן של מערכות מסוימות הינה מאוחרת יותר, כך שכדאי לסקור אותן שוב, אשר בהן קיים סיכון גבוה יותר שיתפתחו מומים בשלב מאוחר יותר. מדובר בעיקר באיברי המוח, בית החזה והכליות, אם כי חשוב לעבור שנית על כל האיברים.
בדיקה זו בודקת באופן יסודי את מבנה ותפקוד לב העובר. היא מומלצת אך ורק לנשים עם סיכון יתר למום לב עוברי. קבוצת סיכון זו כוללת נשים אשר להן בעצמן מום לב מולד, הריון קודם בו נתגלה מום לב בעובר, סוכרת טרום הריונית ועוד מספר גורמי סיכון הידועים לרופאי הנשים המפנים לבדיקה זו.
הזמן המומלץ לביצוע: שבועות 19-22 (ניתן גם דרך הנרתיק, בשבועות 14-16).
הביצוע: לרוב חיצוני, על הבטן או כאמור דרך הנרתיק.
האבחנות: הבדיקה כוללת את בדיקת חדרי הלב, שלמותם והתפתחותם של כלי הדם היוצאים ממנו והמתנקזים אליו. כמו גם, בדיקת זרימת הדם בתוך חדרי הלב ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים של הלב, ובדיקת קצב הלב.
עד לפני מספר שנים, ניתן היה לבצע את בדיקות האולטראסאונד אך ורק בעזרת אולטראסאונד דו מימדי. אולם, היום ניתן לבצע את כל הבדיקות אשר הוזכרו בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, המדגימה את העובר ואיבריו השונים בצורה תלת ממדית ובזמן אמת. בחלק גדול מהמקרים היא מאפשרת לנו התבוננות טובה יותר בעובר ובאיבריו השונים. באותם מקרים בהם ההדמיה התלת ממדית הינה מוצלחת, בדיקה זו הופכת להיות חווייתית במיוחד.
^^האם האולטראסאונד בטוח?^^
רוב המחקרים הוכיחו שאין סכנה כלשהיא בביצוע בדיקות אולטראסאונד בהריון. הסיכונים הפוטנציאלים הקשורים בשימוש בעת בדיקה, נובעים מנזק אקוסטי (עצמת הגלים) ונזק תרמי (האנרגיה שהם יוצרים), כששניהם תלויים בכמות האנרגיה של גלי העל קול. אולם, כמות האנרגיה של גלי העל קול, הנשלחים אל האם והעובר הינה מוגבלת ונמצאת הרבה מתחת לעוצמה היכולה לגרום לנזק תרמי או אקוסטי.
^^האם אולטראסאונד וגינאלי בטוח או אמין יותר מחיצוני?^^
לא, אין הבדל בין השיטות מבחינת בטיחות או אמינות.
^^האם ניתן לגלות את כל המומים המולדים המבניים בעזרת אולטראסאונד?^^
לא ניתן לגלות את כל המומים המולדים המבניים בעזרת בדיקה זו. חלק מהמומים המולדים המבניים, מתפתחים בשלב מאוחר ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטראסאונד. אולם, בכל זאת ניתן לגלות את מרבית המומים המולדים המבניים ובעיקר את הקשים יותר. אין ספק שלניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה, כמו גם לאיכות המכשיר, חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.
רופאים אשר מבצעים בדיקות אלו, כמו סקירת מערכות או אקו לב עובר, הינם רופאים מומחים בתחום המיילדות והגינקולוגיה, אשר עברו הכשרה נוספת ומיוחדת בתחום זה המיילדותי והגינקולוגי, ביחידת אולטראסאונד המוכרת ע"י המועצה המדעית.
^^אם ביצעתי את שלושת הבדיקות המומלצות והן יצאו תקינות, האם מובטח לי תינוק בריא ב-100%?^^
כאשר בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הינן תקינות, הסיכוי להולדת תינוק עם מום כרומוזומלי או מום מבני הינו קטן מאוד, אך אין אפשרות להבטיח ב-100% תינוק בריא.
ד"ר זאב ויינר הוא מנהל מכון אולטראסאונד גינקולוגי ומיילדותי בקריה הרפואית רמב"ם.
לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.
בואו לדבר על זה בפורום אולטראסאונד במיילדות וגינקולוגיה.