ספוגית חדשה למניעת הריון

ספוגית הפרוטקטאייד (Protectaid) הינה אמצעי מניעה חדש בישראל. הספוגית עשויה מקצף פוליאוריתן רך, ספוגה בקוטלי זרע ומגיעה בגודל אחד שמתאים עצמו לכל אישה. היעילות של הספוגית במניעת הריון נובעת מדרך פעולתה הכפולה. ראשית, הספוגית מציעה מידה מסוימת של חציצה פיזית, על ידי חסימת הדרך לצוואר הרחם וספיחה של הזירעונים. שנית, מאחר שהספוגית מכילה מספר קוטלי זרע היא מספקת גם חציצה כימית ע"י קטילת הזירעונים בטרם יגיעו ליעדם.

בעבר שווקה בישראל ספוגית צרפתית בשם "פארמטקס", אך בשנים האחרונות הופסק שיווקה הסדיר בישראל. לאור השימוש המועט בדיאפרגמה בישראל, לא היה בידינו אמצעי מניעה חוצץ יעיל ונוח, שבניגוד לקונדום, ניתן לשימוש באחריות הנשים. גם בארה"ב חודש רק לאחרונה שיווק הספוגית, דבר שזכה להנצחה בסדרה הקומית הידועה "סיינפלד", שם בעקבות הפסקת יצור הספוגיות בארה"ב נאלצה כוכבת הסדרה איילין למדוד כל פגישה אינטימית עם גבר על פי ההחלטה האם הוא "sponge worthy", כלומר מצדיק שימוש של ספוגית יקרת המציאות (עובדה אולי לא מרגשת מבחינה רפואית, אך הפרק בסדרה הוא שהוביל להחשת ההשקה המחודשת של הספוגית בארה"ב).

בניגוד ל"פרמטקס" שמכילה רק את קוטל הזרע בנזאלקויניום, והספוגית הנפוצה בארה"ב "Today" שמכילה רק את קוטל הזרע נונוקסינול-9, הספוגית החדשה מכילה ג'ל הכולל שלושה קוטלי זרע. קוטלי הזרע בפרוטקטאייד כוללים נתרן כולאט, ריכוז נמוך יחסית של נונוקסינול-9 ובנזאלקוניום כלוריד. הספוגית ממשיכה להפריש את הג'ל עם קוטלי הזרע בכל מהלך קיום יחסי המין וכך מקנה הגנה נמשכת.

יש ויכוח מה מידת ההגנה או הסיכון ביחס להדבקה במחלות המועברות במגע מיני בעת השימוש בספוגית. מחד, נראה שנוכחות קוטלי הזרע בכניסה לרחם יכולה להפחית את הסיכון להדבקה במחוללי מחלה המועברים במגע מיני. מאידך, יש חשש שקוטלי הזרע יגרמו לגירוי של הרירית בנרתיק, דבר שעלול להגביר את הסיכון להדבקה. ישנם מחקרים שמורים שבזכות הריכוזים הנמוכים יחסית של קוטלי הזרע בפרוטקטאייד, הסיכון לגירוי מקומי של הריריות נמוך יותר. בנוסף, מיד לאחר החדרת הספוגית לנרתיק קירות הנרתיק עוברים סיכוך (לובריקציה) על ידי הג'ל, דבר שמפחית את הגירוי בנרתיק בעת קיום יחסים.

לספוגית הפרוטקטאייד מספר יתרונות. ראשית, הספוגית מגיעה מוכנה לשימוש חד-פעמי באריזה נפרדת. שנית, בספוגית חריצים מותאמים לאחיזה נוחה עם שתי אצבעות לשם החדרה והוצאה מהנרתיק. שלישית, ניתן להחדיר את הספוגית לנרתיק עד ל-6 שעות לפני קיום יחסים, דבר שמאפשר לשמור על הספונטאניות בקיום יחסי מין. רביעית, הספוגית נמצאת בשליטה מלאה של האישה ללא צורך בהסכמה או שיתוף פעולה מצד בן הזוג. כאשר הספוגית במקומה בן הזוג לא יבחין בה בעת יחסי מין. לבסוף, ניתן לקיים יחסי מין חוזרים תוך שימוש באותה ספוגית במשך עד 12 שעות.

יש להשאיר את הספוגית בנרתיק 6-8 שעות לאחר המגע המיני הנרתיקי האחרון על מנת להבטיח יעילות מרבית של קוטלי הזרע. אין להשאיר את הספוגית בנרתיק לאחר המגע המיני יותר מ-12 שעות ואין להשתמש בספוגית בזמן הווסת. זאת, על מנת להפחית את הסכנה למחלה נדירה ביותר, שעלולה להתרחש גם בעקבות שימוש בטמפונים (Toxic shock syndrome). מחלה זו שנגרמת ע"י חיידקים, מתבטאת בחום גבוה, תחושת עילפון, כאבי ראש, שלשולים וכאבי שרירים. גם רחיצת ידיים לפני החדרת ספוגית או טמפון עשויה להפחית את הסיכון לסיבוך הנדיר.

יעילות הספוגית מותנית בשימוש נכון בכל מגע מיני. היעילות של הספוגית למניעת הריון דומה לאמצעי מניעה חוצצים אחרים כמו הקונדום או הדיאפרגמה. צפוי שבשנה הראשונה של שימוש בספוגית עד 10-20% מהנשים יהרו. יעילות השימוש בספוגית עולה באופן ניכר כאשר הוא נעשה בשילוב עם שימוש בקונדום.

לסיכום, לספוגית מספר יתרונות. אפשר לקנות את הפרוקטאייד בלי מרשם רופא והיא ניתנת לשימוש עצמי פשוט. מחיר אריזה של שלוש ספוגיות כ-45 שקלים. הספוגית קטנה וניתנת בקלות לנשיאה בארנק של האישה. הספוגית יעילה כמעט מיד לאחר הכנסתה לנרתיק. הספוגית נוחה לשימוש מאחר ובד"כ שני בני הזוג אינם חשים בספוגית בעת קיום יחסים. הספוגית מאפשרת ספונטניות בעת קיום היחסים, מאחר שניתן להחדיר אותה עד שש שעות לפני קיום היחסים ולהשתמש בה במשך 12 שעות. בספוגית אין הורמונים והיא "מלכלכת" פחות מקוטלי זרע אחרים. לספוגית אין תופעות לוואי משמעותיות, מלבד רגישות אפשרית של אחד מבני הזוג לקוטלי הזרע.

הספוגית מהווה אמצעי מניעה חשוב עבור נשים שאינן רוצות או אינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה הורמונאלי. עם זאת, לאור היעילות המוגבלת של הספוגית, הדומה כאמור לזה של הקונדום, מדובר באמצעי מניעה שבעיקר מתאים לזוגות שלא רוצים בהכרח להימנע לחלוטין מהריון, אלא מעוניינים להאריך את מרווח הזמן עד להריון הבא. הספוגית מתאימה על כן במיוחד לנשים מניקות שממילא מוגנות באופן חלקי, לנשים מבוגרות יותר (מעל 40) ולכן פוריות פחות, ובשילוב בשימוש באמצעי מניעה נוסף כמו קונדום.

פרופ' דניאל זיידמן - יו"ר האגודה הישראלית לאמצעי מניעה, מנהל יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, מרכז הרפואי שיבא, תל-השומר - www.sheba.co.il.

בואו לדבר על זה בפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית בניהולו של פרופ' זיידמן.