הכנה ללידה בעזרת היפנוזה
הידעתם? באמצעות היפנוזה ניתן לעבור לידה קלה יותר. ד"ר עמיר לאור מסביר כיצד עושים זאת נכון
עבור כל אישה, הלידה היא אחד האירועים החשובים והדרמטיים בחייה. היכולת להביא תינוק לעולם היא מהתופעות המדהימות בטבע, והיכולת לקחת חלק בפלא הבריאה היא אכן זכות גדולה. עם זאת, תהליך הלידה מלווה פעמים רבות באי וודאות וחשש מהלידה ומהתהליכים הסובבים אותה.
אחת הדרכים היעילות, אך הפחות מוכרות, להורדת חרדה, מתח ורמת כאב היא היפנוזה, שעוזרת להגברת השליטה העצמית של היולדת ויוצרת אוירה רגועה בחדר הלידה. השיטה מתאימה גם לנשים שאינן יכולות (מסיבות רפואיות) או אינן מעוניינות בהרדמה אפידורלית, ולאילו שמעוניינות ב"לידה טבעית".
חוק ההיפנוזה, שנחקק בישראל בשנת תשמ"ד, מגדיר היפנוזה כ"פעולה או תהליך המיועדים או עשויים לגרום באמצעות סוגסטיות לשינויים במצב תודעתו ומודעותו של אדם וכן לשינויים בגופו, בתחושותיו, ברגשותיו, בחשיבתו, בזיכרונו או בהתנהגותו".
ההיפנוזה היא כנראה שיטת הטיפול העתיקה בעולם, מכיוון שכל היפנוט הוא "היפנוט עצמי". למעשה, כולנו עוברים חוויות היפנוטיות מדי יום, אך בדרך כלל איננו משתמשים במילה היפנוזה לתארן.
- אנחנו יכולים לנהוג בדרך מוכרת תוך כדי בהייה בכביש ומחשבות על דברים שחווינו באותו יום, להצטרף לשיר המתנגן ברדיו ואף לדבר בטלפון, ובכל זאת המוח שלנו יודע להביאנו למחוז חפצנו, תוך שימת לב למה שקורה בכביש. במידה שמכונית שלפנינו תבלום בפתאומיות, או שרמזור יהפוך לאדום, נדע "לצאת" מיד מהמצב ההיפנוטי ולעצור בזמן. זו דוגמא למספר רמות מודעות בהם המוח האנושי עובד כל הזמן. לא משנה אם נהיה עסוקים בפעילויות שונות, תמיד קיים מצב של "צופה נסתר" (Hidden Observer) המודע לסיטואציה החיצונית בה אנו נמצאים, קשוב למצב ויודע להגיב בשעת צורך לגירויים בסביבה.
- אם המאכילה תינוק בכפית מוצאת עצמה לעיתים, כשהיא פוערת את פיה ומרוכזת ברצונה שהתינוק יפער את פיו. זו דוגמא לכך שהגוף מבצע ללא מודעותנו את מה שהמוח רוצה שיתרחש.
- אם נחשוב על כינים המהלכות על הראש לפעמים נחוש גירוד, למרות שברור שאין לנו כינים.
- בריכוז עמוק בקריאה, סרט, פעילות ספורט או תפילה אנו "שקועים" בפעילות ומקטינים קשב ותשומת לב לסביבה.
למרות דעות מוטעות הרווחות בציבור:
- ההיפנוזה עצמה אינה מסוכנת. מי שיכול להיות מסוכן הוא המהפנט הלא אחראי, שלא מבין את נפש האדם ומורכבותה, או שלא מכבד את יושר האדם.
- ההיפנוזה אינה נגרמת בכוחו של המהפנט. כל היפנוט הוא היפנוט עצמי. ההיפנוזה היא שיתוף פעולה בין המהפנט למהופנט.
- אי אפשר להפנט בכוח. המהופנט יכול להתנגד לרצון המהפנט. התקשורת והקשר בסיטואציה שבה חלה ההיפנוזה קובעים את התוצאה.
- לא ניתן לגרום למהופנט לעשות ולומר דברים נגד רצונו.
- היפנוזה אינה יוצרת תלות במטפל יותר מכל כלי קליני אחר.
- אדם אינו יכול "להיתקע" בהיפנוזה: היפנוזה היא מצב של ריכוז כלפי חוץ או פנים. המטופל הוא השולט, ויכול להתחיל ולהפסיק את הטיפול בכל עת.
- היפנוזה אינה שינה! יש אמנם פעילות גופנית ושכלית פחותה, השרירים הופכים רפויים וקצב הנשימה מואט, אך זאת עדיין ערות. תמיד יש רמה מסוימת של מודעות למתרחש.
בישראל ההפנוט מותר רק לרופאים, רופאי שיניים ופסיכולוגים, וכל אחד מורשה להפנט רק במסגרת תפקידו.
את הפגישות רצוי להתחיל לקראת שבוע 32-30 להריון, כדי להספיק להתנסות בסוגים שונים של תהליכי רגיעה ושליטה באי הנוחות הנגרמת מהצירים, וכדי שהמטופלת תספיק לרכוש מיומנות תוך תרגילים של הפנוט עצמי שתבצע בביתה.
בפגישה הראשונה המטפל מבצע שיחת הכרות עם האישה על מנת להכיר אותה, את ציפיותיה מההריון והלידה, ניסיונה מלידות קודמות ובעיות שהתעוררו בהן. הוא מבצע אנמנזה רפואית לשלילת בעיות פסיכיאטריות שאינן מאפשרות הפנוט, ובעיות רפואיות שעלולות להפריע לתהליך הלידה ולומד להכיר את "עולם המושגים" והדימויים בהם נוהגת המטופלת להשתמש. כל זאת על מנת להבין את תחושותיה ורגשותיה של המטופלת לגבי החוויה ההריונית והלידה.
בהמשך ניתן הסבר על מהות ההיפנוזה, ולאחר מכן המטפל מבקש מהמטופלת לבצע מספר מבדקים פשוטים אשר מעריכים את היכולת ההיפנוטית של המטופלת, וכן מדגימים למטופלת כיצד כוח הריכוז והחשיבה שלה יכולים לגרום לשינויים בגופה.
כבר בפגישה הראשונה יכול המטפל ללמד את האישה כיצד להיכנס למצב הרפייה (טראנס היפנוטי), לאחריו מבצעים תהליך של הרפיית שרירים, ובמידה ונותר זמן מתחילים ללמד שיטות להורדת מתחים.
בפגישה השנייה מלמדים שיטות שונות להורדת מתח והתמודדות עם כאב ובסופה, תוך היפנוזה, המטופלת נועצת מחט בזרועה, לאחר שהביאה את גופה, בטכניקות היפנוטיות, למצב של אלחוש. בנוסף, היולדת מקבלת הסבר על חדר הלידה והפעולות השונות המבוצעות בעת הלידה, על מנת לצמצם את רמת החרדה שלה.
בפגישה השלישית מכינים יחד עם המטופלת אוסף של שיטות להתמודדות עם כאב ועם לחץ הצירים ולהרדמת אזורי גוף שונים, על מנת שבעת הלידה תוכל ליישם את השיטות בקלות. המטופלת לומדת ומתרגלת הפנוט עצמי, שאותו תמשיך לתרגל בביתה עד הלידה. לעיתים יש צורך בפגישות נוספות על פי בחירת המטופלת.
המטרה בסוף הטיפול היא להביא למצב שבו המטופלת תגיע ללידה כשהיא רגועה, מלאה בטחון עצמי ביכולותיה, ובעלת ידע בשיטות להרדמה מקומית (למניעת כאב ממחטים ומביצוע חתך בנרתיק) - כלים שיאפשרו לה ליהנות מחוויות הלידה, במקום להיות חרדה וללא שליטה במתרחש בגופה.
לאתר של ד"ר לאור - לחצו כאן.
בואו לדבר על זה בפורום היפנוזה רפואית בניהולו של ד"ר עמיר לאור.