טיפול קצר טווח באבץ מקצר את משך השפעת

רמות גבוהות של אבץ מקלות על אנשים הסובלים מתסמיניה המציקים של השפעת כגון שיעול, כאב גרון ונזלת. עם זאת צריכה של מינרל (אבץ) ברמות גבוהות למשך יותר משלושה ימים עלולה להיות מסוכנת. יותר מדי אבץ יכול להוביל לחסר בנחושת, מצב נדיר שגורם לפגיעה בגדילה ובחלוף החומרים.

"יש להגביל את השימוש באבץ לטיפול בשפעת" טוען ד"ר פרסד מאוניברסיטת מדינת ווין בדטרויט, מישיגן. " באם אין שיפור בחולה השפעת לאחר שלושה ימי נטילת אבץ, יש לברר האם ישנן פגיעות נוספות במערכת הנשימה". המחקר נתפרסם בכתב העת Annals of Internal Medicine.

עורכי כתב העת מדגישים כי המחקר מומן ע"י חברה המייצרת טבליות אבץ לשימוש בזמן שפעת, ויש צורך במחקר נוסף כדי להתחקות אחר מנגנון הפעולה של האבץ בקיצור זמן השפעת.

מספר חוקרים טענו כי לאבץ יכולת לדכא את הדלקת ע"י הפחתת תגובת מערכת החיסון, אך המחקר הנוכחי מבטל טענה זו מאחר ולא נמצאו הבדלים ברמות החלבונים החיסוניים בין שתי הקבוצות הנחקרות.

בכדי לחקור את השפעות האבץ החוקרים הורו לחמישים איש חולי שפעת ליטול טבליות אבץ של 12.8 מיליגרם או פלצבו בתדירות של 2-3 שעות כל עוד תסמיני השפעת נמשכו. בכל יום נתנו החולים ציונים לחומרת התסמינים שכללו: נזלת, כאב גרון, גודש, התעטשויות, שיעול, גירוי בגרון, צרידות, כאבי שרירים, כאב ראש וחום.

בסך הכל הקבוצה שנטלה אבץ דיווחה על משך תסמינים קצר יותר מאשר קבוצת הביקורת (4.5 לעומת 8 ימים). נזלת ושיעול הגיבו בצורה הטובה ביותר לאבץ. השיעול נעלם תוך 6 ימים בקבוצה שנטלה פלצבו לעומת 3 ימים בקבוצה שנטלה אבץ.

תופעות לואי לאבץ כללו: יובש בפה ועצירות, אך הוא לא גרם לבחילות הקאות או שילשולים.

המחקר מסכם כי נטילת אבץ לתקופה קצרה במהלך שפעת עשויה להוריד את משך ועוצמת התסמינים של המחלה.

Annals of Internal Medicine 2000;133:245-252, 302