פקולטה לרפואה גטו ורשה

שנים רבות הדהדה בארץ השאלה כיצד הובלו רבים כל כך מבין בני עמנו כצאן לטבח בידי הצורר הנאצי. בחלוף השנים חל שינוי בגישה, והתגבשה ההבנה כי התנגדות היהודים באה לידי ביטוי באופנים רבים נוספים מלבד התנגדות בנשק ובלחימה. במהלך שגרת היומיום הקשה מנשוא, כל יציאה של ילד את חומות הגטו להשיג פרוסת לחם, או כל עבודה בפרך של איש או אישה מתוך תקווה להינצל - היוו אקט מתמשך של מרד ולחימה עיקשת על חייהם.

ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לפולין. פולין נכבשה במהלך שלושה שבועות במלחמת בזק. תוך ימים בודדים הוקם בשטחי פולים המסופחים "הגנרל גוברנמן" שלטון צבאי. במהרה פינה השלטון הצבאי את עוצמתו כנגד פולנים ויהודים בשטחי הכיבוש. הגרמנים תקפו יהודים ברחובות, בעיקר כאלו שחזותם היהודית בלטה. הם גילחו ותלשו זקנים ופאות. תחת המשטר הצבאי הונהג למעשה משטר טרור ששם לו למטרה לרמוס את העם היהודי, ולגרום לו לציות מוחלט.

עד מהרה נכלאו היהודים בגטאות. המדיניות הגרמנית כלפי היהודים בגטו הייתה צימצום מוחלט של כמויות המזון. אדם ממוצע בגטו צרך מדי יום מזון שערכו הקלורי עמד על מאות בודדות של קלורית (בין 200-300 קלוריות). הגרמנים למעשה תיכננו ליהודים מוות איטי. שאיפתם היתה להביא לחיסול איטי של תושבי הגטו בדרך של הרעבה.

שתי דרכים למות

הממונה על ענייני הבריאות, גנרל גוברנמן, הצהיר כי "ליהודים ישנן שתי דרכים: האחת למות בירייה, השניה למות מרעב, התוצאה תהייה זהה אך מוות בירייה מרתיע יותר. לנו הגרמנים אין ברירה אחרת אלא למנוע מהיהודים להפיץ מחלות מדבקות, לכן כל דרך כשרה בעניינו". עשרות אלפים נכנעו בגטו ורשה למחלות השונות. הרעב הקיצוני הביא לכך שמערכת החיסון כשלה בפני חיידקים ונגיפים.

בכל זאת, בגטו ורשה מתגשמים שני סיפורים אשר מסמלים יותר מכל את העמידה האיתנה של הרוח היהודית. המצב בגטו ורשה היה בכי רע, שיעורי התמותה היו גבוהים מאוד, כאשר בסוף שנת 1941 ובמהלך 1942 נפטרו כ-4,500 איש מדי חודש! מערכת הבריאות בגטו ורשה עמדה אל מול תנאי קיום קשים.

הפקולטה החשאית

על מנת לשפר את תנאי התברואה, התירו הגרמנים הקמת פקולטה לסניטציה ברחבי הגטו. שיתוף פעולה בין פרופסור פולני ועוזרו היהודי הביא להסבה (חשאית ואסורה כמובן) של הפקולטה לסניטציה לפקולטה לרפואה. הפקולטה לרפואה תפקדה באופן חשאי ברחבי הגטו. כחלק מההסוואה של הפקולטה פוזרו ברחבי הכיתות אביזרי לימוד המתאימים לסניטציה, על מנת שהיה ויתבצע ביקור פתע של הנאצים, ייראה כאילו הלימודים הינם באמת לימודי סניטציה.

בהתבסס על שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ורשה, הוסמכו מרצים יהודים והוענק להם תואר פרופסורה. הלימודים הושתתו על מתווה הלימודים באוניברסיטת ורשה ולשם כך הוברחו ספרי לימוד אל תוך הגטו.

דוגמא יוצאת דופן נוספת לנחישות ולאומץ הלב של היהודים בגטו קרמה עור וגידים החל מפברואר 1942. רופאים יהודים בגטו החלו בביצוע חשאי של מחקר רפואי רחב היקף. במחקר נבדקו השפעות הרעב על מערכות גוף האדם, על התפתחות ילדים, על מטבוליזם, על העיניים והראייה, על כלי הדם והלב ועל השפעת הרעב על מערכת העיכול. הרופאים היהודים שהבינו כי קיצם קרב, עבדו ללא לאות על המחקר. הם דנו ביניהם על התוצאות והעלו מסקנות שונות. מספר פרוטוקולים של הישיבות הללו הוברחו אל הצד הארי:

"וכמה מילים אחרונות לכבודכם, הרופאים היהודים. מה אוכל לומר לכם עמיתי האהובים וחברי למצוקה? אתם הרי חלק מכולנו. העבדות, הרעב, הגירושים והמוות בגטו שלנו הם גם מנת חלקכם. אתם, על ידי עבודתכם, יכולים לתת למרצחים את התשובה היחידה : Non Omnis Moriar."

בצוואתו כתב ראש המחלקה הרפואית ביודנראט: "אם אף אחד מאיתנו לא יישאר בחיים, ולא יזכה לפרסום החקירות האלה, נבקש למסור את החומר וכתבי היד שלנו לפרופ' אורלובסקי מהאוניברסיטה בורשה, בבקשה שישתדל לפרסם את החקירות הללו."

בואו לדבר על זה בפורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה.