בהלת קדחת הנילוס: טיפים להתגוננות ביתית

התגלות מקרי קדחת הנילוס המערבי והחשש מפני מגיפה המונית דחפו בימים האחרונים את הרשויות למבצע הדברה מסיבי. אולם בד בבד נשמעים קולות ביקורת הטוענים כי מבצע ההדברה אינו מספק.

ד"ר נתן לב, מומחה לרפואת ילדים בקופת חולים הכללית בגבעת שמואל, מסביר כי ניתן להתגונן מפני הקדחת בצורה יעילה גם בבית. "המרכז לבקרת מגיפות ומניעתם בארה"ב (CDC) פרסם מספר המלצות להקטנת האפשרות להדבקות בנגיף בזמן התפרצות", אומר ד"ר לב, "ואפשר גם ליישמן כאן בישראל".

ערכת ההישרדות הביתית:

- השתדלו להיות בתוך מבנה בשעות הבוקר והערב
המוקדמות. אלו שעות הפעילות של היתוש ושהייה
בתוך מבנה מקטינה את הסיכוי לעקיצה מיותרת.

- השתמשו בדוחי יתושים, אולם אל תשכחו לקרוא היטב את
ההוראות על אריזת קוטל היתושים או החרקים.

- רססו גם על הבגדים. מסתבר שיתושים יכולים לעקוץ
אתכם גם מבעד לבגד דק.

- מנעו מקורות מים עומדים בבית או בחצר, אלו בדיוק
מקומות הקינון של היתושים. לכן סגרו ברזים מטפטפים
ותקנו צינורות מים דולפים. השתמשו גם בקוטלי זחלים
אותם ניתן להשיג בכל סופרמרקט גדול.

- חשוב ! אם אתם משתמשים בתרסיסים או בקוטלי חרקים,
הימנעו ממגע של החומר הרעיל בידיהם של ילדים וזאת על מנת למנוע גירוי בפה ובעיניים של הילד.

- אם בכל זאת הילד נפגע מהחומר הרעיל: לשטוף בהרבה
מים ולפנות את הילד לקבלת טיפול רפואי.

- אם אתם יוצאים מהבית, לבשו מכנסיים ארוכים וחולצה
בעלת שרוולים ארוכים, כך לא תיעקצו בטעות.

- זכרו ! מסנני קרינה אינם תכשירים יעילים נגד עקיצת
יתושים. השתמשו בדוחה יתושים מוכר.

אולם מסתבר כי ה-"התפרצות" של הקדחת אינה חדשה וכי המחלה כבר טופלה בעבר בארץ. "מדובר במחלה לא נדירה באזורנו והתפרצויות קורות מדי פעם - גם בישראל", מספר ד"ר לב, "הבולטת מביניהן הייתה בשנת 1957. בשנה זו דווחו מיקרים רבים של מנינגואנצפליטיס, דלקת קרום המוח והמוח, בקשישים".

ד"ר לב מספר על מחקר מעניין שפורסם לפני כשנה ע"י ד"ר כהן וחבריו מהמחלקה לאפדמיולוגיה ומניעת מחלות באוניברסיטת תל-אביב. במחקר נבדקו נוגדנים לקדחת הנילוס המערבי בחיילים בגילאים שונים. בקבוצת בני ה-20-18 נמצאה נוכחות נוגדנים, כלומר הם נחשפו לוירוס, בכשבעה אחוזים מהחיילים. בבני קבוצת הגיל 55-45 נמצאה שכיחות נוגדנים של 42 אחוזים (!). משמעות הממצאים היא שחלק גדול מאוד מהאוכלוסייה , בעיקר ילידי הארץ, נחשפו לוירוס וכנראה חלו בצורה קלה וללא סימני מחלה מזוהים או אף ללא סימפטומים כלל.

נתון מעניין נוסף שעלה במחקר היה כי בזמן שבוצעו בדיקות הדם בחיילים, התברר כי באחוז אחד של הנבדקים נתגלו נוגדנים שהעידו על חשיפה לוירוס זמן קצר בלבד לפני הבדיקה.
ד"ר לב מדגיש את החשיבות של המעקב והטיפול של הרשויות המוסמכות: משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, השירותים הוטרינרים וגם הרופאים עצמם, שתפקידם להילחם במקרים המאובחנים ולמנוע התפרצות מגיפה.

"יש לזכור שמדובר בגורם שחי עמנו מזה זמן רב וריבוי האבחנות של המחלה בתקופה האחרונה נובע גם ממודעות רבה יותר של ציבור הרופאים וגם של הציבור", מרגיע ד"ר לב, "גם האפשרות לאבחון המחלה קלה יותר משום שבעבר נאלצנו לשלוח את בדיקות הדם לאבחנה בחו"ל אך היום האבחנה נעשית כאן". ד"ר לב מזכיר כי רוב רובם של הנחשפים עוברים את המחלה בצורה קלה ובלתי ספציפית, אפילו ללא סימני מחלה. יחד עם זאת, חלק קטן יחלו בצורה קשה יותר והם נאלצים להתאשפז בבית חולים בשל סיבוכי המחלה. בחולים אלו נעשה מאמץ רב יותר לזיהוי הגורם שגרם למחלה.