פונדקאות בישראל

חוק הפונדקאות אושר בישראל בשנת 1996. מאז נולדו בישראל בהליך פונדקאות יותר מ-130 ילדים, ובהם 19 זוגות תאומים. פונדקאות הינה הסדר בו אישה מסכימה להרות ולשאת את ההריון עבור אישה אחרת שלאחר הלידה תקבל את התינוק ותגדל אותו. בפונדקאות מסורתית האם הנושאת הייתה מופרית על ידי הזרע של האב המיועד ועל כן, במקרה זה, היא הייתה גם האם הגנטית של הילוד.

סביר להניח שצורה זו של פונדקאות הייתה נהוגה לאורך דורות רבים כפתרון שאפשר לנשים שלא הצליחו להרות בעצמן להקים משפחה. בעת החדשה יש ארצות בהן עדיין משתמשים בפונדקאות מסורתית, אך כמובן שעתה מקובל להפרות את הנשים הפונדקאיות בהזרעה ולא בדרך "הטבעית".

הפונדקאות המודרנית הינה תולדה של המצאת טיפולי ההפריה החוץ גופית. צורה זו של פונדקאות תוארה לראשונה בשנת 1985, והפכה עם השנים לאפשרות טיפול מקובלת. שיטה זו מאפשרת לנשים עם שחלות, אך ללא רחם, או לנשים שאינן מסוגלות לשאת הריון ברחמן, להביא לעולם ילדים שהינם שלהן מבחינה גנטית. המפתח לפונדקאות המודרנית הינה האפשרות בעזרת טיפולי הפריה חוץ גופית להפרות את ביציות האם המיועדת עם הזרע של בן זוגה ולהחזיר את העוברים שהתקבלו במעבדה לרחמה של אישה אחרת שהתנדבה לשם כך, זו "האם הנושאת." במקרה זה ההורים הגנטיים של הילד הם אלו שנתנו את הביצית והזרע ואילו לאם הנושאת אין כל תרומה גנטית לילד שהיא נושאת ברחמה.

הפונדקאות המודרנית נועדה קודם כל עבור נשים שנולדו ללא רחם או שעברו כריתת רחם להשיג ילדים גנטיים משלהן. כיום הורחב השימוש בפונדקאות והוא מוצע גם לנשים שלרחם שלהן נגרם נזק שמונע מהן לשאת הריון או נשים, שעקב מחלה קשה, הריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן. קבוצה אחרת של נשים היא מי שסובלות מהפלות חוזרות או כאלו שעברו כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה חוץ גופית.

יש נשים שמסיבות שונות, למשל חרדה מפני הקושי לשאת הריון או חשש מפגיעה במבנה גופן הנאה, מעדיפות שאישה אחרת תשא את העובר שלהן במקומן. סוג כזה של פונדקאות, שנובע מסיבות חברתיות, בשל אילוצי קריירה או פשוט מבחירה של האישה להימנע מלהרות והעדפה שאישה אחרת תשא עבורה את תינוקה הגנטי, מעורר מחלוקת אתית בכל העולם ואינו מאושר בישראל.

אישור לפונדקאות ניתן רק במידה וההורים המיועדים הם איש ואישה שהם בני זוג. החוק בישראל אינו מתיר למי שמיועדת להיות אם חד-הורית להיעזר באם נושאת. לאישה שבנוסף לבעיה ברחם יש גם בעיה בשחלות מותר להיעזר בתרומת ביציות בהליך הפונדקאות.

זוג ששוקל לעשות טיפול בעזרת פונדקאות חייב להיות מודע לכך שמדובר בהליך מורכב, לא קל נפשית ויקר מאוד. כדאי תמיד לבחון אלטרנטיבות לפונדקאות, כמו אימוץ. יתרה מזאת, לאור הסיכון הבריאותי המוטל על האם הנושאת, הממסד הרפואי אינו שש לאשר טיפולים מסוג זה ומגביל אותם למקרים יוצאי דופן בהם הוכח בבירור כי הדרך היחידה של בני הזוג להשיג ילד גנטי משלהם הוא בעזרת פונדקאות.

בהתאם, בישראל טיפול עם פונדקאות מחייב קבלת אישור של הוועדה הממשלתית לאישור הסכמים לנשיאת עוברים (מידע כללי לצורך פניה לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים ניתן למצוא בקישור הבא).

הטיפול בעזרת פונדקאות כולל מספר השלבים עיקריים. השלב הראשון של התהליך הינו קבלת חוות דעת גינקולוגית מרופא מומחה שלאם המיועדת יש אכן בעיה רפואית שמצדיקה את ההסתייעות באם נושאת. השלב השני הינו פניה לוועדה הממשלתית לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, על מנת לקבל אישור לתהליך. השלב השלישי הינו איתור אישה שמתאימה לשמש כאם נושאת, וקבלת אישור רפואי ופסיכולוגי על כך.

השלב הרביעי הינו עריכת הסכם בעזרת עורך דין בין המיועדת להיות אם נושאת להורים המיועדים. לאחר חתימת ההסכם וקבלת אישור מוועדת הפונדקאות מתחיל ההליך הרפואי. האם הגנטית עוברת טיפול רגיל של הפריה חוץ גופית, שכולל שאיבה של ביציות מהשחלה, והפריית הביציות במעבדה על ידי זרע הבן זוג. במקביל האישה שמיועדת להיות האם הנושאת עוברת הכנה של רירית הרחם לקליטת העוברים.

זאת היא ועדה מקצועית שתפקידה לבחון את הסיבה הרפואית שמצדיקה פונדקאות, את התאמת בני הזוג להורות ואת כשירותה הגופנית והנפשית של האם הנושאת להרות וללדת. הוועדה גם מאשרת את ההסכם בין ההורים המיועדים והאם הנושאת ואת הכיסוי הביטוחי והכלכלי שנקבעו.

האם הפונדקאית צריכה להיות אישה שאינה נשואה, בת דתה של האם המיועדת. גיל המועמדת להיות האם הנושאת חייב להיות בין 22 ל-38 שנה. מועמדת להיות אם נושאת צריכה גם להיות אם שהרתה וגידלה ילד אחד לפחות, ומי שעברה לא יותר מארבע לידות. הפונדקאית אינה יכולה להיות קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים. זאת מאחר ויש חשש, שבמקרים מסוימים קרובת המשפחה תתקשה לסרב לבקשה של אישה נואשת שיקרה לליבן.

המצב הנפשי והמשפחתי של הפונדקאית מהווים נדבך מרכזי בסיכויי הצלחתה לשמש כאם נושאת. מדובר בטיפול ממושך מאד, ובד"כ חולפת יותר משנה מגיוס האישה ועד הלידה. לאור זאת, יכולות ההתמדה של האישה חיוניים להצלחת הטיפול. בישראל, על פי דרישות הוועדה, האם הנושאת היא בד"כ אם לילדים קטנים משלה. בהתאם, קיים אצלה לעתים קושי לא מבוטל לעבור בדיקות וטיפולים רפואיים תוך ניהול משק בית מסודר ורגוע. רצוי על כן לבחון כיצד המועמדת ערוכה מבחינת ההשגחה על ילדיה, במידה ותזדקק לאשפוז ממושך או למנוחה מוחלטת ("שמירת הריון") במהלך ההריון, דבר שכיח במידה וזהו הריון תאומים.

באופן מעשי, איתור המועמדת להיות אם נושאת יכול להיעשות באופן עצמאי על ידי הזוג המיועד, למשל בעזרת פרסום מודעות בעיתונים. עבור זוגות רבים יהיה פשוט יותר להיעזר בניסיונם של העמותות שעוסקות בכך לשם מציאת אם נושאת מתאימה.

הסיוט הגדול של כל זוג שעובר טיפול בעזרת פונדקאות הוא שמא האם הנושאת תתחרט לפתע לאחר הלידה ותסרב למסור לידם אל התינוק. אומנם מספר מקרים נדירים מסוג זה זכו לכיסוי תקשורתי נרחב, אך בפועל זהו מצב נדיר ביותר. יתרה מזאת, מרבית המקרים שפורסמו, בהם התחרטה האם הנושאת וסירבה למסור את התינוק, אירעו בקשר עם פונדקאות מסורתית, כלומר האם הנושאת הייתה למעשה גם האם הגנטית.

סוג זה של פונדקאות לא חוקי בישראל, וגם בחו"ל במקרים רבים נעשה ללא ליווי רפואי ומשפטי מסודר. בישראל החוזה המשפטי שנחתם עם האם הנושאת והוצג בפני וועדת האישורים אמור להגן על ההורים המיועדים מפני חרטה שלה ביחס להסכמתה למסור את התינוק.

משקלי הלידה של תינוקות שנולדו לפונדקאיות דומים לאלו שנולדו לאמהות רגילות לאחר הפריה חוץ גופית. יתר על כן, משקלי הלידה של תאומים ושלישיות שנולדו לאם נושאת נמצאו כבדים באופן משמעותי בהשוואה לאלה שנולדו לאחר הפריה ללא פונדקאות. גם שיעור המומים בילדים שנולדו לאחר פונדקאות נמצא בטווח שנצפה גם לאחר לידות ללא טיפולי פריון.

מעקב התפתחותי בן עד 3 שנים, אחר ילדים שנולדו בעקבות טיפולי פונדקאות, הראה שהם מתפתחים באופן תקין, ומפתחים קשר טוב וחם במיוחד עם הוריהם. המסקנה של כל המחקרים שנעשו עד כה הינה שפונדקאות קשורה בתוצאות מצוינות מבחינת בריאות הילודים. למעשה עבור זוגות מסוימים הסתייעות באם פונדקאית עשויה להגדיל משמעותי את הסיכוי להולדת תינוק בריא.

הטיפול עם פונדקאות מותר בישראל רק במקרים בהם נקבע באופן חד משמעי על ידי רופא מומחה כי האם המיועדת אינה יכולה לשאת הריון או שההריון מסכן את בריאותה. על מנת לבצע פונדקאות בישראל יש על פי חוק לקבל אישור מוועדה שמינה משרד הבריאות.

בישראל קיימות עמותות שעוזרות לאתר מועמדות מתאימות לשמש אמהות נושאות ומסיעות בחתימת ההסכם המשפטי עימן. מבחינה רפואית פונדקאות מחייבת ביצוע הפריה חוץ גופית, קרי שאיבת ביציות מהאם המיועדת, הפריית הביציות עם זרע בן הזוג במעבדה והחזרת העוברים שנוצרו לרחמה של האם הנושאת. למרות החשש לגבי שלומה של האם שנושאת את ההריון עבור האם המיועדת, הרי שפונדקאות הינה הטיפול היחיד שמאפשר לבני זוג מסוימים לממש את שאיפתם וזכותם להורות. ביצוע מבוקר וזהיר של פונדקאות מסתיים ברוב המוחלט של המקרים בתוצאה מוצלחת עבור כל הצדדים.

לפרטים נוספים בנושא, באתר רפואת נשים שיבא, תל השומר

בואו לדבר על זה בפורום פונדקאות בדוקטורס