צירים מוקדמים ולידה מוקדמת

לידה מוקדמת מוגדרת כלידה המתרחשת בשבועות שבין 24 ל-37 להריון ושכיחותה היא בין 6 ל-8 אחוז. בהמשך, כמעט 30% מסך כל הנשים הנמצאות בשלבי ההריון השונים מפתחות צירים מוקדמים, אך לא אפקטיביים ורק 10% מהן אכן ילדו בלידה מוקדמת.

סיכויי ההישרדות של תינוק הנולד לפני השבוע ה-37 (המוגדר כפג) עלו בהדרגה עם השנים הודות לשיפור ביכולת הטיפול ביחידות לטיפול נמרץ ביילודים ופגים. כמובן שכל זה תלוי גם במשקל היילוד, גודלו היחסי בעת הלידה, השבוע בו נולד ומידת בשלותו. ברור מכאן שלידה בשבוע ה-24 מסוכנת יותר מלידה בשבועות 32-37.

מעניין לדעת שהסיבות ללידה מוקדמת רבות, אך ברוב המקרים הן בלתי ידועות. זו גם הסיבה לכך שמניעתה של לידה מוקדמת היא בעייתית במיוחד. עם זאת, ישנם מספר מקרים בהם קיים סיכון יתר ללידה מוקדמת כגון:

1. פקיעה מוקדמת של קרומי ההריון (ירידת מים) - זוהי הסיבה ללידה מוקדמת בכמעט שליש מהמקרים הקיימים.
2. זיהומים - זיהום במי שפיר או זיהום בדרכי השתן יכול לגרום ללידה מוקדמת.
3. לידה מוקדמת או הפלה מאוחרת בעבר.
4. רחם גדול ומתוח - ריבוי מי שפיר והריון מרובה עוברים.
5. אי ספיקת צוואר הרחם, נוכחות מומים רחמיים, עובריים או שלייתיים.

מקרים בהם לידה מוקדמת הינה הכרחית הם:

1. העובר מת בתוך הרחם.
2. מצבים של הפרעות השליה, כגון הפרדות מוקדמת של השליה או שלית פתח.
3. מחלות אמהיות סיסטמיות, כמו סיבוכי יתר לחץ דם, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליה, לב, ריאות ואנדוקריניות המסכנים את חיי היולדת.

"חשוב לזכור כי במצבי תזונה לקויים וכן במקרים שהאם מעשנת באופן קבוע (גם בזמן ההריון) קיימת גם כן שכיחות גבוהה של לידה מוקדמת", מציין ד"ר דוד חיים, גינקולוג בכיר, אחראי חדר הלידה במחלקה לגניקולוגיה ומיילדות של המרכז הרפואי הלל יפה.

במקביל, קיימת קבוצה של נשים שאינן שייכות לאף אחת מהקטגוריות הנ"ל אך עדיין עלולות להיות בסיכון גבוה ללידה מוקדמת. מדובר בנשים עם סיפור לידה מוקדם בעברן, מצב המחזק את הידיעה לגבי התכנות לידה מוקדמת בעתיד. בדומה, נשים שקיימת אצלן התקצרות הדרגתית של צוואר הרחם עלולות להיות בסיכון ללידה מוקדמת, וכן נשים שקיימת אצלן נוכחות של פיברונקטין עוברי (חלבון עוברי הנמצא במי השפיר) הנמצא בהפרשות צוואר הרחם.

אצל נשים אלו מומלץ להיוועץ ברופא המטפל ואולי אף להשתמש במוניטור עוברי ביתי לסירוגין לשם אבחון מוקדם של צירים.

קיימים מספר סימנים אליהם רצוי להתייחס על מנת שניתן יהיה לזהות מצב של לידה מוקדמת, ביניהם הישנותם של צירים מוקדמים, מדגיש ד"ר דוד. סימנים כגון: פתיחת צוואר הרחם והתקצרותו בשבועות מוקדמים של ההריון, התכווצויות רחמיות עם או ללא כאבים, לחצים מתמשכים בבטן התחתונה ובאגן, כאבי גב תחתון בדומה לקיים בתקופת המחזור והפרשות מימיות או דמיות מהנרתיק.

לפעמים קשה להבדיל לידה מוקדמת מצירים מוקדמים. ההגדרה המקובלת ללידה מוקדמת כוללת מצב בו ישנם 4 צירים ב-20 דקות (או 8 צירים ב-60 דקות). צירים אלו מלווים בשינוי מתקדם בצוואר הרחם, פתיחת צוואר הרחם מעל 1 ס"מ ומחיקת צוואר הרחם מ-80% ומעלה.

ראשית, לידה שהחלה מעבר ל-34 שבועות אין לעצור אותה מתוך הנחה שקיימת כבר בשלות ריאתית של העובר. לעומת זאת, בין השבועות 32-34 יש מקום לנסות לדחות את הלידה לפחות ב-48 שעות, על מנת שיהיה ניתן לקבל טיפול להבשלת ריאות העובר. מתחת לשבוע 32 יש לנסות לדחות את הלידה עד מעבר לשבוע 34.

שנית, מלבד ההצעה למנוחה, צריכה מוגברת של נוזלים ומניעת מצבי לחץ לאישה, קיימים שיטות וטיפולים "עוצרי לידה" (טוקוליטים) רפואיים הניתנים על ידי הרופא, ביניהם:

1. תרופות נגד כאבים - תרופות נוגדות דלקת, כגון וולטרן ואינדומד. מדובר בתרופות שיש בהן תוספת סיכון מעטה לעובר והן נחשבות ליעילות ביותר לעצירת לידה מוקדמת.
2. תכשירים חוסמי תעלות סידן - עיקר תפקודם הוא מניעת כיווציות השריר החלק. השימוש הוא לרוב בתרופה בשם פרסולט או אדלט, שהיא תרופה יחסית בטוחה וחסרת תופעות לוואי משמעותיות (למעט כאבי ראש).
3. תרופות נוגדות הורמון הצירים - האוקסיטוצין שהוא טיפול חדשני.
4. נרות פרוגסטרון לנרתיק.

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה.