בעיות פוריות מאוד

הנה נתון מדהים: בין 10 ל-15 אחוזים מכלל המנסים להיכנס להיריון יסבלו מהפרעות פריון כלשהן . חוסר פוריות הוא אי יכולת להשיג הריון לאחר יחסי מין סדירים במשך שנה.

הורים שיחליפו את אמצעי המניעה בנסיונות התעברות קדחתניים, ועם זאת יגלו שהריון אין, סובלים מאחת משלוש בעיות:

1. אי-פוריות הנובעת מבעיית זרע. במקרה הזה הבעיה היא בצד הגברי של הזוג (כ-35% מכלל המקרים נגרמים על ידי בעייה בזרע.

2. אי-פוריות הנובעת מבעיה כלשהי אצל האישה. כאן החוק הידוע במערכות יחסים, לפיו גברים אשמים יותר, לא תופס. כ-45% מכלל המקרים נגרמים על ידי בעיית פוריות אצל האישה.

3. בעייה שהרפואה לא יכולה עדיין להסביר, ומכנה עקרות בלתי מוסברת. זו מהווה את כל שאר המקרים. אצל כ-10% מהזוגות יש יותר מגורם אחד לאי-פוריות, וכן מקרים של "עקרות אימונולוגית" ועוד.

אי-פוריות אצל גברים מתבטאת בפגמים המתייחסים לכמות, למבנה ולתנועתיות תאי הזרע. הפגמים השונים באיכויות הזרע יכולים להיות ממקור הורמונאלי אשכי, או חוץ אשכי, בשל בלוטות העזר או בגלל צינור הזרע. גם מחלות זיהומיות שונות או פגמים מולדים כגון אשכים טמירים (אשכים שלא ירדו לשק האשכים לפני או מיד לאחר הלידה) יכולים לפגוע בכמות הזרע ואיכותו.

סתימה בצינוריות המעבירות את הזרע מהאשך לשופכה, בעיות הורמונאליות אצל הגבר והתרחבות של כלי דם (דליות) בוורידי האשכים גם הם יביאו לירידה באיכויות הזרע וירידה בפוריות אצל הגבר.

הסיבה השכיחה לאי פוריות אצל גברים היא התרחבות וריד האשך (ווריקוצלה). במצב זה ניתן לבצע תיקון פשוט יחסית בשתי שיטות עיקריות: האחת, השכיחה יותר, היא באמצעות ניתוח. השנייה, עושה שימוש בהזרקת חומר הגורם לחסימת הוריד.

במקרים של חסימה בדרכי הזרע או במקרים של חוסר מולד, ניתן לבצע כיום "שאיבת זרע" ממוצא צינור הזרע באשך, באמצעות ניתוח בשיטות מיקרו-כירורגיות.

לאחרונה פותחו שיטות שבאמצעותן ניתן להשיג הפריה גם במקרים שהזרע לקוי ביותר או מכיל תאים בודדים בלבד, ואפילו במקרים שאובחנו בעבר כסובלים מחוסר יצירה מוחלט של זרע.

כיום, גם במקרה של חוסר זרע מוחלט, ניתן לשאוב דגימה במחט תוך כדי דיקור או ביופסיה (דגימה מריקמת האשך) - ולהוציא מתוכה זרעים, אפילו בודדים וחסרי תנועה, ולבצע בעזרתם הפריה של הביצית.

באמצעות שיטה מיקרוסקופית המכונה מיקרומניפולציה, ניתן להזריק תא זרע בודד לתוך תא ביצית (שיטת ה-ICSI), ובכך להביא להפרייתה גם על-ידי זרע שאינו מסוגל לחדור לתוכה בכוחות עצמו (כולל זרע ללא תנועה או זרע שצורתו לחלוטין אינה תקינה).

בין השאר, קיימות שיטות לאבחון ובחירת תאי זרע תקינים או קרובים לתקינים בבחירת זרע בצורה מיקרוסקופית שתבטיח בחירה מיטבית של זרע תקין.

נשים רבות אינן פוריות מסיבות מגוונות, והטיפולים המותאמים להן משתנים בהתאם לסיבות אי הפיריון.

הסיבה הראשונה היא אי פריון על רקע הורמונאלי. לשם הפריה, יש צורך בביוץ - כלומר, בהבשלה תקינה של הזקיק בשחלה ובקיומה של ביצית בשלה ומוכנה להפריה. ליקויים הורמונאליים שונים, כגון הפרעה בפעילות המתואמת של הורמוני בלוטת יותרת המוח, הפרשת-יתר של הורמון החלב, הפרולקטין, והפרעות בשחלה עצמה יכולים להביא לחוסר ביוץ או לביוץ לקוי.

כיום אנחנו יודעים לאבחן זמן הביוץ במדוייק: בדיקות הורמונאליות ובדיקות אולטרה-סאונד מאפשרות לנו לקבוע את מועד הביוץ באמצעות מעקב אחרי גדילת הזקיקים והבשלתם. אנו גם יודעים להכריח את הגוף לבייץ באמצעות מגוון גדול של תרופות.

הטיפול בתרופות הללו מחייב השגחה וניטור קפדני של תגובת הגוף לטיפול. בעיקר חשוב לנו לאבחן את רמת ההורמון אסטרדיול (הורמון המין הנשי המיוצר בשחלה) בדם, וכן לנטר באמצעות אולטרא-סאונד את מספר הזקיקים המתפתחים בשחלה וגודלם. מטרת הניטור היא להשיג את התוצאות המיטביות במקביל להופעה מינימאלית של תופעות לוואי.

הסיבה השנייה לאי פריון אצל האישה היא אי פריון על רקע מכאני וחסימתי. מחלות שונות, בעיקר דלקות בחצוצרות ובסביבתן, עלולות להביא לפגיעה כרונית בפעילות החצוצרות. פגיעה קיצונית תתבטא בחסימה של החצוצרות. פגיעה קלה יותר תגרום להידבקויות מסביב לחצוצרות ובין החצוצרות לבין איברים פנימיים סמוכים, כגון השחלות, המעיים והרחם. עקרות מכאנית מוחלטת היא כאשר שתי החצוצרות חסומות.

איך אפשר לדעת אם הסיבה לאי הפריון היא מכאנית? מומחי פריון משתמשים בכמה שיטות:

צילום רחם וחצוצרות (צילום רנטגן) שבעזרתו ניתן לאבחן פגמים בחלל הרחם (הידבקויות תוך-רחמיות), חסימות בחצוצרות, הידבקויות סביב החצוצרות וכן אי-ספיקה (הרחבה) של צוואר הרחם.

לפרוסקופיה - דרך חתך קטן בדופן הבטן באזור הטבור מחדירים מכשיר אופטי המאפשר הסתכלות ישירה על איברי האגן. התהליך הזה נעשה בהרדמה כללית ובחדר ניתוח. בדרך זו ניתן לאבחן במדויק אם קיימת פגיעה בחצוצרות ומה חומרתה ולהתאים את הטיפול. באמצעות הלפרוסקופ ניתן גם לטפל בבעיית העקרות המכאנית.

היסטרוסקופיה - בבדיקה הזאת מוחדר לחלל הרחם מכשיר אופטי עדין, המאפשר לאבחן ממצאים בחלל הרחם כגון הידבקויות, שרירנים, פוליפים או פגמים מולדים במבנה הרחם. פגמים אלה עשויים להפריע להשתרשות העובר ברחם או למנוע התפתחות תקינה של ההריון ולגרום להפלה. הבדיקה מבוצעת ללא הרדמה, או בהרדמה מקומית.

הסיבה השלישית לאי פריון אצל נשים היא מצב בו השחלה אינה מייצרת את הביצית הדרושה, גם עבור טיפולי הפריה חוץ גופיים. מיקרים אלו מתרחשים במספר מצבים: אצל נשים שגיל המעבר הקדים להופיע ולכן אינן מייצרות ביציות; נשים שעברו טיפולים כימותרפיים, הקרנות או ניתוחים; נשים הסובלות מפגם גנטי מולד; נשים הסובלות מאי ספיקה שחלתית ללא סיבה ברורה. במקרים אלו יהיה צורך בתרומת ביצית מאישה אחרת.

בנוסף, ישנן כמה קבוצות הזקוקות לתרומת ביצית מסיבות אחרות: נשים שהן נשאיות של מחלה גנטית ורוצות למנוע את העברת הפגם הגנטי לילדיהן; נשים שהטיפול בהורמונים אינו נותן תגובה מתאימה; נשים שעברו מספר רב של טיפולי הפריה שבמהלכם התברר שהביציות פגומות ואינן מביאות להריון תקין; וכן נשים שסיכוייהן להשיג הריון קטנים בשל גילן (מעל גיל 40).

המושג "עקרות בלתי מוסברת" ניתן לאותם מקרים שבהם, לאחר שכל הבדיקות והבירורים המקובלים לא העלו סיבה ברורה לאי-פוריות. במקרה כזה אין הכוונה שאין סיבה לאי פוריות, אלא שבאמצעים הקיימים כיום לא ניתן היה להגיע לאבחנה.

במקרים אלו מתחיל פעמים רבות תהליך של טיפולי הפריה חוץ גופית, שעשוי לשפוך אור על הסיבה הנעלמת לאי הפריון. בעיה כגון זרע שאינו חודר את הביצית, או בעיה באיכות הביציות, הן רק חלק ממצבים אפשריים שלא ניתן לגלותם בדרכים שנסקרו לעיל. מיקרים כאלה ניתנים לפתרון על ידי טיפולים תרופתיים שיאפשרו לנו להשביע את הזרע בטרם הזרקתו. הפריה חוץ גופית הוכחה כמשיגה אחוזי הצלחה שאינם פחותים מאלו המושגים במקרים של עקרות מכאנית.

אי-פריון ניתן לטיפול פעמים רבות, במיוחד לאור הטכנולוגיות הקיימות כיום ברפואה בתחום זה. ועם זאת, תמיד מומלץ שלא לדחות את ההריון. היכולות הטכנולוגיות המשמעותיות בתחום הפוריות בשנים האחרונות אינן מבטלות את נושא הגיל הפיזיולוגי וחשיבותו להצלחת תהליך ההפריה.

בואו לדבר על זה בפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית ובפורום פריון הגבר.