תקציב הבריאות: פגיעה בחולים

חוק ההסדרים הנדון בימים אלו עוסק גם בתחום הבריאות, ונראה כי יש בו ניסיון לחסוך בהוצאות המדינה על גבם של החולים והחלשים.

במשרד האוצר מודאגים מהתחזקות הרפואה הפרטית על חשבון הרפואה הציבורית, ומנסים להיאבק במגמה זו באמצעות פיקוח והטלת מגבלות. ואולם, הצעת האוצר שבתי חולים פרטיים יוגבלו בהיקף השירותים הרפואיים אותם יוכלו לספק שלא במסגרת סל הבריאות הרגיל היא פתרון חולי אחד תוך יצירת חולי אחר. הצעת חוק כזו, אם תתקבל, תגרום לכך שחלק ממבוטחי הקופות לא יוכלו לקבל את השירות בבית חולים פרטי וימתינו לתור בבתי החולים הציבוריים שכבר כיום עמוסים וצפופים. הדבר יוביל להארכת משך ההמתנה, להגדלת הצפיפות בבתי החולים ובסופו של דבר לפגיעה בנגישות החולים לשירותים אלו ובבריאותם.

הפתרון הנכון הוא להתמקד בשיפור מערכת הרפואה הציבורית, להוסיף מיטות אשפוז ולקבוע כללים להמתנה לניתוחים במערכת הציבורית, אשר יעודדו את פניות החולים למוסדות הציבוריים, תוך צמצום הפניות למערכת הפרטית.

מס בריאות: עונש לנשים לא עובדות

הצעת חוק נוספת קובעת כי נשים שאינן עובדות ישלמו מס בריאות בסך של 101 שקל בחודש. חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא חוק סוציאלי שמשמעותו שמי שמרוויח יותר משלם יותר. בהתאם לכך מבוצעת כיום הגבייה שלו והוא אינו שונה במהותו ממס ההכנסה בו חייבים עובדים בישראל.

הסעיף החדש הוא צעד נוסף בניסיון של משרד האוצר בשנים האחרונות להעניש נשים שאינן עובדות באמצעות הטלת מסים וצמצום פטורים למשפחות שבהן האישה אינה עובדת.
משרד האוצר בוחר להתעלם מכך שבמקרים רבים נשים שאינן עובדות מגיעות מקבוצות אוכלוסייה חלשות: מדובר במי שאינן יכולות לעבוד או שלא משתלם להן לצאת לעבודה בשכר נמוך ולהסתייע במטפלת לילדיהן, שעלותה גבוהה באופן משמעותי מהשכר שאותו הן משתכרות. הפתרון לסוגיה זו אינו טמון בהעמסה נוספת על החלשים, אלא דווקא בהעלאת תקרת מס הבריאות לבעלי הכנסות גבוהות יותר.

תקציב סל תרופות נמוך

סוגיה מהותית נוספת הנדונה במסגרת דיוני התקציב היא תקציב סל התרופות, שנקבע כי יעמוד על 300 מיליון שקל לשנים 2014-2016. מדובר בתקציב נמוך שמותיר חולים רבים ללא אפשרות לקבל מענה במסגרת סל הבריאות הממלכתי, ואינם מקבלים מימון באמצעותו לתרופות ולטכנולוגיות החדשות הקיימות בשוק. בהתאם להמלצות מומחים בכלכלת בריאות, כדי לשמור על הנגישות לרפואה מתקדמת חשוב לשמור על תקציב ראוי לסל התרופות ולעדכנו מדי שנה לפחות באחוז וחצי מתקציב סל הבריאות בקופות, כלומר 500 מיליון שקל לשנה.

הצעת החוק קובעת כי שר האוצר יהיה רשאי לחלק את התוספת לסל התרופות כך שחלק מהתקציב יוקצה לשירותים הניתנים במסגרת התוספת השלישית, שהינה באחריות משרד הבריאות, בעוד שבעבר תקציב זה יועד כולו לתוספת השנייה שבאחריות הקופות. מדובר בפגיעה חמורה בתוספת השנתית לסל הבריאות וגם בפגיעה בסמכויות ועדת הסל שאמורה לקבוע סדר עדיפות בהוספת כל הטכנולוגיות והטיפולים החדשים לאזרחי ישראל. יש להמשיך במדיניות לפיה תוספת התקציב לטכנולוגיות תהיה עבור התוספת לסל הקופות, ובמקביל להקצות תקציב נפרד שישמש להוספת שירותים במסגרת התוספת השלישית לסל.

במצב הקיים, לחולים ולארגוני החולים בישראל לא נותר אלא לקוות כי עם כניסתה של שרת הבריאות החדשה לתפקידה, תקדם השרה את עבודת הוועדה הציבורית לבדיקת מערכת הבריאות הציבורית שעל הקמתה הכריזה, ותפעל למען שיפור השירות לאוכלוסיית החולים.

הכותב הוא יו"ר האגודה לזכויות החולה

בואו לדבר על זה בפורום זכויות רפואיות.