הריון מא' עד ת'
החלטתם להרחיב המשפחה? מומלץ להתכונן בהתאם ולבצע בדיקות לקראת ובמהלך ההריון. פרופ' רון גונן מסביר מהן הבדיקות ההכרחיות
כדי להצליח בהריון יש לתכנן ולהתכונן אליו מראש. בתור התחלה, קובעים פגישה אצל הגינקולוג ומספרים לו שאתם מתכננים הריון. במידה וזאת הפגישה הראשונה עם אותו גינקולוג, הוא יתעניין בהיסטוריה הרפואית שלכן בכלל ובהיסטוריה הגינקולוגית בפרט - אופי מחזור הווסת (סדיר או לא סדיר), הריונות ולידות בעבר ותוצאות כל הריון. במידה והיו בעיות או סיבוכים בהריונות בעבר תתבקשו לספק מסמכים רלוונטים. אם קיימות מחלות כרוניות תתבקשו להביא פרטים או חוות דעת מהרופא המטפל באותה בעיה.
^^נוגדנים ל-CMV^^
CMV הוא וירוס התוקף בשכיחות גדולה ילדים קטנים. המחלה בילדים בדרך כלל קלה, ולעיתים חולפת ללא כל תסמינים. מצד שני, CMV בהריון ובעיקר במחצית הראשונה של ההריון, יכול לגרום לפגיעה קשה בעובר. לרוע המזל אין כיום חיסון נגד המחלה. מצד שני, לרוב האוכלוסייה הבוגרת יש נוגדנים כנגד הוירוס בעקבות מחלה בעבר. המצאות הנוגדנים איננה מקנה הגנה מוחלטת, אך מקטינה בצורה מאוד משמעותית את סיכון ההדבקה ואת הנזק לעובר מהדבקה. לכן, חשוב מאוד לזהות לפני הריון את אותן נשים שלא עברו את המחלה ואין להן נוגדנים. לנשים אלה מומלץ לבצע מדי פעם במהלך ההריון בדיקת נוגדנים, כדי לזהות הדבקה ב-CMV. כמו כן, נשים ללא נוגדנים צריכות להיות זהירות במגע עם ילדים החולים במחלות של דרכי נשימה עליונות.
^^אדמת^^
האוכלוסייה בגיל הפוריות החיה בישראל חוסנה כנגד אדמת, ואין צורך לבדוק נוגדנים. נשים שיודעות שלא חוסנו, או כאלה שגדלו בחו"ל ואינן יודעות אם חוסנו, צריכות לבדוק אם הן מחוסנות טרם הריון. במידה והן אינן מחוסנות, עליהן לקבל חיסון ולהמנע מהריון במשך 6 חודשים לאחר קבלת החיסון.
^^בדיקות גנטיות^^
כיום מציעות המעבדות הגנטיות מגוון בדיקות לאיתור נשאות למחלות שונות. ההמלצה אילו בדיקות לבצע מתבססת על המוצא האתני של כל אחד מבני הזוג. ניתן לקבל ייעוץ ולבצע את הבדיקות במעבדות הגנטיות או אצל יועצים גנטיים. הבדיקות הן בתשלום, אך קיים החזר חלקי מהביטוחים המשלימים. רק בדיקה אחת - טי זקס, מבוצעת ללא תשלום. היתרון בביצוע בדיקות גנטיות טרם הריון הוא בכך, שבמידה ומסתבר שבן הזוג שביצע את הבדיקה נשא של המחלה, יש לבדוק את בן הזוג השני. מאחר שהבדיקות עורכות זמן, אם הברור מתחיל בשלב מתקדם של ההריון, אתם עלולים להיכנס ללחץ של זמן, היות ובאותם מקרים יש צורך לבצע אבחון אצל העובר בבדיקת סיסי שליה או מי שפיר.
^^חומצה פולית^^
מומלץ להתחיל לקחת חומצה פולית 3 חודשים טרם ההריון. קיימות הוכחות חד משמעיות, שלקיחת חומצה פולית טרם הריון מקטינה את הסיכון למומים במערכת העצבים המרכזית של העובר. לנשים ללא גורמי סיכון מיוחדים, המינון היומי המומלץ הוא של 400 מיקרוגרם. התכשיר הוא תוסף מזון ולא דרוש מרשם מרופא כדי לרכוש אותו. יש להמשיך ולקחת את הכדורים גם במהלך ההריון.
^^הפסקת שימוש באמצעי מניעה^^
לאחר שהשלמתם את כל ההכנות, אין ספק שהצעד הבא צריך להיות הפסקת שימוש באמצעי מניעה. אם את לוקחת גלולות, רצוי (אבל לא הכרחי) לאחר הפסקת הגלולות, להימנע חודש אחד מהריון. לאחר הוצאת התקן תוך רחמי אין מניעה מהריון מיידי.
גילית שאת בהריון - מזל טוב. ברוב המקרים בדיקה ביתית היא אמינה, ואם הבדיקה חיובית אין צורך לבצע גם בדיקת דם. בשלב זה רצוי להזמין בדיקה אצל הגינקולוג. ככלל, אין טעם להגיע לרופא לפני שחלפו 3 שבועות של איחור בוסת - שבוע 7 להריון. במועד זה כבר ניתן בדרך כלל לראות בעזרת אולטרה-סאונד וגינלי את העובר ואת הדופק. באותה פגישה ימדוד הרופא את לחץ הדם, ישלים פרטים לגבי ההיסטוריה הרפואית והגינקולוגית, יזהיר מפני שימוש לא מושכל בתרופות ומפני עישון, ויפנה אותך לביצוע בדיקות שיגרתיות.
^^בדיקות שיגרתיות בשליש הראשון^^
הבדיקות בשליש הראשון של ההריון הן: ספירת דם, סוג דם, סקר נוגדנים, נוגדני אדמת, סקר לעגבת ((VDRL/TPHA, צהבת B (HBsAg ), סוכר בצום, בדיקת שתן כללית ותרבית. במידה ולא ביצעת בדיקות גנטיות לפני ההריון, זו ההזדמנות האחרונה לבצע אותן.
^^שקיפות עורפית^^
בדיקת אולטרה-סאונד המבוצעת בין השבועות 11-14, בה נמדד העובי של איזור בעורף העובר. בדיקה זו היא אחת מבדיקות הסינון לאיתור נשים הנמצאות בסיכון יתר ללידת תינוק עם תסמונת דאון ומומים נוספים. הבדיקה אינה יכולה לאבחן או לשלול מום, אך מספקת הערכה מדויקת למדי של מידת הסיכון.
^^סקר ביוכימי שליש ראשון^^
ניתן לשפר את כושר החיזוי של בדיקת השקיפות העורפית על-ידי הוספת בדיקת דם ל-PAPP-A Free beta hCG, המתבצעת לאחר בדיקת השקיפות. תוצאות הבדיקות משכלולות עם השקיפות העורפית וגיל האם. בדף התשובה יהיה רשום הסיכון לתסמונת דאון על סמך הגיל, לדוגמא 1/700, והסיכון על סמך הגיל והבדיקות (זה הערך החשוב המסכם את שכלול הגיל, השקיפות וערכי הבדיקות), לדוגמא 1/1400. בדוגמא שלנו הסיכון של אותה אישה ללדת תינוק עם תסמונת דאון הוקטן פי שתיים על סמך הבדיקות. ניתן להמשיך ולשפר את כושר החיזוי של הבדיקה על-ידי בדיקת סמנים נוספים בשליש השני של ההריון.
שקיפות עורפית וסקר ביוכימי הן בדיקות חשובות אך הן עדיין לא בסל הבריאות, ולכן ביצוען כרוך בתשלום.
פרופ' רון גונן הוא סגן מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי בני ציון, מנהל אגף יולדות וחדרי לידה.
בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה.