ללדת באווירה ביתית

המגמה של חזרה אל הטבע מובילה יותר ויותר נשים ללדת בבית במקום בבית החולים. המשמעות של לידת בית היא לידה בסביבה טבעית המוכרת ליולדת ללא התערבות רפואית, כשהאווירה הביתית מאפשרת גם לבעל ולילדים הנוספים, אם ישנם כאלו, לקחת חלק בחוויה.

מיכל בונשטיין, אם לארבעה (שאת חלקם ילדה בבית) היא מיילדת קרוב ל-30 שנה, מטפלת הוליסטית, ומרצה ללימודי מיילדות הוליסטית. במסגרת עיסוקיה היא גם מעבירה סדנאות בחדרי לידה ברחבי הארץ. לצד עבודתה בבתי החולים היא עובדת גם כמיילדת פרטית בבתים. עד היום נכחה בונשטיין במסגרת עבודתה ב-150 לידות בית ובאלפי לידות בבית החולים ולדבריה, העוצמה וההתרגשות של רגע הלידה לעולם לא פוחתות. "נס הלידה, היופי של התהליך כולו, הקדושה והעוצמה שיש באישה היולדת והכוח שלה לעבור זאת בעצמה - מרגשים מאוד".

בונשטיין טוענת, כי לידת בית מספקת חוויית לידה מושלמת. "בלידת בית האישה יכולה לזרום עם עצמה ולמצות את התהליך הטבעי של הלידה ללא הפרעות", היא אומרת. "הבית הוא מקום אידיאלי ללידה משום שהאישה מרגישה בו מוגנת. בחדרי לידה בבית החולים נשים מתקשות לעתים להתחבר לעצמן וללדת באופן טבעי, משום שהצוות המקיף אותן הוא זר ומנוכר והתהליך הטבעי מופרע לא פעם על ידי התערבויות רפואיות".

לידת בית, חשוב לציין, אינה מומלצת לנשים בהריון בסיכון גבוה או כאלה הנושאות עובר במשקל של יותר מארבעה קילוגרם. כך גם במקרה של נשים הסובלות ממחלות כמו לחץ דם או סוכרת, או שהעובר שלהן נמצא במצג עכוז. "לידת בית מתאימה רק לנשים בריאות, בסיכון נמוך, ללא מחלות, ורק במקרה שאין בעיות מיוחדות לאם או לעובר", אומר ד"ר אריאל מני, מנהל חדר הלידה בבית החולים "ליס" ליולדות.

נעמי גטניו, עורכת "דולה", פורטל מוביל בתחום ההריון, הלידה וההורות, ומנהלת מרכז "דולה" בגבעתיים, ילדה את בנה הבכור אופק (חמש וחצי) בלידה רגילה בבית חולים. את בתה מעיין, היום בת שלוש וחצי, בחרה ללדת בבית.

"שני בני הזוג צריכים בשלות ללידת בית", היא אומרת. "עוד בהריון עם אופק רציתי ללדת בבית, אבל בן זוגי לא היה מוכן לכך ולבסוף ילדתי בבית חולים, עם מיילדת פרטית. כבר אז הודעתי לו שהלידה הבאה תהיה בבית ומכיוון שזה נשמע לו רחוק הוא הסכים". לדבריה, זוגות לפני לידה ראשונה מעדיפים בדרך כלל ללדת בבית חולים, כיוון שאינם יודעים מהו התהליך הצפוי להם. "לידת בית צפויה יותר בהריון שני או שלישי, אם כי יש נשים היולדות בבית גם בפעם הראשונה".

היא עצמה בעלת ניסיון עשיר כמדריכת הכנה ללידה וכדולה - תומכת לידה. עד היום נכחה בכ-70 לידות והידע שלה בתחום עצום ורב. "חשוב לציין כי לידת בית היא אופציה המתאימה רק לאישה עם הריון בסיכון נמוך ולא בהריון בסיכון גבוה שדורש השגחה רפואית צמודה במהלך הלידה", היא אומרת.

אילן, בעלה של נעמי, המשמש כעורך התוכן של האתר, מכיר מקרוב את נושא הלידה בבית. "כשהרעיון עלה חששתי ממקרה חירום", הוא אומר. "אבל אחרי שראיתי את הלידה הראשונה בבית החולים הבנתי שאין צורך בהתערבות רפואית, וסיקרן אותי לראות איך זה יתפתח. חששתי רק מהאפשרות שהלידה תימשך 18 שעות כמו הלידה הראשונה, אבל בלידה שנייה כמעט תמיד הולך קל יותר ומהר יותר. אחרי כמה פגישות מקדימות עם המיילדת ועם הדולה שבחרנו, שהיא בעלת ניסיון רב, הרגשתי ביטחון רב יותר מאשר בבית היולדות".

"זו הייתה חוויה עוצמתית מאוד מכל הבחינות, וחוויה מתקנת ללידה הראשונה", היא אומרת. "בלידת בית נוכחים רק אנשים שבחרת שיהיו איתך, בעוד שבבית החולים מגיע צוות מורחב, כולל מתלמדים וסטאז'רים, וכל אחד מהם רוצה להרגיש את הפתיחה של היולדת ואין פרטיות".

שחר רון-לביא ילדה לפני ארבע שנים את בתה הבכורה, הגר, בלידת בית. לפני מספר חודשים היא ילדה שוב בלידת בית את נגה. שחר (31), הגיעה לנושא לגמרי במקרה. "עבדתי בחנות טבע ושם נתקלתי בבחורה בהריון שסיפרה לי על כוונתה ללדת בבית. אני בכלל לא חשבתי על האפשרות הזו", היא אומרת. "אבל מכיוון שאני מתעסקת ברפואה טבעית, אני מאמינה בכוחו של הגוף והטבע ונמנעת מתרופות, הרעיון של לידת בית הרגיש לי מאוד נכון וטבעי. שיתפתי את נדב, בן זוגי, וגם הוא היה בעד. לאחר שחקרנו יחד את הנושא הבנו שזה הכי מתאים לנו.

ההורים, לעומת זאת, פחות התלהבו מהרעיון. "אבא שלי טען שזה יעלה לנו המון כסף ושאני לא יכולה להרשות זאת לעצמי ואמא שלי הוטרדה מהעניין הבטיחותי". לידת בית, מתברר, עולה לא מעט כסף. קופות החולים והביטוחים הפרטיים לא מממנים את התענוג. "הלידה בבית עלתה לנו כאלף דולר, כולל כמה פגישות עם המיילדת לפני הלידה, הלידה עצמה, ומעקב ובדיקות לתינוקת לאחר הלידה".

התינוקת נולדה אחרי יום שלם של צירים, בשעה אחת עשרה וחצי בלילה. "ניסיתי להתגבר על הצירים בכל האמצעים האפשריים: הליכה, הישענות על הקיר, כריעה, שימוש בכדור פיזיותרפי. נכנסתי גם לבריכה, אבל היה לי יותר נוח מחוצה לה. בסופו של דבר, ילדתי במיטה שלי, בחדר השינה. המיילדת דאגה לכל מה שצריך: סדינים היגייניים, כפפות, ערכת החייאה". עשרים דקות אחרי שנגה הגיעה לאוויר העולם, במשקל 3.300 קילוגרם, נדב העניק למיילדת את הזכות לחתוך את חבל הטבור.

שחר ממליצה על לידות בית גם לנשים אחרות. "זה היה נפלא לקבל את הילדה שלי בבית שלי, במיטה שלי ושל האהוב שלי, לעשות מקלחת טובה אחר כך. פשוט להיות בבית", היא אומרת. "הרי לידה זה תהליך טבעי ואין צורך שיופרע על ידי גורמים חיצוניים. בבית החולים הרבה פעמים מתערבים בתהליך ומפריעים לו בגלל אילוצים ושיקולים כאלה ואחרים. כשאני מבקרת חברות שלי בבית החולים לאחר לידה ורואה אותן ואת התינוקות שלהן, אני שמחה שהילדה שלי לא הייתה שם, מול אורות הניאונים, מיטה ליד מיטה.

בבית החולים יש תחושה לא נעימה של חולי. אין בהם שום דבר שמעורר רגש של שמחה או של בריאות". באותה נשימה היא מציינת שחשוב להקפיד בבחירת מיילדת, שתהיה מנוסה, אחראית ומקצועית.

ד"ר אריאל מני, מנהל חדר לידה בבית החולים "ליס", אומר כי בעולם המערבי יש כיום רק מעט מקומות בהם מתקיימות לידות בית בטוחות ומסודרות, הכוללות גם מערך לשעות חירום כמו אמבולנס בכוננות, ומעקב אחרי הלידה במשך כמה ימים ליולדת ולתינוק. עם זאת, לדבריו, כיום ניכרת ירידה במספר הלידות הביתיות.

"בספרות הרפואית אין עדיפות ללידת בית מההיבט הרפואי הטהור", הוא טוען. "אין בהן תוצאות טובות יותר לאם ולעובר מעבר לסיפוק האישי של היולדת ושביעות רצונה, שזאת לדעתי הסיבה היחידה שבה היא בוחרת בלידת בית. בכלל בעולם המערבי אין היום הוכחה שלידת בית טובה יותר. עם זאת, נתונים סטטיסטיים מראים, כי שיעור הסיבוכים האימהיים והעובריים גבוה יותר בלידות בית".

את השאלה מדוע לידות בית אינן מקובלות כל כך בארץ, הוא מבקש להפנות למערכת הבריאות. לגבי הלידה של טלילה, ד"ר מני אומר כי במקומות כמו הולנד ואנגליה לא היו מאפשרים לידת בית של תינוק מעל ארבעה קילוגרם. "אמנם רוב הלידות מסתיימות בטוב, אך יש לזכור שיש לידות שמסתיימות אחרת", הוא אומר.

יש לציין כי בארץ לא קיים ביטוח המכסה לידת בית. זאת בניגוד למדינות אירופה וכן לקנדה וארצות הברית, שם חלק מהביטוחים הרפואיים של נשים מממנים זאת.

הכתבה פורסמה במקור בגליון יוני של המגזין "הורים וילדים".

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.