לידה של מושגים

^^אנדרופינים^^ - הורמונים משככי כאב. מעין סם הרגעה טבעי של הגוף, שמונע את תחושת הכאב, מגביר את הערנות, מרגיע ומשחרר. האנדרופינים מופרשים בגופה של היולדת בעת ספיגת הכאב וגורמים לה להיראות מטושטשת. פעילותם חזקה פי אלף מזו של המורפיום. ברגע שהיולדת רגועה ומרוכזת בעצמה משתחררים יותר אנדרופינים.

^^אפידורל^^ - חומר הרדמה שמטרתו להקל על כאבי היולדת בזמן הלידה. מדובר בהרדמה חלקית, כלומר הרדמה של פלג הגוף התחתון. חומר ההרדמה מוזרק על ידי רופא מרדים למקום ספציפי בחוט השדרה. הזריקה עוצרת את אותות הכאב המועברים מאזור צוואר הרחם דרך עמוד השדרה אל המוח. כמות חומר ההרדמה וריכוזו מותאמים על ידי הרופא המרדים לכל אישה באופן אישי, בהתאם לשלב הלידה בו ניתנת הזריקה. מרגע קבלת הזריקה ועד לתחילת השפעת ההרדמה תעבור כרבע שעה.

^^ביות^^ - בחלק גדול מבתי החולים קיימת אפשרות להשאיר את התינוק בחדר יחד עם האם. לעיתים מדובר ב-24 שעות (ביות מלא) ולעיתים רק בשעות היום (ביות חלקי). למעוניינות בביות כדאי לברר מראש מה הנוהג בבית החולים בו הן מתעתדות ללדת.

^^בילירובין^^ - כשתינוק יוצא לאוויר העולם מערכת הכבד שלו, שאחראית על פינוי הבילירובין (תוצר פירוק של ההמוגלובין) לעתים אינה בשלה. צבעו של הבילירובין צהוב וכאשר תינוק נראה "צהבהב" מיד נבדקת רמת הבילירובין בגופו. ברמות נמוכות אין כל סכנה, אך רמה גבוהה (מעל 20) עלולה להיות מסוכנת לתינוק. הטיפול בערכים גבוהים כולל פוטותרפיה - טיפול בחשיפה לאור מלאכותי, שעוזר לבילירובין להתפרק.

^^דולה^^ - אשה, תומכת לידה, שעברה הכשרה בתחום הלידה, ותפקידה להעניק תמיכה פיזית ונפשית, כמו גם מידע, החל משלב ההריון דרך הצירים והלידה עד לסיומה. הדולה מתמחה בשיטות אלטרנטיביות לשיכוך כאב ולהסדרת צירים, אולם אינה מתעסקת בפן הרפואי של הלידה כגון בדיקות של צוואר הרחם, מוניטור עוברי, אבחון וייעוץ רפואי. מטרתה היא לעזור ליולדת ולבן זוגה להנות מלידה בטוחה מספקת וחווייתית לפי הגדרת היולדת.

^^דם טבורי^^ - הדם שנשאר בשליה ובחבל הטבור לאחר ניתוק התינוק בסיומה של הלידה, מכיל כמות גדולה של תאי גזע. תאים אלו הינם תאים המסוגלים לייצר תאים מסוגים שונים. שימור של דם המכיל תאי גזע מדם חבל הטבור לאחר הלידה (דם טבורי), עשוי לחסוך צורך בחיפוש אחר תורם מח עצם בעתיד לצורך טיפול רפואי בילוד או בבני המשפחה, או לחילופין לטיפול ברקמה ספציפית כגון: לב, כבד וכליות.

^^הצהרת אינוצ'נטי^^ - הצהרה משותפת של ארגון הבריאות העולמי (WHO), ארגון זכויות הילד ו- UNICEF שמטרתה לקדם את ההנקה. ב-1992 אימצו 171 מדינות (כולל ישראל) את כללי ההצהרה, המדברת על: מדיניות הנקה כתובה בכל המוסדות המספקים שירותים וטיפול לאימהות ולתינוקות, עידוד ההנקה מיד לאחר הלידה, עזרה בהנקה ומתן מידע על יתרונות ההנקה, הדרכה בהנקה, ביות מלא ועידוד קבוצות תמיכה להנקה.

^^ואקום^^ - מכשיר דמוי כיפה, עשוי פלסטיק או מתכת, שמוצמד לגולגולת התינוק ומחובר למשאבה. הומצא בשבדיה בשנות ה-50 של המאה ה-20. אם שלב הלחיצות נמשך זמן רב, אם שינויים בקצב הלב מצביעים על כך שהתינוק נתון במצוקה, אם לחץ הדם של היולדת עולה או היא תשושה ואינה מסוגלת לקחת חלק פעיל בלידה, הרופא המיילד יבקש לסייע בהוצאת התינוק בעזרת ואקום. לאחר הרחבת פתח הנרתיק, מוצמד המכשיר לראש העובר, והוא נשאב החוצה עם כל התכווצות בזמן הלחיצות. המכשיר גורם לחבורה, מעין תפיחה רחבה או מכה, אשר הולכת ונעלמת בימים שלאחר הלידה.

^^ורניקס^^ - חומר לבן שומני דמוי גבינה שמכסה את עור העובר ושומר עליו בעודו ברחם. חלק מהתינוקות נולדים עם הרבה ורניקס על הגוף. חברות קוסמטיקה מובילות מנסות לחקות את הרכב הורניקס על מנת לייצר קרם לחות איכותי לעור.

^^זרוז^^ - זרוז לידה היא למעשה גרימה להתחלת לידה באמצעים מלאכותיים כמו: סטריפינג, מתן פיטוצין דרך הוריד. זרוז יכול להינתן אחרי שלידה החלה באופן טבעי אך "נתקעה" וזקוקה להאצת התהליך במידה והצירים הטבעיים אינם מספיקים בכדי להביא ללידה עצמה. פקיעת קרומים או פקיעת מי השפיר היא אחת השיטות לזרוז בזמן לידה.

^^ירידת מים^^ - פקיעה של קרומי העובר וזרימת מי השפיר החוצה, לאו דווקא עם צירים או כאבים. ירידת מים יכולה להתבטא אך ורק בטפטוף עדין שירטיב קלות את תחתוניך. במקרה של ירידת מים, חייבים להגיע לחדר הלידה בהקדם האפשרי. בדרך כלל מופיעים צירים תוך כמה שעות לאחר ירידת המים. אם לא מופיעים צירים, מזורז התהליך בחדר לידה. רק כ-15% מכלל הלידות מתחילות בירידת מים.

^^לידה פיזיולוגית^^ - לידה טבעית המתבצעת ללא מכשירים (כמו לידת וואקום) או לידה בניתוח קיסרי. במהלך לידה כזו בדרך כלל נמצאת היולדת בתנועה ובתנוחות טבעיות, אשר באופן פיזיולוגי מקדמות את תהליך הלידה ואת הגעת התינוק אל תעלת הלידה. מדובר בתנוחות מאונכות שמאפשרות לכוח הכובד לסייע ביציאת התינוק.

^^מי שפיר^^ - מי השפיר ממלאים את שק השפיר, שבתוכו חי וגדל העובר, ומאפשרים לעובר לנוע בחופשיות. כמו כן הם מגנים עליו מפני חבלות ושומרים על חום גופו. מרכיבם העיקרי הוא מים. פרט למים יש בנוזל חלבונים, סוכרים ומלחים - בדומה למצוי בדם האם. תרומת העובר למי השפיר היא שתן, תאים הנושרים מגופו, שומנים הנפלטים מריאותיו, שערות ולעיתים אף צואה. העובר שותה את מי השפיר, בולע אותם וכן "נושם" אותם אל תוך ריאותיו. מי השפיר חשובים להתפתחותו התקינה של העובר והקטנת נפחם או הגדלתם מעידים על בעיה כלשהי ועלולים, כשלעצמם, לגרום לבעיות במהלך הלידה.

^^מקוניום^^ - צואתו הראשונה של התינוק. צבע המקוניום הוא ירוק, או ירוק כהה מאד, בשל מלחי המרה הנמצאים בו באחוז גבוה. בדרך כלל התינוק מפריש את המקוניום לאחר הלידה, אך לעתים גם קודם לכן, מפני שהסוגרים שלו רפויים בשל הירידה בריכוז החמצן או בגלל שמערכת העיכול אינה בשלה דיה. מי שפיר שיש בהם מקוניום שהופרש על ידי העובר (מים מקוניאליים), גורמים ללידה להתנהל באופן קפדני יותר. מיד לאחר הלידה רופא ילדים ישאב נוזלים מפיו ומאפו של התינוק לפני שנשם את נשימתו הראשונה, כדי שהמקוניום החומצי לא יגיע לריאותיו.

^^ניתוח קיסרי^^ - ניתוח שבו מבוצע חתך בבטן התחתונה של האם וברחם. דרך החתך מוציאים את התינוק אל אוויר העולם. לאחר שיצא התינוק, מוציאים את השליה, ותופרים את החתך. הניתוח מתבצע רק במקרים בהם התועלת עולה על הסיכון. ניתוח שהוחלט עליו מראש יבוצע בהרדמה חלקית על ידי מתן אפידורל. ניתוח חירום יבוצע בהרדמה מלאה, מכיוון שאין זמן להכין את מתן האפידורל ולהמתין להשפעתו. ההתאוששות היא כמו מניתוח לכל דבר וברוב המקרים ארוכה וקשה יותר מהתאוששות מלידה טבעית.

^^סטריפינג^^ - שיטה לזירוז לידה המתבצעת על ידי רופא בלבד. הסטריפינג יכול להתבצע רק אם יש כבר פתיחה מסוימת של צוואר הרחם המאפשרת לרופא להכניס אצבע או שתיים ובתנועות סיבוביות להפריד את קרומי השק העוברי מדפנות הרחם. זירוז זה יכול להתבצע בחדר הלידה, או במרפאת הרופא. הצירים יתחילו בדרך כלל בתוך יממה. בדרך כלל מדובר בפעולה מאד כואבת, אך היא קצרה מאוד (לוקחת בדרך כלל פחות מדקה).

^^עיסוי פרינאום^^ - עיסוי פתח הנרתיק במטרה להגמיש את האזור ולהימנע מהצורך בחתך או מקרע בזמן הלידה. ניתן לעסות את האזור מספר דקות ביום החל מהשבוע ה-35 של ההריון. העיסוי נעשה בתנועות מתיחה רכות לשני הצדדים ולכיוון פי הטבעת. רצוי להשתמש בשמן שקדים, שהינו ניטראלי, ואינו גורם לפטריות בנרתיק. בזמן הלידה רצוי שיהיה עמך בקבוק סגור של שמן שקדים לשימושה של המיילדת, אם יהיה צורך בעיסוי הפרינאום.

^^פטידין^^ - חומר הגורם לטשטוש או לנמנום המפחית כאבים מבלי לגרום לאיבוד ההכרה. החומר ניתן דרך הווריד או דרך השריר. השפעת החומר מתחילה כעבור 20 דקות ושיאה כעבור שעה, משך השפעת החומר היא בין שעה לשעתיים. כתוצאה ממעבר החומר אל השליה העובר עלול להיוולד מנומנם או חסר תגובות. נשים רבות אינן יכולות לשלוט בגוף ובדיבור תחת השפעת הפטידין.

^^פיטוצין^^ - הורמון המביא להתכווצויות הרחם. ניתן דרך הווריד כדי להתחיל או לחזק את הצירים. הפיטוצין ניתן אך ורק בחדר הלידה ולרוב מחייב חיבור למוניטור אשר מצריך שכיבה על הגב. תנוחה זו איננה טבעית ולכן לא מומלצת ללידה, מכיוון שאיננה מקדמת אותה. במקרים רבים יש צורך במתן משככי כאבים לאחר קבלת פיטוצין.

^^צירי לחץ^^ - צירים חזקים המופיעים בשלב השני של הלידה, שבו יש פתיחה מלאה של צוואר הרחם (10 ס"מ). שלב זה מסתיים ביציאת התינוק אל אוויר העולם. לעיתים השלב אורך כמה דקות, אך לעיתים הוא נמשך שעה או שעתיים. בשלב זה יש ללחוץ כדי לדחוף את התינוק במורד תעלת הלידה. לחיצות אלו מבוצעות במהלך הצירים.

^^רצפת האגן^^ - רצפת האגן היא מוצא למספר פתחים חשובים בגוף האשה: צינור השתן, הנרתיק ופי הטבעת. רצפת אגן בריאה חשובה לתפקוד תקין של מערכת השתן, המין והצואה. רצפת האגן מורכבת מרקמות חיבור, עצבים, כלי דם, ושרירים, היוצרים כולם יחד מעין "טרמפולינה" בפתחו התחתון של האגן. שרירים אלו חיוניים מאד בזמן הלידה מכיוון שעליהם משנה ראש התינוק את כיוון ירידתו בתעלת הלידה מאחורה קדימה, כלפי פתח הנרתיק. כדי למנוע נזק לרצפת האגן יש צורך לטפל בעצירויות בזמן ההריון ובכלל, לבצע תרגילים לחיזוק רצפת האגן (יוגה לנשים הרות, שיטת פאולה, פיזיותרפיה ועוד) ולהימנע מלחיצות מיותרות בעיתוי הלא נכון.

^^שליה^^ - איבר המתפתח בתוך הרחם בעת הריון, ובאמצעותו מחובר העובר אל דופן הרחם. תפקיד השליה הוא לספק לעובר מזון וחמצן ולסלק ממנו את חומרי הפסולת. הדבר מתאפשר בגלל הקרבה בין מערכת הדם של האם לזו של העובר בתוך השליה. השליה מתפקדת גם כבלוטה המפרישה הורמונים המווסתים את ההריון. התנתקות השליה מן הרחם היא השלב הסופי של הלידה. למרות שהתינוק כבר בחוץ, נותרה עדיין השליה שצריכה לצאת. כדי להוציאה יתכן צורך בעוד כמה לחיצות. תפקידה של המיילדת לבדוק היטב אם כל השליה יצאה החוצה וכי לא נשארו חתיכות ממנה ברחם.

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "נולדים", קיץ 2006.

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.