קופות החולים: גרעון מתמשך ומדאיג

הגרעון בקופותיהן הנשחקות של קופות החולים בישראל המשיך להעמיק גם בשנת 2014: גרעון כלל קופות החולים הצטמצם מעט והסתכם ב-382 מיליון ¤ לעומת 399 מיליון ¤ ב-2013. בנטרול ההכנסות והתמיכות הממשלתיות להן זוכות הקופות הסתכם הגרעון הכולל של הקופות ב 2014 ב-2.475 מיליארד ¤ לעומת 2.628 מיליארד ¤ בשנה שקדמה לה. כך ועוד מסתבר מן הדו"ח המסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2014 שהתפרסם הבוקר (ד') על ידי משרד הבריאות.

הירידה בגרעון בולטת במיוחד לאור הירידה בהיקף התמיכות הממשלתיות בגובה של כ-136 מיליון ¤ מוסברת ברישום תמיכות בשנת 2013 גם עבור שנים קודמות, בשינוי במקדם הדמוגרפי לקידום סל הבריאות ובהתייעלות בפעילותן של חלק מהקופות.

בולט בדו"ח גם הגרעון בנכסים נטו (הון עצמי שלילי) של הקופות: במכבי 296 מיליון ¤, במאוחדת 50 מיליון ¤ ובלאומית, 1.176 מיליארד ¤. בכללית הנכסים נטו הם חיוביים בסך של 123 מיליון ¤, אך נמצאים במגמת ירידה מתמשכת. מגמת שחיקה זו היא תוצאה ישירה של הגירעונות השוטפים בשנים האחרונות.

קופת חולים כללית עם הגרעון הגבוה ביותר

במבט כולל על שלוש השנים האחרונות 2012-2014 עולה כי לכללית הגרעון של 1.776 מיליארד ¤ - הגבוה ביותר וגם שיעור גרעון מהמחזור הגבוה ביותר מבין קופות החולים של כ- 2.2%, אך במקרה של הכללית חשוב להדגיש כי בניגוד לקופות החולים האחרות, שם מתמודדים גם עם עול מגזר בתי החולים שלהם עם גרעון בסך של 1.46 מיליארד ש"ח. הירידה לעומת גרעון של כ- 873 מיליון ¤ בשנת 2013 נבעה בעיקרה מגידול בגובה של כ-209 מיליון ¤ בהיקף התמיכות, בשל הגידול במקדם הדמוגרפי ובשל התייעלות בפעילות הקופה.

מהכללית נמסר בתגובה: "הדו"ח מראה גם השנה כי הכללית ממשיכה במגמה של מאזן לקוחות חיובי והתנהלות פיננסית יעילה ואחראית. מחדל התקצוב של בתי החולים במדינת ישראל בולט בדו"ח, בעוד שגרעונם של בתי החולים הממשלתיים ממומן על ידי המדינה, הכללית נושאת על כתפיה את התקצוב של שליש ממערכת האשפוז הציבורית וכל זאת מבלי שהמדינה מעמידה למשימה לאומית זו מקורות ראויים"

גידול בגרעון של קופת חולים לאומית

קופת חולים לאומית עם גרעון של 296 מיליון ¤ היא הקופה היחידה, שהיקף גרעונה ללא תמיכות בשנת 2014 גדל לעומת היקפו בשנת 2013, אז עמד על 239 מיליון ¤. הגידול העיקרי בהוצאות הקופות נרשם בסעיפי התרופות, המעבדות והמכונים הפרטיים.

תגובת קופת חולים לאומית: "כפי שמוצג בדו"ח, לאומית שירותי בריאות פועלת החל משנת 2007 באיזון תקציבי , תוך עמידה ביעדים כפי שנקבעים ע"י משרדי הבריאות והאוצר. בשלושת מרכיבי ההוצאה העיקריים של קופות החולים (שירותים רפואיים, תרופות וכוח אדם) המהווים 85% מהוצאות הקופות, ההוצאה לנפש בלאומית דומה ואפילו נמוכה בחלק מהמקרים מהממוצע הענפי בשנים האחרונות. לאומית פועלת מזה תקופה מול כל גורמי הממשלה על מנת לפתור מספר משקולות ייחודיות מההיסטוריה, לרבות עדכון הכרחי של נוסחת הקפיטציה אשר תיתן מענה לחיסרון לקוטן. לאומית עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה לספקים תוך שמירה על איכות הרפואה, איכות השירות ובתוך המסגרת התקציבית ובאחריות רב שנתית".

לעומתה, בחישוב לשלוש השנים האחרונות 2012-2014: מכבי עם גרעון של 224 מיליון ¤ ב 2014 לעומת 243 מיליון ש"ח ב 2013 ומאוחדת עם גרעון של 179 מיליון ¤ ב-2014 לעומת 229 מיליון ¤ ב 2013 - הציגו עודף מפעילותן.

העודף הגדול שהושג במכבי ומאוחדת בשנת 2013 מוסבר בעיקרו ברישום חלק מהתמיכות עבור השנים 2011-2012 בשנה זו, מלבד התמיכות עבור השנה השוטפת.

תגובת קופת החולים מכבי: מכבי ביצעה בשנים האחרונות באופן מיטבי תהליכי התייעלות שהביאו גם לשיפור השרות ולצמצום הבירוקרטיה. אנחנו גאים על כך שהשיפור בשרות מביא גם להצטרפות גוברת של חברים חדשים למכבי.
הנתונים שפורסמו מעידים שוב על מחסור מתמשך ותת תקצוב במערכת הבריאות. על המדינה לתקצב את מערכת הבריאות מראש באופן מסודר ובבסיס התקציב. כדי לייעל עוד את מערכת הבריאות יש לשנות את המבנה שלה ולהעביר את בתי החולים הממשלתיים לניהול קופות החולים.

תגובת קופת חולים מאוחדת: "הדו"ח מראה כי תהליכי השיפור שבוצעו במאוחדת נושאים פרי ומביאים לתוצאות הטובות ביותר בין כל קופות החולים. הדו"ח מציג כי הגרעון של מאוחדת בניטרול תמיכות ורווחים חד פעמיים הוא הנמוך ביותר, כי תמיכת המדינה במאוחדת הייתה הנמוכה ביותר מבין קופות וכי ההוצאות התפעוליות לנפש במאוחדת הן הנמוכות ביותר בין כל קופות . בנוסף לתוצאות הכספיות מאוחדת סיימה את השנה עם שיעור הגידול הגבוה ביותר במספר מבוטחים-2.1% לעומת ממוצע של 1.95% בכל הקופות".

משרד הבריאות: לא נסתפק בטיפול קוסמטי

במשרד הבריאות טוענים כי גירעונות קופות החולים שהצטברו בשנים האחרונות להיקפים משמעותיים, מלמדים על הצורך בביצוע צעדים משמעותיים להבאת קופות החולים למצב של איזון תקציבי וייצוב מצבן הפיננסי, לרבות הצורך במודל מוסדר לתקצוב כלל בתי החולים הציבוריים (כולל אלה שבבעלות כללית) בתקווה שיפחית את נטל המימון מכלל הקופות וימנע סבסוד עודף של הקהילה לבתי החולים, המשך התאמת השינויים במקדם הדמוגרפי ומדד יוקר הבריאות לתשומות בהן נושאות קופות החולים ויישום צעדים שיביאו את קופת חולים לאומית לאיזון תקציבי ופיננסי בטווח הארוך.

שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן : "אנחנו מודאגים מאוד מהגירעונות בקופות החולים שמאיימים על יציבות המערכת. החלטנו לא להסתפק בטיפול קוסמטי או בתגבור של הסכם הייצוב אלא לטפל באופן יסודי בתופעת המחסור במשאבים וההקצאה המעוותת. לכן, אנחנו מקדמים תכנית לשינוי שיטת התקצוב של בתי החולים ועדכון מדד יוקר הבריאות והמדד הדמוגרפי. השילוב של שני אלה ייתן מענה שלם לאתגרי המערכת בשנים הקרובות."