תקופת צינון לרופא מציבורי לפרטי
אושר החוק לפיו תחול תקופת צינון בת 4-8 חודשים על רופא לפני שיוכל לטפל באופן פרטי במטופל מהמערכת הציבורית. ד"ר רחמימוב: זו פגיעה בחופש העיסוק ובחולים
עוד צעד בדרך לחיזוק מערכת הרפואה הציבורית: מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לפיה חל איסור על רופא שטיפל במטופל במסגרת הרפואה הציבורית, להמשיך את הטיפול באותו אדם במסגרת הרפואה הפרטית, במשך תקופה של בין ארבעה לשמונה חודשים, כפי שייקבע בתקנות עליהן יחתום שר הבריאות (תיקון פקודת בריאות העם מס' 29, התשע"ו-2015). בקריאה השנייה תמכו 72, ובקריאה השלישית תמכו 73, שתיהן ללא מתנגדים.
קודם אישור החוק במליאה, זכתה ההצעה גם להסכמת שר האוצר ולאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת וכעת ייקבעו התקנות והכללים בעניין האיסור על רופא שטיפל במטופל במסגרת הרפואה הציבורית, להמשיך את הטיפול באותו אדם גם במסגרת הרפואה הפרטית, במשך תקופת הצינון. למרות התקוות שנתלו במהלך זה יש המעריכים שברפואה הפרטית יימצאו הדרכים לצמצם את הנזקים הצפויים לה כתוצאה ממגבלה זו.
האם יקוצרו התורים ותיעצר זליגת הרופאים והמטופלים?
אישור החוק הוא צעד חשוב בחיזוק הרפואה הציבורית שהרפואה הפרטית נגסה בה קשות, גם על רקע התורים הארוכים לניתוחים. מעניין יהיה לראות אם אכן צעד זה יימלא את ייעודו לעצור את זליגת הרופאים מהמערכת הציבורית לפרטית ולעודד את המטופלים להישאר במערכת הציבורית. במשרד הבריאות יעקבו אחר היישום שכן על פי החוק יהיה על שר הבריאות לדווח לוועדת הבריאות של הכנסת על יישום התקנות החדשות פעמיים בשנה בשלוש השנים הבאות.
צמצום ניגוד העניינים של הרופא
אספקט חשוב נוסף הוא הצורך להגביל גם את ניגוד העניינים שלא פעם נוצר על רקע עבודת הרופאים במסגרת הציבורית וגם בזו הפרטית. בהצעת החוק נכתב בהקשר זה:
"מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות, הקלות או הגבלות במקום האיסור האמור לעיל, אם מצא שניתן להסתפק בכך לשם מניעת ניגוד עניינים בין עבודתו של הרופא ברפואה הציבורית ובין עיסוקו כרופא שלא במימון ציבורי. שר הבריאות ידווח לוועדה פעמיים בשנה על יישומו של ההסדר המוצע ועל השלכותיו במשך שלוש שנים מיום חקיקתו".
זעם בקרב הרופאים: פגיעה בחופש העיסוק ובמטופלים
כצפוי, התקנות החדשות שצפויות להכות ברפואה הפרטית ובכיסם של הרופאים נתקלות בתגובות זועמות בקרב קהילת הרופאים. ד"ר נמרוד רחמימוב, יו"ר איגוד רופאי המדינה, מסר בתגובה: "ההחלטה לאסור על חולה להיבדק אצל רופא פרטי לפי בחירתו, תפגע בראש ובראשונה במטופלים. בעיית התורים הארוכים בבתי החולים הציבוריים תיפתר בעזרת תקציבים ולא בעזרת חוקים נוספים שכל מטרתם פגיעה בחופש הבחירה של המטופלים ובחופש העיסוק של הרופאים".