מחקר: לעיתים אפשר להמתין ל "כפתורים" באוזניים
ילדים עם דלקות אוזניים חוזרות מטופלים פעמים רבות על ידי החדרת מנקזים לעור התוף ("כפתורים"). מממצאי מחקר חדש עולה כי לעיתים ניתן להמתין טרם ביצוע הטיפול
ילדים עם דלקות אוזניים כרוניות וממושכות, המלוות בדרך כלל גם בהצטברות נוזלים באוזניים, עוברים טיפול ניתוחי הכולל את ניקור עור התוף והשארת נקזים באזור ("כפתורים"). זאת משום החשש כי הצטברות הנוזלים מפריעה לשמיעה ובכך פוגעת בהתפתחות הדיבור, בהתנהגות ובתפקודים האינטלקטואלים. ממחקר שממצאיו פורסמו בגיליון האחרון של כתב העת היוקרתי :
NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE , עולה כי אין הבדל בין ילדים שעברו ניקור מוקדם לבין אלו שעברו את הניתוח לאחר תקופת המתנה של תשעה חודשים.
החוקרים השוו בין ילדים שעברו ניקור מוקדם של עור התוף כבר בתחילת מחלתם לבין ילדים שלא עברו ניקור מיידי. מניתוח התוצאות עלה כי בגיל שלוש לא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות בבדיקות שנעשו לגבי התפתחות דיבור, שמיעה , שפה , כישורים שכליים, יחסים בין הילד להוריו ודפוסי התנהגות.
ד"ר היידי פלדמן מאוניברסיטת פיטסבורג שבפנסילבניה, מעורכות המחקר, אמרה כי: "מרבית ההורים, כשמתברר להם שלילדם יש נוזלים באוזניים והוא סובל מדלקות אוזניים חוזרות, מאד מוטרדים מהשפעה עתידית של המצב על התפתחותו של הילד. ממצאי המחקר הנוכחי יכולים להרגיע כמה הורים מודאגים. המחקר הראה שלא תמיד יש תועלת להתפתחות הילד מניקור עור התוף ולעיתים מוטב להמתין ולעקוב אחר המצב במקום לנתח מיידית".
עם זאת, אין ללמוד מן המחקר כי יש ילדים שמצבם לא יוטב בעקבות ניקוז. נהפוך הוא: המחקר הראה כי ישנם ילדים בעלי סיכון גבוה לסבול מעיכוב בהתפתחות באם לא יטופלו מוקדם במהלך המחלה. החדרת נקזים לעור התוף מומלצת במקרה שמדובר על תקופות ארוכות של הצטברות נוזלים באוזן התיכונה (יותר מתשעים יום בשתי האוזניים או יותר מ 135 יום בשתי האוזניים), או באיבוד שמיעה זמני בינוני עד חמור. בכל מקרה, עורכי המחקר מסכמים את ממצאיהם בכך ש: "ממצאים אלו עשויים לעזור לרופאים ולהורים השוקלים את הסיכון ההיפותטי להפרעות עתידיות בהתפתחות לעומת המחיר והסיכון של ביצוע ניתוח לניקוז עור התוף".
המחקר כלל 429 ילדים מגיל שלוש ומטה שסבלו מהצטברות נוזלים קבועה באוזן התיכונה. קבוצה אחת מתוכם עברה ניתוח לניקוז מייד עם האבחנה ואילו הילדים מהקבוצה השנייה עברו את הניתוח רק אם חלפו ששה או תשעה חודשים ללא ירידה ספונטנית בכמות הנוזל, או אם הוריהם ביקשו התערבות מוקדמת יותר.
ד"ר ג'יימס פרין, מבית החולים לילדים בבוסטון, התייחס לממצאי המחקר במאמר המערכת של כתב העת. הוא העיר כי: "עדיין איננו יודעים מן המחקר האם הממצאים יהיו דומים גם בגיל בית הספר כשכישורי השמיעה, השפה והדיבור נהיים משמעותיים ביותר". ד"ר פלדמן אמרה כי עורכי המחקר מתכוונים לעקוב אחר התפתחות הילדים עד גיל שש, כך שכדאי להמתין ולראות מה יהיו תוצאות ההשוואה בין הקבוצות בגיל מבוגר יותר משלוש.