דקירה בטוחה

משנת 1956 פורסמו רק תשעה מחקרים העוסקים בתופעות הלוואי של הטיפול באקופונקטורה (דיקור סיני), חמישה מחקרים שנערכו באירופה וארבעה במזרח הרחוק. ד"ר אזרד ארנסט, מאוניברסיטת אקסטר שבאנגליה, סקר את ממצאי המחקרים שהתייחסו, בסך הכל, לכמאתיים וחמישים אלף מטופלים.

נמצא כי בין אחוז אחד לארבעים וחמישה אחוז (תלוי במחקר) של המטופלים דיווחו על כאב בזמן הדקירה וכי שניים עד ארבעים ואחת אחוז דיווחו על דימום קל במקום הדקירה. מספר מטופלים תארו תחושת "עילפון" קלה אך בסך הכל, כשמונים ושישה אחוזים מן המטופלים חוו תחושת רוגע עמוקה לאחר הטיפול. ארבעים ואחת אחוזים תארו עייפות לאחר הטיפול. אף מחקר לא תאר מקרה של הדבקה במחלה זיהומית כלשהי בעקבות הטיפול.

רק שני מחקרים תארו תופעות לוואי קשות: שני מקרים של תמט (קריסה) של ראה בשל הדיקור ושני מקרים של שבירת המחט שהצריכו טיפול ניתוחי. כמו כן דווח על מטופל אחד שסבל מכוויה לאחר מוקסיבציה, טיפול במהלכו מחממים את מקום חדירת המחט על ידי הבערת צמחי מרפא.
ד"ר ארנסט ציין כי הוא היה מופתע למצוא רק תשעה מחקרים בתחום טיפולי "שהחל עוד לפני המצאת המדע".

לדברי ארנסט, קיימות היום שתי היפותזות לגבי מנגנון הפעולה של האקופונקטורה: האחת גורסת כי הדיקור מגרה הפרשת חומרים משככי כאבים (אנדורפינים) מן המוח. האחרת טוענת כי האקופונקטורה מגרה את קצות העצבים המוליכים כאב וגורמת להם "לירות" דחפים חשמליים שאינם גורמים לכאב אך חוסמים את העברת הכאב מעצבים אלו לחוט השדרה.
בהתייחסו לממצאי מחקרו, אמר ד"ר ארנסט כי למרות שנראה כי אקופונקטורה היא שיטת טיפול די בטוחה הרי עדיין יש לזכור כי נמצאו מספר דיווחים בודדים בספרות המדעית על דיקור בטעות של הכליה, שלפוחית השתן, וחוט השדרה. כך שיש להמשיך ולעקוב אחר המחקר המתפתח בתחום על מנת להוסיף ולהעריך את בטיחות הטיפול.
ארנסט מוסיף כי היו גם דיווחים בודדים על שימוש במחטים מזוהמות שגרמו לפריחה בעור או זיהומים. בעבר גם נמצא כי מטפל אחד שהשתמש במחטים רב פעמיות (מה שנדיר למצוא כיום, כשברוב המכריע של המקרים נעשה שימוש במחטים חד פעמיות) שלא חוטאו כמקובל, גרם להדבקה של מטופלים רבים בצהבת זיהומית מסוג בי.