רפואה ומשפט: על תאונות עבודה

בימים אלה מזג האוויר הגשום גורם לרבים מאיתנו להעדיף לנסוע למקום העבודה ברכב הפרטי. כבכול חורף, השימוש ברכב ותנאי הדרך המקשים על הנהיגה, גורמים לריבוי תאונות דרכים ולצערנו גם לפציעות. אנשים רבים אינם יודעים כי התאונה שקרתה להם מוגדרת כתאונת עבודה ועקב כך זכאים לקבל גמלה בגין הפגיעה מביטוח לאומי.

כידוע, חוק הביטוח הלאומי מרחיב את הכיסוי על פגיעה בעבודה גם למי שנפגע בתאונה בדרך לעבודה ובדרך מהעבודה; לכאורה ההגדרה פשוטה אך המציאות המשפטית מסובכת קצת יותר, מכיוון שהכיסוי הוא רק לגבי סיכוני הדרך. החוק מאידך, מצמצם את הגדרת "הדרך לעבודה ומהעבודה" ואף קובע שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, הרי שגם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או לעבודה, האירוע לא יוכר כתאונת עבודה.

"דרך מקובלת", ההגדרה למסלול מהבית למקום העבודה, עשויה להיות מורכבת מכדי לקבוע באופן אוטומטי שהתאונה הינה או אינה תאונת עבודה ורבים המקרים בהם התדיינות ומאבק משפטי מול ביטוח לאומי הביא להכרה בדרך "כדרך מקובלת".

מלאכת ניסוח החוק בשנות החמישים היתה קלה, שכן באותה תקופה רוב המבוטחים הלכו ברגל או נסעו באוטובוס למקום עבודתם ולפיכך ניתן היה להצביע בקלות יחסית מהי הדרך המקובלת להגיע למקום העבודה. פסקי הדין באותה עת התייחסו לקו האוטובוס הקרוב ביותר לבית המבוטח ולמקום העבודה והסיקו מהעובדה שמבוטח אשר לא נסע בקו זה, הרי שלא נסע "בדרך המקובלת". המצב שונה מאד כיום, שכן רבים מהמבוטחים נוסעים ברכב פרטי, קיים יותר ממסלול אחד שמביא למקום העבודה והמבוטח לא תמיד נוסע באותו מסלול. מעבר לכך, לעיתים תכופות המסלול בו נוסע המבוטח אינו בהכרח הקצר ביותר והוא נבחר משיקולים שונים כגון אילוצי תנועה או צורך לגוון את דרכו באמצעות בחירת כבישים שונים לנסיעה.

באופן מעשי בית המשפט יבדוק האם המבוטח נפגע באחד המסלולים בהם הוא נוסע באופן קבוע לעבודה או ממנה, אם ימצא שכך הדבר, הרי שהדרך תוכר "כדרך מקובלת" ודרכו לגמלה סלולה. במקרה ומדובר בדרך שהיא לא הדרך "הטבעית" יבחן בית המשפט את מידת הסטייה מהדרך שהוא יגדיר כ"רגילה" וידון באם מטרת הסטייה הייתה להגיעה לעבודה או לבית; לדוגמא, נסיעה בדרך עוקפת, עקב פקקי תנועה, מוגדרת כסטייה סבירה.

חשוב לדעת כי במקרה בו מבוטח נוסע לביתו בדרך הרגילה ועוצר את רכבו על מנת לרכוש דבר מה במרכול, קרוב לוודאי כי יקבע שאין מדובר בסטייה של ממש. הדרך לעבודה, בהתאם לפסיקה, מתחילה לאחר שהמבוטח יצא משטח החצר המגודרת, ואילו, כאשר מדובר בבית משותף, כבר בחדר המדרגות רואים את המבוטח כמי שהתחיל את דרכו לעבודה.

רבים מהמבוטחים אינם יודעים כי הזכויות של מי שנפגע בדרך לעבודה או מהעבודה זהות לזכויות של תאונת עבודה אחרת וכוללת את ימי המחלה הנקראים דמי פגיעה. במידה ונגרמה נכות בעקבות התאונה, אתם זכאים לקבל גמלה בגין הנכות. כאשר לנפגע בין 9% ל-19% נכות, הוא זכאי למענק חד פעמי. אם נכותו עולה על 20%, הוא זכאי לקיצבה חודשית. המענק והקצבה מבוססים על השכר של הנפגע.

תאונת דרכים העונה על הגדרת תאונת עבודה מעניקה למבוטח זכויות הן במסגרת חוק הביטוח הלאומי והן במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. חשוב להדגיש שכאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, זכויות הנפגע מחברת הביטוח יגזרו מאחוזי הנכות שיקבעו לו על-ידי הועדה הרפואית של ביטוח לאומי.

אם הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי, חשוב מאד למקסם את הזכויות בועדות; לפיכך יש לוודא שכל הליקויים עקב התאונה מוצגים בפני הועדה. במידת הצורך, חשוב להצטייד גם בחוות דעת של מומחה בתחום הליקוי העיקרי או בתחום הליקוי השנוי במחלוקת. במקרים מסוימים יש לשקול גם להתחיל בהליך מול חברת הביטוח ולא מול המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמי שיקבע את אחוזי הנכות יהיה מומחה מוסכם ואובייקטיבי ולא ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

היתרון של הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי הוא שמדובר בהליך שיש עליו שתי ערכאות ערעור - ערעור על ועדה רפואית הוא לועדה רפואית לערערים וערעור על ועדה רפואית לערערים הוא לבית הדין לעבודה. החסרון - הועדה הרפואית נוקשה ועובדתית; במקרים רבים מומחים קובעים נכויות גבוהות יותר מאשר הועדות של המוסד לביטוח לאומי.

האמור לעיל אינו תמיד נכון וכדאי לתייעץ לפני שמחליטים באיזה מסלול לנקוט. בכל מקרה, הסכומים שהזכאי מקבל מהמוסד לביטוח לאומי מנוכים מהסכומים אותם הוא זכאי לקבל מחברת הביטוח. דברים אלה נכונים גם כאשר הנפגע פונה קודם לחברת הביטוח ואחר-כך מממש את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי.

עו"ד נירה גולן היא מומחית במימוש זכויות רפואיות והגשת תביעות כנגד חברות ביטוח רכב ומבטחים אחרים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום מימוש זכויות רפואיות
פורום רפואה ומשפט

למידע נוסף: תאונות עבודה