בעיות פוריות: טיפול גוף ונפש
בני זוג חווים קשיים נוספים במהלך טיפולי פוריות: החל מכאב פיזי, דרך אובדן החשק המיני וכלה בהסתרת 'הבושה'
טיפולי הפוריות נתפסים בדרך כלל כטיפולים הכרוכים בסבל גופני. ואולם ההשלכות הן רבות, מעבר להיבט הפיזי. לעתים נגרמים מתחים נפשיים המעיבים על חיי הזוגיות ובמקרים מסוימים אף עלולים לפגוע בהצלחת הטיפול. חלק מהמטופלים חווים תסכול המתבטא בכעס, חוסר סובלנות, התנהגות בוטה, התכנסות עצמית, עצב וחוסר שביעות רצון מתמיד. 
רבים מאלו שעוברים טיפולי פוריות נוטים להסתיר עובדה זו ממשפחתם, מחברים, ממקום העבודה או מכולם גם יחד. התחושה של בני הזוג היא לעיתים שחוסר ההצלחה בהבאת ילד לעולם פוגעת בדימוי שלהם. להסתרה יש מחירים - בני הזוג מאבדים את האפשרות להעזר בתמיכת המשפחה בטיפולים, וכן את ההתחשבות של האחראים עליהם במקום העבודה בצורך שלהם בהפסד שעות וימי עבודה עקב הטיפולים.
ללחץ הנפשי של הטיפולים מתווסף לחץ נוסף: הצורך בהסתרה והמצאת אמתלות שונות להיעדרויות או לשאלה המסורתית: 'נו, מה עם ילד?' שעולה שוב ושוב במפגשים משפחתיים. ברוב המקרים, לאחר בדיקה, מגיעים בני הזוג לתובנה כי ההסתרה היא חסרת תכלית; מאחר שממילא טיפולי הפוריות מתחילים בדרך כלל כשנה לאחר התחלת נסיונות ההתעברות, הרי שהסביבה כבר מעלה בעצמה את סימני השאלה. הסובבים כבר משערים שיש לבני הזוג בעיית פוריות, גם אם הם לא יאמרו זאת במפורש מטעמי נימוס.
כשבני זוג מתחילים בפעולות להבאת ילד לעולם, הופכים לעיתים יחסי המין מחוויה אינטימית משותפת למשימה. הם נדרשים לקיים את יחסי המין בימים מסוימים, או לחילופין להתאפק במועדים שלא תמיד מתאימים לרצון של שניהם. זו המציאות החדשה, וזו גם הזדמנות לשני הצדדים לפתח את היצירתיות שלהם בחדוות המין, גם בתנאים הלא פשוטים שנוצרו.
אצל חלק מאלו שעוברים טיפולי פוריות יש נטייה להפסיק את חיי היום-יום הרגילים שלהם, ולהקדיש את עצמם לטיפולים, לעיתים בשל חוסר זמן ולעיתים בשל חוסר חשק לעסוק בנושאים אחרים. במקרים קיצוניים יש כאלו שיחליטו להפסיק לעבוד; אחרים מורידים את תפוקתם - הם נמנעים מלעסוק בתחביבים ופעילויות פנאי ומפחיתים למינימום את המפגשים עם חברים ובני משפחה. התוצאה יכולה להיות מעבר חד מחיים עשירים ומהנים לתקופה שבה החיים סובבים כולם סביב טיפולי פוריות, הורמונים, זריקות והמתנה לטלפונים של האחות.
כשנכנסים למסלול של טיפולים צריך לקחת בחשבון שזו יכולה להיות תקופה ממושכת של חודשים ואפילו שנים, ואין זה מן העניין לוותר גם על הנאות החיים בתקופה זו. להיפך, המשך הפעילויות השגרתיות תורמת לביטחון ולרוגע הנפשי, דבר שיסייע גם להצלחת הטיפולים.
רבות כבר דובר על הבדלי הגישה בין גברים לנשים, אשר גורמים לקשיי תקשורת ביניהם. הבדלים אלו שנכונים גם בתקופות רגילות מועצמים במהלך טיפולי הפוריות. נשים נוטות להתלונן על כך שהבעלים שלהם אינם מבינים אותן ואינם מתחשבים בהן. בנושא זה ההמלצה לגברים היא להקשיב לנשים ולצרכים המיוחדים שלהן, מאחר ולרוב הן אלו שנושאות ברוב העול של הטיפולים. לעיתים, כל שהאישה צריכה היא אוזן קשבת וחמלה ולא "פתרונות מעשיים" שגברים נוטים להציע בעת משבר.
בני זוג מחברים לפעמים את כישלון טיפולי הפוריות עם כישלונות אחרים והופכים בעיני עצמם את כל חייהם לכישלון אחד גדול. במקרים מסוימים הם מאשימים את עצמם בכישלון הטיפולים; כך למשל, קושרות נשים בין אי הצלחה במחזור טיפול מסוים לפעילות גופנית יתירה, קיום יחסי מין סוערים, עמידה על הרגליים או אי הקפדה על הוראות הרופא. לעיתים, מדובר בייסורי שווא, מכיוון שאין קשר בין עובדות אלו לבין הצלחת הטיפול. שני בני הזוג חייבים להפסיק להתעלל בעצמם; הטיפולים קשים גם כך ואסור לעשות אותם קשים עוד יותר.
עפרה ליאור היא מנהלת רשת המרכז הרפואי לפוריות ומאמנת אישית.
בואו לדבר על זה בפורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה.
