רפואה חברתית במגזר החרדי

מדי שבוע נולדים 47 תינוקות בעיר החרדית מודיעין עילית. מדי שנה נפתחות ביישוב 57 כיתות. הנתון מדהים, שכן אוכלוסיית מודיעין עילית מונה כיום רק 40 אלף נפש. בעוד הגידול הטבעי השנתי בישראל עומד על 2.1%, עומד הגידול השנתי במודיעין עילית על 11%. שיעור הילודה ביישוב גדול פי 5-6 מזה של ירושלים, והוא הגבוה ביותר ברשימת הישובים בישראל, כולל הישובים הערבים והבדואים. לזוג טיפוסי במודיעין עילית יש 7 ילדים. שליש מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 4 והגיל הממוצע בישוב הוא 12.

עם תחזית ל-150 אלף נפש תוך 10 שנים, "תעשיית הבייבי בום" פורחת במודיעין עילית. בחברה כזו, המקדשת את הילודה המרובה, הצרכים הרפואיים של נשים הם רבים, מגוונים ודורשים שירות נרחב, זמין ו"מתחת לבית", תוך התחשבות באורח החיים המיוחד של האוכלוסייה החרדית. 'מכבי-שירותי בריאות', באמצעות רופאי מחלקת נשים של הדסה הר הצופים, פתחו לפני כשנה את המרכז לבריאות האישה הראשון מסוגו במגזר החרדי. המרכז כולל מעקב ויעוץ להריון בסיכון גבוה, מרפאת פריון, יעוץ למתבגרות ולגיל המעבר, כירורגיה של השד, מרפאת צוואר הרחם, קולפוסקופיה, היסטרוסקופיה, סקירת מערכות על ידי אולטראסאונד תלת מימדי, אקו-לב עוברי, יעוץ דיאטטי ופיזיותרפיה לרצפת האגן.

למרות שאין בין הרופאים דתיים חרדים, ההתקשרות עם הקהל במקום נעשית תוך מתן שירות על בסיס המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה במקום. האישה החרדית הטיפוסית במודיעין עילית התחתנה בגיל צעיר, היא בעלת השכלה תיכונית ומעלה, מפרנסת ראשית למשק ביתה, ברמה סוציו-כלכלית נמוכה, היא אם לילדים רבים ובעלת ניידות נמוכה.

המרכז לבריאות האישה עומד בקשר הדוק עם רבני העיר דרך מתאם קשרי קהילה. טרם ייסודו קיבל המקום הכשר רבני, אשר כלל סיור והתרשמות של רב העדה מחדרי הלידה ויחידת ההפריה החוץ גופית בהדסה הר הצופים. כעת שולח הרב זוגות מטופלים למרכז, ובכל שאלה רפואית-הלכתית או פרסום מידע רפואי לציבור מתקיים דיאלוג בין הרב לצוות הרפואי.

ברור לכל הצוות הרפואי שזהותה של האישה החרדית תלוי במידה רבה ביכולתה להביא ילדים ואם מתברר שקיימת בעיה, חובה עליה לפנות למרפאת פוריות. מיד לאחר החתונה יש ציפייה דרוכה להריון וזוגות חשוכי ילדים סובלים סבל חברתי קשה. זוגות אלה מופנים בזריזות לברור וטיפול רפואי לבעיית הפריון.

בישראל ניתנים במסגרת סל הבריאות מספר בלתי מוגבל של טיפולי פריון, כולל טיפולי הפריה חוץ גופית עד לשני ילדים ראשונים, זאת לעומת בריטניה למשל, שם לאישה מותרים 3 מחזורים בלבד של טיפולי פריון על חשבון הקופה הציבורית. ההערכה היא שבישראל 8% מהתינוקות הם פרי טיפול פריון כלשהו.

אי פריון מציב אתגרים הלכתיים רבים ומגוונים. לדוגמא כדי להוכיח אי פריון זכרי יש לבדוק דגימת זרע, אך על פי ההלכה אין להשחית זרע לשווא, ולכן נדרש לעיתים ברור מקדים לפריון בת הזוג ושימוש בבדיקה לאחר יחסים (Post Coital Test), כדי לקבל מידע מוגבל על איכות הזרע.

הקפדה על נושאי טהרה ונידה עלולה להוביל לבעיית פריון המכונה "עקרות הלכתית". חוקי טהרת המשפחה מורים לזוג להימנע מיחסי אישות וממגע גופני במהלך ימי הוסת ו-7 ימים אחריה, אלה מכונים "ימים נקיים". לאחר ספירה של ימי הוסת ו-7 ימים "נקיים", טובלת האישה במקווה ולאחריו היא מותרת לבעלה. בכ-20% מן הנשים עם מחזורים קצרים, מתרחש הביוץ טרם הטבילה, כאשר הזוג מנוע מיחסים ואז קטנים הסיכויים להריון. מבחינת הממסד הרבני אין משא ומתן לקיצור ספירת ה'ימים הנקיים', ובמקום זאת נשלחת האישה ל"תיקון" אצל רופא הנשים. נשים אלה, פוריות בעיקרון, מקבלות טיפול הורמונאלי או תרופות פריון כדי לדחות את מועד הביוץ. הטיפול איננו רפואי, אלא קשור באורח החיים ובכיבוד הנוהג המקובל בחברה הדתית, והוא מעלה שאלות מוסריות כבדות משקל.

האם יש מקום לתת תרופות לאדם שאיננו חולה ואיננו נזקק להן מבחינה רפואית? יש הטוענים שעד שלא הוכחה בטיחות הטיפול, אין לתת אותו לנשים, קל וחומר לנשים בריאות, שכל "חטאן" הוא מחזור קצר. כמו כן, קיים כאן גם דיון בערכי היהדות. התורה נותנת לרופא את הסמכות והחובה לרפא, ולא ל"תקן" את שאיננו נזקק לתיקון על פי הרפואה. מצד שני, הגישה היהודית היא שבהיותך רופא עליך לעשות כל שביכולתך כדי לרפא, וחטא הוא לעמוד מנגד ולא לעשות במקום שניתן לעשות. כרופא פריון עליך להביא חיים.

הדיון הערכי מתרחב עוד כאשר מתבוננים באוכלוסיה המגדירה עצמה בלתי-פוריה ומגיעה למרפאת פריון. האם אישה בת 23 ואם לשניים, עם מחזורים לא סדירים זכאית לטיפול פריון? על פי סטנדרטים של 7 ילדים בממוצע למשפחה, אין ספק שהיא מרגישה לא פוריה. ויתר על כן אישה בת 44 ואם ל-5, מתמודדת עם לחץ חברתי להביא ילד נוסף, ללא התחשבות בגילה ובסיכון הניכר להולדת ילד עם תסמונת דאון.

נושאי הפריון חורגים לעיתים מתחום הרפואה לתחום החברתי-תרבותי, וזוהי דוגמא אחת מיני רבות להקשר החברתי שבו פועלת הרפואה בכלל ורפואת הנשים בפרט. המרכז לבריאות האישה חוגג בקרוב שנה להיווסדו והרופאים המשתתפים בפרויקט ייחודי זה, זוכים ברשות להצצה נדירה דרך חור המנעול בשערי הקהילה החרדית.

ד"ר רונית חיימוב-קוכמן, יחידת הפריון והפריה חוץ גופית הדסה הר הצופים.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית
פורום גינקולוגיה ופריון