פטרת העור: טיפול ומניעה

הגיע הקיץ, ואיתו השרב והלחות, ולצערנו, גם הפטריות. בעיית הפטריות מוכרת כמעט לכל אחד מאיתנו ושכיחותן עולה באופן משמעותי במהלך הקיץ. זאת בשל תנאי החום והלחות, אך גם בשל הביקורים התכופים בבריכה ובים, שבהם יש סיכון מוגבר להדבק בזיהום פטרייתי.



מהם המקומות הנפוצים להתפתחות פטרת העור ומהם תסמיניה?

המקומות המועדים להתפתחות הפטריות הם בין אצבעות הרגליים, כפות הרגליים, מפשעה, מתחת לבית השחי ובקפלי הגוף, המהווים סביבה חמה ולחה. התופעה שהכי מציקה לנו בשעה, שאנו סובלים מפטריות היא הגרד הבלתי נסבל ותחושת אי הנוחות הכללית, אך גם הפן האסתטי של העניין מטריד את מי שסובל מפטרת באזורים שחשופים לעין. הפטרת בעור הרגליים באה לידי ביטוי בקשקשת, אדמומיות בעור, קילופים וסדקים זעירים בעור. בפטרת ציפורניים ניתן להבחין בשינויים במבנה הציפורן או בצבעה: הציפורן לעתים הופכת ללבנה או ירקרקה, לעתים מופיעים עליה כתמים לבנים או צהובים או שהיא מתעבה, וזה בדרך כלל סימן לכך שהתפתחה שם פטרייה.

מהי שכיחות פטרת העור?

זיהום פטרייתי הוא אחד הזיהומים השכיחים ביותר. כ-9% ממי שיבקר בבריכה ידבק בפטרת, והסטטיסטיקה אומרת שבין 10%-15% מהאוכלוסייה סובלים מזיהומים פטרייתיים בעור ובציפורניים, כאשר בקבוצות מסוימות כמו עובדי מכרות, אנשים שחיים בפנימיות או בצבא, אחוז הסובלים מזיהומים פטרייתיים יכול להגיע גם ל-30%.

הפטריות משתייכות לקבוצה של מיקרו אורגניזמים שבין החיידקים לצמחים והאצות. ניתן לחלק את הפטריות לשתי קבוצות עיקריות: הטחבים שהידועה ביניהם היא פטריית הטריחופיטון, שהוא גם המזהם העיקרי של העור וציפורניי הרגליים.

הקבוצה השנייה הם השמרים שהידועה ביניהם היא הקנדידה. רוב הפטריות מייצרות חומרים שמסוגלים לפרק שומנים, חלבונים או קרטין ובדרך זאת לחדור לרקמות העור והציפורניים.

מהם הגורמים לפטרת העור?

ישנים מספר גורמים להדבקות בפטרייה בעור ובציפורניים: נוכחות הפטרייה בסביבה; יכולת ההישרדות של הפטרייה בצורה המידבקת (ישנן פטריות שמסוגלות להיאחז ולחיות על קשקשת בעור גם למשך שנתיים); תנאים המאפשרים חדירה של הפטרייה לעור, כמו לחות, סדקים או דלקת בעור.

יש המאמינים שפטרת בעור הרגליים היא ביטוי של זיהום פטרייתי בדרכי העיכול, אך אין לזה אחיזה במחקרים שנעשו בנושא. אמנם במקרים בהם יש כשל חיסוני כמו במחלת האיידס קיימים זיהומים פטרייתיים באיברים פנימיים כמו מערכת העיכול והריאות, אך אין זה קשור לפטרת בעור ובציפורניים. פטרת העור והציפורניים היא בדרך כלל פטרת שטחית, שמגיעה משלושה מקורות עיקריים: חיות שנמצאות בסביבה של האדם, אדמה עליה דורכים או אנשים אחרים בסביבה שסובלים מזיהום פטרייתי. ישנן גם פטריות שחיות על צמחים או קוצים. בנוסף, אנשים שחולים במחלות כמו סוכרת, כאלה שסובלים מהפרעות בזרימת הדם או אנשים שהמערכת החיסונית שלהם פגועה, נמצאים בסיכון מוגבר להדבק בפטריות. כמו כן, אנשים שמאושפזים לתקופות ארוכות ובמסגרת הזאת חייבים להתקלח במקלחות ציבוריות, או חולים שנוטלים אנטיביוטיקה לאורך זמן חשופים יותר לזיהומים פטרייתיים בשל פגיעה של האנטיביוטיקה בחיידקים ששומרים על שלמות העור.

מהם המקומות המועדים ביותר להידבקות בפטרת העור ומהם עלול להגביר את הסיכוי להידבקות?


הסיכון להדבק בפטרת גובר בקיץ משום שאז אנו חשופים לגורמים חיצוניים המעודדים את ההדבקות בפטרייה. מקומות שנגועים בפטרת כמו בריכות, שדות, גינות הם כר פורה לזיהומים פטרייתיים, ולכן מומלץ לנעול נעליים או כפכפים ולא ללכת יחפים. גם לאחר שמטפלים בפטרייה, והעור נרפא, עדיין יש סכנה להדבקות חוזרת אם אנו נחשפים שוב למשטחים נגועים. כדי להקטין את הסיכוי להדבק בפטרת, רצוי להימנע משימוש ברגליים יחפות במשטחי עץ או שטיחונים למיניהם ובשימוש במקלחות ציבוריות ובמקלחות בבית שבו חלק מהאנשים סובלים מזיהומים פטרייתיים. צריך לזכור שהפטרייה יכולה לעבור מאדם לאדם, אך גם אם הסביבה שלנו נגועה. גורם נוסף שמגביר את הסיכוי להדבקות היא הלחות. מי שסובל מהזעת יתר בכפות רגליים, הזיעה גורמת לפגיעה מסוימת בשלמות העור, לסדקים קטנים, והם אלה שמקלים על הפטרייה לחדור פנימה.

מאידך, גם עור יבש במיוחד, כפי שקורה לעתים בקיץ, מופיעים בו סדקים קטנים שמאפשרים כניסה של הפטרייה לעור ולציפורניים. נוכחות הפטרייה בציפורן אחת מגבירה את הסיכוי להדבקות שאר הציפורניים והעור. כמו כן, צריך לזכור שבמהלך טיפול בפטרת בעור ובציפורניים מומלץ לדאוג לכך שגם הנעליים יוחלפו כיוון שגם בהם קיימת הפטרייה והם מהווים מקור להדבקות מחודשת.

כיצד מטפלים בפטרת העור?

אם מדובר בפטרת העור, ברוב המקרים ניתן לטפל באמצעות משחות המטפלות בפטרייה ומרגיעות את הגרד כמו אגיסטן אלוורה, אגיספור או ציקלודרם, אותן מורחים באזורים הנגועים- בין האצבעות ובכפות הרגליים במשך תקופה של לפחות 10 ימים. אם מדובר בפטרת ציפורניים, ישנן מספר אפשרויות לטיפול.

במקרים בהם רק ציפורן אחת או שתיים נגועות, אפשר להמיס את החלק החולה באמצעות ערכה בשם קרטוספור, ובהמשך להשתמש בתכשירים אנטי פטרייתיים בצורת משחה או טיפות. אפשרות נוספות היא להשתמש בלק רפואיים כגון לוסריל או בטרפן. במידה וישנן מספר ציפורניים נגועות, צריך לטפל באמצעות כדורים הניתנים דרך הפה, כגון למיסיל, ספורנוקס, פלוקנול ועוד, הניתנים במרשם רופא.

כיצד ניתן למנוע מראש הידבקות בפטרת העור?

להלן המלצות למניעת פטרת:

להקפיד על אוורור הרגליים. אם נוהגים לנעול נעליים סגורות, רצוי לנעול סנדלים בקיץ.

מי שבכל זאת חייב לנעול נעליים סגורות בקיץ, מומלץ להקפיד לגרוב גרבי כותנה ולהחליף אותם במהלך היום.

לחיילים מומלץ להחליף גרביים בכל הזדמנות, הצטיידו בזוג גרביים נוסף בימים חמים במיוחד.

רחצו מידי יום את האזורים "המועדים לפורענות" ויבשו אותם היטב בעזרת מגבת, במיוחד את העור בכפות הרגליים ובין אצבעות הרגליים.

במקלחות ציבוריות ובברכות נעלו כפכפים, על מנת למנוע מגע עם משטחים מזוהמים והדבקות בפטריות.

לסובלים מפטריות, הקפידו להתנגב במגבת רחצה נפרדת מיתר בני הבית.

מומלץ לא להשתמש בסבונים שמייבשים את העור, אלא באל סבון, וכן להשתמש במים פושרים ולא חמים, שגורמים לפגיעה בעור. יש להמעיט בקרצוף של העור בעת רחצה.

לסובלים מיובש בעור מומלץ להשתמש בקרם לחות המכיל אוריאה כגון אקסרה פוט או קרמים אחרים, היות ולאוריאה יש סגולות להעלות את הלחות בעור.

ד"ר זהבה לבר היא מומחית לרפואת עור ודרמטולוגיה קוסמטית.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עור ואסתטיקה.