עלייה במספר הפגים, ירידה בתקנים

בשנים האחרונות פורסמו מספר דו"חות חמורים אודות מצב הפגיות בישראל (ביניהם: דו"ח מבקר המדינה, דו"ח ועדת ריב"א ודו"ח ועדת בויקס). הדו"חות קבעו כי תקני כח האדם, הציוד והמיטות בפגיות אינם מספקים מענה הולם לצרכי אוכלוסיית הפגים.

"לצערנו, חרף ממצאי הדו"חות לא ננקטו כל צעדים משמעותיים לתיקון המצב. עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל), פועלת ליישום המלצות דו"חות אלו. לרבות על דרך של קידום יוזמת חקיקה, אשר תגרום לכך שחלק משמעותי מתקציב הפגים המועבר לבתי החולים מדי שנה על ידי הביטוח הלאומי, ימצא את דרכו לפגיות. כיום, למיטב ידיעתנו, אין זה המצב". כך אומרת, עו"ד שלומית הראל שוורץ יועצת משפטית של עמותת לה"ב.

עוד מוסיפה עו"ד הראל שוורץ כי "הנושא עלה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, וצפוי להתחדש בתום פגרת הקיץ. ח"כ אורון העביר הצעת חוק בנושא ואנו מקווים כי תונח על שולחן הכנסת כבר במושב הקרוב".

לפי חוק, הביטוח הלאומי משלם לבתי-החולים בעבור מספר התינוקות הפגים שטופלו במחלקה. בשנת 2009 עמד המענק בעבור אשפוז פג על 139,996 ש"ח. הקושי בתקצוב המחלקות לטיפול בפגים נובע בין היתר, מכך שהכסף אינו מגיע ישירות לאותן המחלקות אלא להנהלת בית החולים.

גידול של 45% במספר הפגים

טיפול מיוחד ביילוד הינו טיפול הניתן לתינוקות שמשקלם בלידה נמוך (פחות מ-2,500 גרם) או נמוך מאוד (פחות מ- 1,500 גרם) ולתינוקות הסובלים ממומים מולדים או מבעיות וסיבוכים בריאותיים.

בשנים 19942002 גדל ב-45% מספר הפגים שנולדו במשקל לידה נמוך, ומספר התינוקות במשקל נמוך מאוד גדל ב-47%. כ-11% מהתינוקות בכלל הלידות נולדו במשקל לידה נמוך (פחות מ-2,500 גרם), ו-1.1% מהם נולדים במשקל לידה נמוך מאוד, דהיינו מתחת ל-1,500 גרם. יש לציין כי פגות הינה אחת הסיבות העיקריות לתמותת תינוקות וילדים עד גיל חמש (לדוגמא, כ-39.6% ממקרי תמותת הילדים בשנת 2005).

זיהום בקרב 30% מהפגים

במחקר העוסק במאפיינים של זיהומים נרכשים בפגים עלה כי שכיחותם גבוהה בקרב פגים. כמו כן, קיים קשר בין תופעה זו לבין תקופת אשפוז ארוכה ושיעור תמותה גבוה. מנתונים לשנת 2002 עולה כי שכיחות הזיהומים הנרכשים ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד בישראל מגיעה ל-30%, פי-1.4 משכיחותם בארצות-הברית (21%) ופי-1.9 משכיחותם בספרד (15.6%).

מצוקת כח אדם

בפגיות נדרשת השגחה קבועה ביום ובלילה, מאחר ורוב התינוקות המאושפזים בהן נזקקים להנשמה מלאכותית ולמכשירים נוספים תומכי-מערכות. לטיפול ביילודים ולהפעלת הציוד המיוחד נדרשת הכשרה מקצועית ייחודית, הן של הצוות הרפואי והן של הצוות הסיעודי.

מנתוני האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה לשנת 2009 עולה שכיום חסרים בארץ כ-78 תקנים לרופאים ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. בנוסף, כ-20% מתקני הרופאים ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד אינם מאוישים. עוד מצוין כי קיים קושי בגיוס רופאים נאונטולוגים, בשל חוסר ברופאים מומחים.
קיים גם מחסור באחיות, על פי המלצות, אחות אחת אמורה לטפל ב-4 תינוקות וביחידות לטיפול נמרץ יילודים אמורה אחות אחת לטפל ב-1.5 תינוקות בלבד.

המצב כיום הוא שאחות אחת מטפלת ב-5-6 תינוקות המאושפזים ביחידה, ולעתים אף ב-8 תינוקות.

עו"ד הראל שוורץ מסכמת כי "ללא שיפור המצב, קרי הפניית הכספים הייעודיים למטרה שלשמה הוקצו, הסיכוי לכשל או לתאונה, שעלולים לפגוע בפג עולה משמעותית".

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.