עלייה חדה במחירי שירותי הרפואה

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מצביע על גידול חד של כ-30% במחירי שירותי הרפואה במימון פרטי ושל כ-15% במימון ציבורי. המחקר נערך על ידי פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש תכנית מדיניות בריאות במרכז טאוב וחבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר רוני גמזו, כיום מנכ"ל משרד הבריאות (הנייר נכתב בעת היותו חבר בתכנית הבריאות של מרכז טאוב) וד"ר גיא נבון, מחלקת המחקר, בנק ישראל.

רפואה פרטית יקרה בכ-17% מציבורית

בשנים 1995-2008 עלה מדד מחירי שירותי הרפואה במימון פרטי של משקי בית בכ-29%, ביחס למדד המחירים הכללי, וב-34%, ביחס למחירי התוצר (מחירי סך המוצרים והשירותים במשק). בתקופה זו עלה מדד מחירי שירותי הרפואה במימון ציבורי ב-12% ביחס למדד הכללי, וב-17% ביחס למחירי התוצר. נמצא כי המדד המשוקלל של מחירי שירותי הרפואה - המשלב את המדדים במימון פרטי וציבורי - הולך ועולה בקצב מהיר יותר ממדדי המחירים הכלליים, בפרט נוכח הגידול בחלקו של המימון הפרטי של שירותי הרפואה.
ישראל מאמצת, אפוא, דפוס אינפלציה בשירותי רפואה המתקרב לדפוס האמריקאי וזונחת דפוס המאפיין את 22 המדינות המפותחות (להוציא את ארה"ב) החברות בארגון ה-OECD.

הוצאה ציבורית בישראל - הנמוכה ביותר ב-OECD

חלקה של ההוצאה הציבורית בישראל במימון שירותי הרפואה הוא בסדר גודל של כ-57%, השיעור הנמוך בין המדינות המפותחות של OECD, להוציא את ארה"ב, והקרוב ביותר אליה. סביר להניח שעם יישום הרפורמה של הנשיא אובמה במערכת הבריאות האמריקאית בחמש השנים הקרובות, חלקה של ההוצאה הציבורית בארה"ב לשירותי רפואה אף ידביק את חלקה בישראל. ניתן לומר כי אז יהיה חלקה של ההוצאה הציבורית במימון שירותי רפואה בישראל הנמוך ביותר בעולם המפותח.

כשלי שוק

מצב הדברים חושף את המערכת הישראלית, בדומה לאמריקנית, לכשלי ואי-שכלולי שוק. אלה בעייתיים במיוחד בישראל, נוכח ההסדר הייחודי לפיו יש עידוד ביקושים לשירותים פרטיים מתוך המערכת הציבורית באמצעות הביטוחים המשלימים. הדבר מעודד רופאים מומחים לעזוב את משמרתם במערכת הציבורית לטובת שירות במימון פרטי.

עוד נמצא כי הציבור משלם עבור השירות הציבורי, גם כאשר זה לא ניתן, וגם עבור השירות הפרטי. בנוסף, המערכת נחשפת להשקעות בתשתיות פרטיות מקבילות לאלה הציבוריות ולאימוץ טכנולוגיות בצורה בלתי מבוקרת בשוק הפרטי. גם התשתיות וגם הטכנולוגיות עלולות להיות בלתי יעילות ואף מיותרות. השינויים מתבטאים באינפלציה של מחירים בשוק שירותי הרפואה הפרטי, אשר גולשת גם למערכת הציבורית, כפי שעלה בדיוני בוררות השכר בין הממשלה וההסתדרות הרפואית.

פגיעה צפויה בבריאות הציבור

ההוצאה על שירותי רפואה לנפש בישראל, עולה בקצב גידול ההכנסה או התוצר, כ-30% על פני התקופה. אולם בשל עליית המחירים של כ-20% בשירותי הרפואה, ההוצאה הריאלית היא של כ-10% אחוז בלבד.

השינויים במחירים עלולים לאותת, בבחינת לחץ דם גבוה, את אשר עלול להתבטא בסופו של דבר בפגיעה בבריאות הציבור ובהישגיה. זהו סיפורה של ארה"ב: למרות עליונותה של המערכת האמריקאית מבחינה טכנולוגית ומבחינת רמת המשאבים שהיא משקיעה במערכת הבריאות, ביצועי מערכת זו נחותים לפי כל אמת מידה.

בואו לדבר על זה בפורום זכויות מבוטחים בביטוח בריאות וסיעוד.