עבודה במסגרת נושא סיעודי נבחר "אלצהיימר"

מבוא !!!

מחלת האלצהיימר הינה הנפוצה ביותר בין המחלות הגורמות לאיבוד זיכרון והיא מהווה 52% מכל המקרים של דמנציה. שכיחות המחלה עולה עם הגיל משכיחות של 1-2% בגילאי 65 היא מגיעה ל- 40% בקרב הגילאים 85
(גנץ, 1999).

עצם העלייה בתוחלת החיים בעולם, עולה גם השכיחות במחלה ולמעשה כיום בעולם יש מעל 20 מליון אנשים אשר לוקים במחלה ובישראל ההערכה היא שיש בין 50-70 אלף איש אשר סובלים מהמחלה.
(איזנברג וברק 2000 ).

הפגיעה בזיכרון היא אחד הסימנים הבולטים והמוקדמים במחלת האלצהיימר, במיוחד לגבי אירועים אשר אירעו בטווח הקצר( זיכרון לטווח קצר) כמו כן מורגשת ירידה ביכולת הקוגנטיבית של אותו אדם, ואיבוד עניין בפעילויות חברתיות (איזנברג וברק, 2000 ).

"אלצהיימר היא מחלה של כל המשפחה היא ארוכה כואבת וממושכת" (גולדברג,1999).
בני משפחה- בני זוג או ילדים, אחים, אחיות אשר נדרשים ונרתמים לטפל ביקירם, זקוקים לעזרה רצופה בהתמודדותם עם אובדנים של זיכרון אשר גוררים אותם לשינויים בהתנהגות, נסיגה מנטלית וירידה בתפקוד היום יומי של החולה.
מוכרת ההנחה כי הסתגרות והתבודדות בני המשפחה עם הכחשת המחלה אינה מועילה לחולה ולסביבתו נהפוך הוא- חשיפה, ביטוי של חוסר אונים, מוכנות ללמוד את "המחלה"- דרכי התנהגותה השלכותיה- עשויים לסייע לבני המשפחה בהתמודדותם עם תוצאות המחלה ( ארגון הבריאות העולמי 1994/1999).

אחת הצורות לאפשר תהליך של חשיפה למידה ופורקן רגשי יכול להתממש דרך השתתפות בקבוצות תמיכה.
"קבוצות תמיכה הן רשתות חברתיות מלאכותיות, המורכבות מאנשים הסובלים מבעיה דומה ונפגשים פנים אל פנים כדי לעזור זה לזה להתמודד עם בעיה המעסיקה אותם"(1985, Gottlieb).

בעבודה זו אציג התמודדות בני משפחה (בת ונכד) עם מחלת האלצהיימר של אבי הבת (סב לנכד) דרך הסתייעותם בקבוצת תמיכה.
העבודה תכלול :
סקירה מתוך הספרות המקצועית על אפיוני מחלת האלצהיימר ודרכי טיפול בחולה.
תאור גישה תאורטית העוסקת בסוגיית "ההתמודדות" עם מצבי חיים קשים דחק ולחץ.
תאור פעולתה של "קבוצת תמיכה" כאחת הדרכים להתמודדות בני משפחה עם מחלת האלצהיימר הן מתוך הספרות והן דרך התנסות אישית בקבוצה זו ובנוסף באמצעות ראיונות פרטניים עם משתתפים בקבוצת התמיכה .

איזנברג, ד. ברק, י .(2000). מחלת האלצהיימר התמודדות עם השכחה. ראש העין: פרולוג מוצאים לאור.

איילון, ע. (1983). איזון עדין התמודדות במצבי לחץ במשפחה. תל אביב : ספריית
הפועלים.

אלפרט, ר.(2001). התמודדות בנים ובנות עם טיפול בהורה חולה דמנציה. עלון עמותת
אלצהיימר ומחלות דומות בישראל, 33, 14-17.

ארגון הבריאות העולמי. (1994/1999). מחלת אלצהיימר עזרה למטפלים
( ע. בר- טל מתרגמת). הוצאת עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל.

גולדברג, ר. (עורכת). (1999). דבר היו"ר . עלון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל ,29, 3.

גנץ, ר.(1999). לטפל בחולה אלצהיימר. אוניברסיטת תל- אביב: הוצאת דיונון.

קודש, ע. (2000). הפרעות התנהגות ודרכי התמודדות עמן בקרב חולי אלצהיימר.
עלון עמותת אלצהיימר ומחלות דומות בישראל, 32 ,13-16.

קסן, ל. (1993). קבוצות טיפוליות למחלימים מאוטם ראשון בשריר הלב: התגבשות הראשוניות בקבוצה והפגת חרדה. עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים.



Barker, D.B. (1991). The behavioral analysis of interpersonal intimacy in group development. Small Group Research, 22, 76-91.

Folkman, S., Lazarus, R.S., Gruen, R.J. & DeLongis, A. (1986). Appraisal,
coping, health status, and psychological symptoms. Journal of Personality and
Social Psycholiogy, 50, 571-579.


Gottlieb, B.H. (1985). Social network and social support: An overview of research, practice and policy complications. Health Education Quarterly, 12,
5022.


Kurtz, L.(1997) . Self help and support groups: A handbook for practitioners.
New York Park: Saga.

. Lazarus, R.S. ,&Folkman, S. (1984). Stress, appraisal & coping. New York: Springer.
Riessman, C.K. (1993) .Narrative Analysis. Newbury Park : Saga Publications.

Davidson. P.O., & Davidson. S.M. (1980). Behavioral medicine : Changing
health lifestyles 38-69. New York: Brunner/Mazel.

Schopler, J.H., & Galinsky, M.J. (1993). Support groups as system: A model
for practice and research. Health and Social Work, 18(3), 195-207.


Shapiro, B.Z. (1990). The social work group as social microcosm: Frames of
reference. revisited. Social Work with Groups, 13(2), 5-22.

Sulman, L., & Gitterman, A. (1986). The life model, mutual aid, and the mediating function. Mutual aid and life cycle 3-22.