אלכוהוליזם וגנטיקה

מדענים בחוג לאנרגיה במעבדות ברוקהיבן הראו שהעלאת רמת פרוטאין המוח חשובה בהעברת שדרי הנאה, ויכולה להפוך עכברים שאוהבים שתייה, לאלכוהוליסטיים, ואת אלה שלא הראו העדפה לכיוון זה או אחר, למתנזרים מוחלטים. ייתכן שלממצאים יש השפעות על מניעה וטיפול באלכוהוליזם אצל בני אדם.

"זהו מחקר ראשוני, אבל כשרואים עכבר שבוחר לשתות 80-90 אחוזים מתצרוכת הנוזלים היומית שלו כאלכוהול, ושלושה ימים אחר כך הוא יורד ל 20%, מדובר בירידה משמעותית בצריכת האלכוהול; שינוי התנהגותי ברור", אומר פנאניוטיס תאנוס, החוקר הראשי. "זה נותן לנו תקווה לאולי נשתמש בטיפול הזה למטרות רפואיות בעתיד".
החלבון המדובר הוא D2, קולטן של דופמין, כימיקל שמעביר שדרים מהמוח ההכרחיים לתחושות של הנאה או תגמול. בלי קולטנים לדופמין השדרים "נתקעים", והתגובה להנאה מעומעמת.

מחקרים קודמים הראו שצריכת אלכוהול וסמים אחרים מגבירה את הפרשת הדופמין. מאידך, לאורך זמן, סמים אלה מפחיתים את כמות ה D2. המחקר הנוכחי מעלה את האפשרות שאלכוהוליסטים מגבירים את התצרוכת על מנת לחדד את תחושת ההנאה המעומעמת, ושאנשים בעלי רמות נמוכות של D2 נוטים יותר לצרוך אלכוהול. הנחות אלה הביאו את החוקרים להניח גם שהעלאת רמת ה D2 תביא לירידה בצריכת האלכוהול.

החוקרים בחנו את ההנחה בעכברי מעבדה על ידי הזרקת וירוס שעבר שינוי, ובמקום להיות מזיק הוא מעביר D2 ישירות למוחם של העכברים. הרעיון מאחורי הטיפול הגנטי הוא שהוירוס משמש כמנגנון להעברת הגנים ישירות לתאי המוח, למרכז ההנאה, כך שהתאים לומדים לייצר את החלבון הקולטני בעצמם.
על מנת לבחון אם רמות ה D2 עלו, המדענים חקרו את מוחם של קבוצת עכברים על ידי שימוש בטכניקות מיפוי מתקדמות: הם השתמשו בגלאי רדיו שהתחברו ל D2, והפכו את סימני הרדיו לתמונה. עוצמת השדרים מעידה כי לעכברים שהוזרקו היו רמות גבוהות ייותר של קולטני D2. הרמות הגיעו לשיא שלושה עד ארבעה ימים לאחר ההזרקה, ולאחר כשמונה ימים חזרו לנקודת ההתחלה פחות או יותר.
לאחר מכן המדענים בחנו כיצד השפיעה ההזרקה על הרגלי השתייה של העכברים שלמדו בעבר לצרוך אלכוהול לבד. עכברים שהראו העדפה לאלכוהול על פני מים בתקופת הניסוי הופרדו מהעכברים שלא הראו העדפה כלשהי.
בין העכברים שהעדיפו אלכוהול, אלה שקיבלו את הזריקה הראו הפחתה של 43% בהעדפתם לאלכוהול, ושתו 64% פחות אלכוהול מהעכברים שהוזרקו בפלאצבו. גם עכברים שהראו העדפה נמוכה, הראו ירידה בצריכת האלכוהול לאחר שהוזרקו.

"זוהי ההוכחה הראשונה לכך שעודף ייצור של קולטני D2 מפחית צריכת אלכוהול, ומעלה את האפשרות שרמות גבוהות של D2 יכולות להגן מפני צריכת אלכוהול מופרזת אצל בני אדם" אומר תאנוס.
הירדיה בהעדפות השתייה בשתי הקבוצות היתה בולטת, כשהרמות חזרו לנקודת ההתחלה לאחר כשמונה ימים. טיפול נוסף ב D2, הביא לאותן תוצאות דרמטיות.
"זהו הצעד הראשון" אומר תאנוס, שפועל ליצירת מערכת מתן לגן, שתהיה בעלת השפעה ארוכת טווח.