יתר לחץ דם וסוכרת

secondary), 10% ממקרי יתר ל.ד.. לרוב המחלה הראשונית היא אנדוקריניות כמו: cushing, pheochromocytoma (גידול באדרנל), acromegaly (עודף בהורמון הגדילה), hypothyroidism, hyperthyroidism, nephropathy.
2. Benign: יתר ל.ד. ראשוני, נמצא ב- 90% ממקרי יתר ל.ד.

יתר לחץ דם תלוי ב- 2 גורמים:
1. Cardiac Output: כמות הדם היוצא מהלב בכל פעימה.
2. After-load: מצב כלי הדם הקטנים המפוזרים בפריפריה.

יתר לחץ דם שפיר:
מצב זה מתפתח לאט ובשקט וגורם לסיבוכים של טרשת במוח, בלב, בכליות ובגפיים. שכיח מעל גיל 50 וגורם לעליה בלחץ הסיסטולי.
יש טרשת בכלי הדם הקטנים בכליה, התעבות של הדופן ע"י חומר יליני (חומר מנוון בדופן) הסיבות הן על רקע גנטי, השמנה, עישון, גלולות הריון, סטרס ודיאטה עשירה במלח.

יתר לחץ דם ממאיר:
מצב פתאומי, נוצר מעליית הדיאסטולה. זו מחלה קשה וללא טיפול 50% מתים תוך 3 חודשים. חולים אלה חיים עם טיפול כ- 5/4 שנים ומתים מאוטם בלב, אי-ספיקת כליות או דימום תוך מוחי. בעורקים הקטנים יש נמק פיברינואידי אשר נותן לדופן מראה של בצל.

סוכרת
מחלה מטבולית סיסטמתית אשר נובעת לרוב מחוסר חלקי או מוחלט של אינסולין בגוף. מחסור זה גורם להפרעות במטבוליזם של הגלוקוז בניצולו ובאגירת גליקוגן בכבד ובשרירים. עם הזמן נוצרת היפרגליקמיה וגם גליקוזואוריה.
סיבות למחלת הסוכרת:
1. ראשוני / אידיופטי.
2. שניוני, בעקבות מחלה אחרת כמו:
א. דלקת או גידול בלבלב.
ב. פגיעה באדרנלים כמו ב- cushing או גידול באדרנלים.
ג. פגיעה בהיפופיזה שגורם עליה ב- GH שגורם לאקרומגליה.
ד. פגיעה בתירואיד.
ה. עודף בתרופות מסוימות.
ביטוי קליני:
1. סוכרת נעורים = Juvenile Diabetics = IDDM
 מחסור באינסולין ובתאי בטא
 נדרש טיפול באינסולין.
2. סוכרת מבוגרים = Maturity Diabetics = NIDDM
 יש רזרבה של אינסולין בלבלב, אולם הפרשתו וניצולו בתאים אינו תקין.
 הטיפול נעשה בעזרת דיאטה ותרופות היפוגליקמיות.
תופעות:
 Polyuria - שתן רב
 Polydipsia - צמא רב
 Polyfagia - רעב רב
 פגיעה בכל חילוף החומרים בשלושת מרכיבי אבות המזון (סוכרים, שומנים וחלבונים). הגלוקוז אינו מנוצל באיברים, הגליקוגן לא נאגר בכבד ובשרירים ומאגריו מתרוקנים.
 הפוליאוריה והגליקוזאוריה גורם לאיבוד נוזלים ואלקטרוליטים. יש ליפוליזיס, אשר מעלה את חומצות השומן בדם וגורם להיפרליפידמיה. כתוצאה נוצרים גופי קטו אשר גורמים לקטו-אצידוזיס שיכול לגרום ל- comma.
 פרוטוליזיס: פירוק של חלבונים שמביא להפרעה בסינטזת החלבונים בגוף ולירידה במשקל.
*תופעות אלה בולטות יותר אצל חולי IDDM. התופעות גם מופיעות אצל חולי NIDDM בצורה קלה יותר אבל הם שמנים ללא קטואצידוזיס.

מספר מצבים בסוכרת:
1. סוכרת קלינית מלאה: כל הסימנים הקלאסים, יכול להיות בשני סוגי הסוכרת.
2. סוכרת תת-קלינית: א-סימפטומטית, לאחר צום רמת הסוכר היא נורמלית, אבל לאחר שהחולה אוכל הסוכר "עולה לשמיים". NIDDM
3. סוכרת סמויה או לטנטית: יש סימנים קליניים רק בזמן לחץ, כמו: הריון, סטרס, מחלות קשות, זיהומים ועוד. במצבים אלה עולה הסוכר בדם ועלול להביא לסוכרת.
4. סוכרת פוטנציאלית: מצב שאין סימנים קליניים ואין שינויים במטבוליזם של הפחמימות. נמצא אצל ילד/ה שלשני הוריו/ה יש סוכרת.

אתיולוגיה:
1. תורשה
2. גורמי סביבה: כמו מצבי לחץ, הריון, זיהומים, הורמונים.
3. השמנת יתר: ירידה במשקל משפר מצב.
4. גורם ויראלי: כמו חצבת, חזרת, שפעת ועוד.

שינויים לכליה בעקבות הסוכרת:
1. שינויים בעורקים: נוצרת טרשת אשר גורמת לאוטמים ולאיסכמיה.
2. שינויים בעורקיקים של הכליה.
3. שינויים בגלומרולי, בערך 10 - 15 שנה לאחר התחלת המחלה. יכול להתבטא ב- 3 צורות:
 גלומרולוס - סקלרוזיס דיפוזית (מפוזרת)
 גלומרולוס - סקלרוזיס קשרית (בנודלים)
 פגיעה ב- exudate שמתבטא בשגשוג של תאים בגלומרולי.
4. שינויים בטובולים: הצטברות של גליקוגן ושינוי שומני.
5. שינוים באינטרסטיציום.
6. Pyelonephritis.

 פגיעה בעיניים מסוכרת נגרמת משינויים בכלי הדם בעיניים, יכול לגרום לעיוורון.