אוסטאופרוזיס

באופן נורמאלי ריקמת העצם נשברת ומתאחה בחזרה ע"י אוסטוקלסטים אשר מחוררים את העצם וגורמים ליציאת סידן מהתא לזרם הדם , תאים שנקראים אוסטובלסטים בונים מחדש את השלד, בהתחלה ע"י מילוי החורים עם ריקמת עצם חדשה, בכל שנה בערך בין 10%-30% של השלד אצל מבוגר מעוצב מחדש בדרך זאת .
איזון האוסטובלסט/אוסטוקלסט מפוקח ע"י הרכב של הורמונים וחומרים כימיים.
בערך בגיל 30 מסת העצם (Peak bone mass) מגיעה לערך מקסימלי , החל מגיל זה קצב ההרס גדול מקצב הבניה מחדש והעצם מתחילה לאבד בהדרגה ממסתה בקצב של 0.7% לשנה .
באוסטיאופורוזיס תהליך הירידה בצפיפות העצם גורמת להחלשות העצם ולסכנת שברים.
בעצם , הרכב העצם מבחינת כמות הסידן אינו משתנה.
האוסטיאופורוזיס היא מחלה המאופיינת בירידה מואצת בצפיפות העצם , עד שהעצמות נעשות פריכות ושבירות, תהליך איבוד העצם מתחיל בסביבות גיל 35 ומואץ לאחר הפסקת המחזור החודשי (אצל נשים) ,עם זאת לא כל הנשים מאבדות עצם בקצב זהה, איבוד עצם בשיעור של 1% לשנה הוא תהליך נורמלי, אולם איבוד עצם מוגבר 4%- 6% לשנה גורם להופעת אוסטיאופורוזיס.
בשלבים הראשונים אין המחלה מתבטאת בסימנים חיצוניים ואולם בשלבים המתקדמים מופיעים כאבי גב, רגליים, שברים, גבנון בעמוד השדרה ואיבוד קומה.
השברים שכיחים בחוליות עמוד השידרה , בעצמות הירך, בשרש כף היד, בצלעות ובחלק העליון של הזרוע, הם גורמים להגבלה ממושכת בתפקוד ובתנועה ולעיתים אף לנכות מתמדת .
סיבות

הסיבות לאוסטיאופורוזיס מתחלקות לארבע קבוצות עיקריות
1. סיבות הקשורות לתורשה
2. סיבות הקשורות בגורמים סביבתיים ובהרגלי חיים כגון : פעילות גופנית, תזונה(עישון ושתיה מרובה של קפה מאיצים איבוד עצם)
3. פגיעה בשלד עקב מחלות אחרות כגון פעילות יתר של בלוטת התריס, בעיות תת ספיגה במעי , איבוד סידן בשתן, או טיפולים תרופתיים (כמו טיפוסים של קורטיזון).
4. הפסקת פעילות השחלות , הפסקת מחזור חוסר בהורמון אסטרוגן.



קבוצות סיכון


1. נשים נמצאות בקבוצת סיכון פי 4 מנשים אחת הסיבות היא שלנשים באופן כללי יש עצמות דקות וקלות יותר במשך חייהן מאשר לגבר הממוצע.
סיבה נוספת היא האיבוד המהיר של העצם שמתרחש בגיל הבלות , סיבה סטטיסטית היא שבממוצא אורך חיי נשים ארוך יותר.
2. גיל- לאחר תקופת ה Peak bone mass מתחילה בריחת עצם , ככל שהשנים עוברות איבוד העצם ניכר יותר.
3. גוף רזה/ קטן- נשים רזות נימצאות בסכנה גדולה יותר של שברים בעצמות מנשים עבות בשר מפני שדרישות הגוף שלהן לא כוללות את הצורך בחיזוק העצמות חוזק העצם בגוף כפוקציה למסת הגוף.
4. גיל מעבר מוקדם- אסטרוגן הוא הורמון המגן מפני בריחת עצם ומופיע ברמות טובות בגיל הפוריות, בגיל המעבר רמת האסטרוגן יורדת באופן ניכר.
כאשר גיל המעבר מתרחש בגיל צעיר יותר מהרגיל ומעלה סיכוי לאוסטיאופורוזיס מפני שמשך ההגנה ע"י האסטרוגן קצר יותר מהרגיל . אנורקסיה , בולימיה ופעילות גופנית מוגזמת גם יכולים להיות קשורים באוסטיאופורוזיס.
5. חוסר בסידן ישנו קשר ע"פ מחקרים בין רמת סידן נאותה בדיאטה לאוסטאופורוזיס סידן חשוב לבניית עצמות חזקות בזמן הילדות ובגרות מוקדמת ולמניעת איבוד עצם בשלבים מאוחרים יותר.
6. גזע- לבנים ואסייתים נימצאים בסיכון גבוהה יותר מאשר שחורים.
7. חוסר פעילות גופנית כל מי שמיסיבה מסויימת אינו פעיל גופנית נימצא בסיכון גבוהה יותר, פעילות הקשורה בנשיאת משקל ובהתנגדות לגרביטציה מהווה גורם חשוב במניעת בריחת עצם, פעילות גופנית אף מסייעת בבנית העצם .
8. תורשה גילו שקיימת היסתברות גבוהה שבנות לאמהות שלקו באוסטיאופורוזיס ילקו במחלה אף הן
9. עישון מחקרים הראו שלנשים אשר מעשנות יש רמות נמוכות יותר של אסטרוגן בגוף מאשר אצל לא מעשנות טוענים שעישון אף גורם להקדמת גיל המעבר.
01. אלכוהול ו/או קפאין קיימת טענה שהקפאין גורם לאיבוד סידן בשתן ונימצא קשר בין אלכוהות לאי ספיגת ויטמין D .

מניעה.
המפתח לטיפול באוסטיאופורוזיס הוא לימנוע עד כמה שניתן בריחת עצם באמצעות דיאטה נכונה והתעמלות . בנוסף לכך קיימות תרופות העוזרות במניעת אוסטאופורוזיס לדוגמא :Fosalan
Calcitonin
Raloxifene
Estrogen
דיאטה נכונה העוזרת במניעת המחלה היא דיאטה עתירת סידן כגון: מוצרי חלב, ירקות ירוקים (עם עלים), טופו ושקדים. מומחים ממליצים על כמות של 1000 מג' ליום של סידן לאנשים מתחת לגיל 50 ו 1200 מג' ליום לאנשים מעל גיל 50 .
ויטמין D אף מאד חשוב בתהליך ספיגת סידן ובריאות העצם , הכמות המומלצת ליום היא IU400- 800 .
פעילות גופנית בעיקר הרמת משקולות, הליכה וריצה.
סגנון חיים הפסקת עישון והגבלת צריכת אלכוהול.



תאור פיזיולוגי

קיימים שני סוגים של אוסטיאופורוזיס (ריגס ומלטון)
טיפוס 1 : אוסטיאופורוזיס פוסטמנאופאוזה (אחרי גיל המעבר) מתרחש בגיל 51 57 וקשור בחוסר באסטרוגן והפגיעות האופייניות לסוג זה מתרחשות ברדיוס הדיסטאלי ובעמוד השידרה .
טיפוס 2: אוסטיאופורוזיס "סנילי" (Senile) מתרחש אחרי גיל 70 וקשור לחוסר כרוני של סידן , התוצאה איבוד עצם בטרביקולר ובקורטיקל . פגיעה שכיחה האופיינית לטיפוס זה היא שבר בירך.

חוקר בשם פרפיט מציע שאיבוד עצם מתרחש בשני שלבים: מהיר ואיטי .
הוא טוען כי איבוד עצם מהיר מתרחש מוקדם במנאופוזה כתוצאה של עלייה בפעילות העיצוב מחדש, ועלייה בקצב הספיגה של אוסטיאוקלסטים בעצם הקנקלואוס ושלב זה מוביל לירידה במספר הטרבקולר , איבוד מבנה העצם ועלייה במרווחים במח העצם .
בעצם הקורטיקל התוצאה של שלב זה היא ירידה בשטח הפנים של העצם , איבוד עצם מהיר מוביל לירידה בכח העצם .
אחרי גיל המעבר איבוד העצם המהיר ופעולת העיצוב מחדש פוחתים ומשתנים לאיבוד עצם איטי.
איבוד עצם איטי מתרחש כתוצאה מאוסטובלסט שלא מילא עד הסוף את החלל של הספיגה, התוצאה היא עצם קנצלווס דק ועצם קורטיקלי דק מצב המסתיים בד"כ בשברים באזורים כמו הירך.

אוסטיאופורוזיס

מחלת האוסטיאופורוזיס דילדול העצם נחשבת לאחת מבעיות הבריאות החמורות ביותר של נשים המתרחשת בשכיחות גבוהה עם הפסקת מחזור הווסת, גברים בגילאים מבוגרים סובלים מהמחלה, אך בשכיחות נמוכה יותר .

באופן נורמאלי ריקמת העצם נשברת ומתאחה בחזרה ע"י אוסטוקלסטים אשר מחוררים את העצם וגורמים ליציאת סידן מהתא לזרם הדם , תאים שנקראים אוסטובלסטים בונים מחדש את השלד, בהתחלה ע"י מילוי החורים עם ריקמת עצם חדשה, בכל שנה בערך בין 10%-30% של השלד אצל מבוגר מעוצב מחדש בדרך זאת .
איזון האוסטובלסט/אוסטוקלסט מפוקח ע"י הרכב של הורמונים וחומרים כימיים.
בערך בגיל 30 מסת העצם (Peak bone mass) מגיעה לערך מקסימלי , החל מגיל זה קצב ההרס גדול מקצב הבניה מחדש והעצם מתחילה לאבד בהדרגה ממסתה בקצב של 0.7% לשנה .
באוסטיאופורוזיס תהליך הירידה בצפיפות העצם גורמת להחלשות העצם ולסכנת שברים.
בעצם , הרכב העצם מבחינת כמות הסידן אינו משתנה.


האוסטיאופורוזיס היא מחלה המאופיינת בירידה מואצת בצפיפות העצם , עד שהעצמות נעשות פריכות ושבירות, תהליך איבוד העצם מתחיל בסביבות גיל 35 ומואץ לאחר הפסקת המחזור החודשי (אצל נשים) ,עם זאת לא כל הנשים מאבדות עצם בקצב זהה, איבוד עצם בשיעור של 1% לשנה הוא תהליך נורמלי, אולם איבוד עצם מוגבר 4%- 6% לשנה גורם להופעת אוסטיאופורוזיס.

בשלבים הראשונים אין המחלה מתבטאת בסימנים חיצוניים ואולם בשלבים המתקדמים מופיעים כאבי גב, רגליים, שברים, גבנון בעמוד השדרה ואיבוד קומה.
השברים שכיחים בחוליות עמוד השידרה , בעצמות הירך, בשרש כף היד, בצלעות ובחלק העליון של הזרוע, הם גורמים להגבלה ממושכת בתפקוד ובתנועה ולעיתים אף לנכות מתמדת .
סיבות

הסיבות לאוסטיאופורוזיס מתחלקות לארבע קבוצות עיקריות
1. סיבות הקשורות לתורשה
2. סיבות הקשורות בגורמים סביבתיים ובהרגלי חיים כגון : פעילות גופנית, תזונה(עישון ושתיה מרובה של קפה מאיצים איבוד עצם)
3. פגיעה בשלד עקב מחלות אחרות כגון פעילות יתר של בלוטת התריס, בעיות תת ספיגה במעי , איבוד סידן בשתן, או טיפולים תרופתיים (כמו טיפוסים של קורטיזון).
4. הפסקת פעילות השחלות , הפסקת מחזור חוסר בהורמון אסטרוגן.



קבוצות סיכון


1. נשים נמצאות בקבוצת סיכון פי 4 מנשים אחת הסיבות היא שלנשים באופן כללי יש עצמות דקות וקלות יותר במשך חייהן מאשר לגבר הממוצע.
סיבה נוספת היא האיבוד המהיר של העצם שמתרחש בגיל הבלות , סיבה סטטיסטית היא שבממוצא אורך חיי נשים ארוך יותר.
2. גיל- לאחר תקופת ה Peak bone mass מתחילה בריחת עצם , ככל שהשנים עוברות איבוד העצם ניכר יותר.
3. גוף רזה/ קטן- נשים רזות נימצאות בסכנה גדולה יותר של שברים בעצמות מנשים עבות בשר מפני שדרישות הגוף שלהן לא כוללות את הצורך בחיזוק העצמות חוזק העצם בגוף כפוקציה למסת הגוף.
4. גיל מעבר מוקדם- אסטרוגן הוא הורמון המגן מפני בריחת עצם ומופיע ברמות טובות בגיל הפוריות, בגיל המעבר רמת האסטרוגן יורדת באופן ניכר.
כאשר גיל המעבר מתרחש בגיל צעיר יותר מהרגיל ומעלה סיכוי לאוסטיאופורוזיס מפני שמשך ההגנה ע"י האסטרוגן קצר יותר מהרגיל . אנורקסיה , בולימיה ופעילות גופנית מוגזמת גם יכולים להיות קשורים באוסטיאופורוזיס.
5. חוסר בסידן ישנו קשר ע"פ מחקרים בין רמת סידן נאותה בדיאטה לאוסטאופורוזיס סידן חשוב לבניית עצמות חזקות בזמן הילדות ובגרות מוקדמת ולמניעת איבוד עצם בשלבים מאוחרים יותר.
6. גזע- לבנים ואסייתים נימצאים בסיכון גבוהה יותר מאשר שחורים.
7. חוסר פעילות גופנית כל מי שמיסיבה מסויימת אינו פעיל גופנית נימצא בסיכון גבוהה יותר, פעילות הקשורה בנשיאת משקל ובהתנגדות לגרביטציה מהווה גורם חשוב במניעת בריחת עצם, פעילות גופנית אף מסייעת בבנית העצם .
8. תורשה גילו שקיימת היסתברות גבוהה שבנות לאמהות שלקו באוסטיאופורוזיס ילקו במחלה אף הן
9. עישון מחקרים הראו שלנשים אשר מעשנות יש רמות נמוכות יותר של אסטרוגן בגוף מאשר אצל לא מעשנות טוענים שעישון אף גורם להקדמת גיל המעבר.
01. אלכוהול ו/או קפאין קיימת טענה שהקפאין גורם לאיבוד סידן בשתן ונימצא קשר בין אלכוהות לאי ספיגת ויטמין D .

מניעה.
המפתח לטיפול באוסטיאופורוזיס הוא לימנוע עד כמה שניתן בריחת עצם באמצעות דיאטה נכונה והתעמלות . בנוסף לכך קיימות תרופות העוזרות במניעת אוסטאופורוזיס לדוגמא :Fosalan
Calcitonin
Raloxifene
Estrogen
דיאטה נכונה העוזרת במניעת המחלה היא דיאטה עתירת סידן כגון: מוצרי חלב, ירקות ירוקים (עם עלים), טופו ושקדים. מומחים ממליצים על כמות של 1000 מג' ליום של סידן לאנשים מתחת לגיל 50 ו 1200 מג' ליום לאנשים מעל גיל 50 .
ויטמין D אף מאד חשוב בתהליך ספיגת סידן ובריאות העצם , הכמות המומלצת ליום היא IU400- 800 .
פעילות גופנית בעיקר הרמת משקולות, הליכה וריצה.
סגנון חיים הפסקת עישון והגבלת צריכת אלכוהול.



תאור פיזיולוגי

קיימים שני סוגים של אוסטיאופורוזיס (ריגס ומלטון)
טיפוס 1 : אוסטיאופורוזיס פוסטמנאופאוזה (אחרי גיל המעבר) מתרחש בגיל 51 57 וקשור בחוסר באסטרוגן והפגיעות האופייניות לסוג זה מתרחשות ברדיוס הדיסטאלי ובעמוד השידרה .
טיפוס 2: אוסטיאופורוזיס "סנילי" (Senile) מתרחש אחרי גיל 70 וקשור לחוסר כרוני של סידן , התוצאה איבוד עצם בטרביקולר ובקורטיקל . פגיעה שכיחה האופיינית לטיפוס זה היא שבר בירך.

חוקר בשם פרפיט מציע שאיבוד עצם מתרחש בשני שלבים: מהיר ואיטי .
הוא טוען כי איבוד עצם מהיר מתרחש מוקדם במנאופוזה כתוצאה של עלייה בפעילות העיצוב מחדש, ועלייה בקצב הספיגה של אוסטיאוקלסטים בעצם הקנקלואוס ושלב זה מוביל לירידה במספר הטרבקולר , איבוד מבנה העצם ועלייה במרווחים במח העצם .
בעצם הקורטיקל התוצאה של שלב זה היא ירידה בשטח הפנים של העצם , איבוד עצם מהיר מוביל לירידה בכח העצם .
אחרי גיל המעבר איבוד העצם המהיר ופעולת העיצוב מחדש פוחתים ומשתנים לאיבוד עצם איטי.
איבוד עצם איטי מתרחש כתוצאה מאוסטובלסט שלא מילא עד הסוף את החלל של הספיגה, התוצאה היא עצם קנצלווס דק ועצם קורטיקלי דק מצב המסתיים בד"כ בשברים באזורים כמו הירך.