נשירת שיער: מיתוסים ומציאות

מיתוס. נשירת שיער היא תהליך טבעי.

נכון. צמיחת שיער היא תהליך מחזורי. לכל שערה מחזור צמיחה קבוע, הנמשך כשנתיים. בסיומו, השערה נושרת ולאחר תקופת "מנוחה" קצרה צומחת במקומה שערה חדשה. באופן טבעי כל יום מסיימות כמאה שערות את מחזור הצמיחה שלהן ונושרות מהקרקפת. ביום שחופפים את השיער, נושרות מהקרקפת כ-400 שערות. מספרים אלה נחשבים לנשירת שיער פיזיולוגית תקינה.

מיתוס: נשירת שיער היא תמיד גנטית, ומעידה על קרחת בעתיד.

לא נכון. יש סיבות רבות לנשירת שיער. ובהן: מחלות, ירידה במשקל, חסרים תזונתיים, הפרעות הורמונליות וגם נשירת שיער גנטית הקרויה התקרחות אנדרוגנטית, הנוצרת על רקע תורשתי הורמונלי. למעשה, בנטייה להתקרחות ההורמונים הגבריים משפיעים על זקיקי השיער: הם נקשרים לקולטנים בזקיקים וגורמים להם להרס ולהזדקנות מוקדמת. למרות שבשנים האחרונות זוהו כמה גנים של התקרחות, התמונה בכללותה עדיין אינה ברורה. מה שבטוח הוא שהגן להתקרחות יכול לדלג על דור. לנשירה גנטית כמו לחלק גדול מנשירות השיער קיים טיפול, ולכן מומלץ קודם כל להתייעץ עם רופא עור.

מיתוס. נשירת שיער היא תמיד מצב הפיך.

לא נכון. לזקיק השערה משאבים להתחדשות. כך למשל במצבים של לחץ, או לאחר מחלה קשה או כתוצאה משינויים הורמונאליים וכיוצא באלה, תיתכן נשירת שיער הפיכה. אולם במצבי חסר כרוניים או כתוצאה ממחלות שפוגעות באופן בלתי הפיך בזקיק השערה, תיווצר קרחת.

מיתוס: כל הגברים מקריחים עם הגיל.

לא נכון: למרות השכיחות הגבוהה של התקרחות אצל גברים, לא כולם מקריחים. ההערכה היא כי 40% מהגברים מתחילים להקריח סביב גיל 40 ו-50% סביב גיל 50. יש תחושה שבארץ השכיחות גבוהה יותר מאשר בארצות אחרות. הסיבה להתקרחות זו היא מצב הנקרא "התקרחות גברית טיפוסית", שהיא התקרחות על רקע גנטי. הגן יכול לעבור מאחד ההורים וליצור מצב בו השיער הופך בתחילה דליל בקדמת הקרקפת ויוצר מפרצים ובהמשך מופיעה התקרחות בפדחת. עד שלבסוף המפרצים "נפגשים" עם הקרחת בפדחת ורק השערות בהיקף שורדות וממשיכות לגדול.

מיתוס. נשים אינן מקריחות.

לא נכון. ראשית, קיימות מחלות עור נדירות שגורמות להתקרחות גם אצל נשים. בנוסף, בגיל המעבר, בגלל השינויים ההורמונליים, יש הידלדלות של השיער גם אצל נשים ולעיתים ייתכן מצב בו אישה תסבול מהתקרחות "גברית". הבשורות הטובות הן, שאצל נשים אין בדרך כלל התקרחות מוחלטת ומדובר בהידלדלות של השיער ללא היווצרות קרחות ממש.

מיתוס. תזונה משפיעה באופן ישיר על נשירת שיער.

נכון. תזונה משפיעה באופן ישיר על תאי העור וכך גם על זקיקי השיער. ומכאן שתזונה לקויה, החסרה בוויטמינים או במינרלים מסוימים כאבץ, מגנזיום, B12 ועוד, עלולה לגרום לנשירה,. בנוסף, מחסור בחלבונים עלול לגרום לנשירה ולכן אנשים אשר נמצאים בדיאטה מומלץ שלא יצמצמו את צריכת החלבונים היומית שלהם.

מיתוס. חפיפת ראש יומיומית גורמת לנשירת שיער.

לא נכון. למעשה, ההפך הוא הנכון. חפיפה יומיומית שומרת על היגיינת השיער ועל כן דווקא מומלצת, בעיקר בשיער שומני. כאשר השיער יבש, אפשר להסתפק בחפיפה פעמיים בשבוע.

מיתוס. פן, צביעה וסלסול גורמים לנשירת שיער.

נכון. כל מניפולציה של השיער, כגון משיכה או שינויים במבנה מחלישים את השערות. איסוף של השיער בקוקו מתוח, משיכת השיער בעת ביצוע פן, סלסול והחלקה כולם מחמירים את השבירות של השערות ובהחלט עלולים להביא לנשירה.

מיתוס. יש בכוחן של תרופות ותכשירים למיניהם לעצור התקרחות גברית.

נכון. קיימים בשוק המון תכשירים המתיימרים לטפל בהתקרחות גברית. רק לגבי שניים מהם קיימת הוכחה מדעית לגבי יעילותם. מינוקסידיל 5% היעיל בכ-40% מהמקרים ומגיע בצורת תמיסה אותה מורחים על עור הקרקפת; והשני הוא כדורי פרופסיה, אשר פעולתם בעיכוב ההשפעה של הורמון ה-DHT על זקיקי השיער. תרופה זו יעילה בכ-70% מהמקרים.

מיתוס. עישון גורם להתקרחות.

נכון. החומרים מהם עשויות הסיגריות מכילים כימיקלים שונים העלולים לגרום לנזק מצטבר ובין היתר להזדקנות העור ולהזדקנות מנגנון השערה. בנוסף, עישון כבד גורם לכיווץ כלי הדם ובכך לזרימת דם לקויה לאיברים שונים ובניהם הקרקפת ושורשי השיער, דבר אשר עלול, בסופו של דבר, לגרום לנשירת שיער.

מיתוס: נשירת השיער לאחר ההיריון יכולה לגרום להתקרחות.

לא נכון. בעת היריון השערות מאבדות את מחזור הצמיחה-נשירה הטבעי שלהן ובעיקר צומחות. ולכן בדרך כלל בזמן ההיריון השיער נראה מלא ושופע יותר. לאחר הלידה מחזור הצמיחה-הנשירה מתחדש ולכן ב-4-6 החודשים הראשונים שלאחר הלידה יש נשירת שיער פיזיולוגית מוגברת. לאחר מכן נוצר איזון מחודש והנשירה המוגברת פוסקת, אלא אם כן מתפתח בעקבות ההיריון והלידה מחסור תזונתי, או מצב שכיח יותר, חוסר ברזל. במקרה כזה נשירת שיער עלולה להמשיך ואף להחמיר.

בואו לדבר על זה בפורום נשירת והתקרחות.