לחץ ומתח בסיטואציות חברתיות, תעסוקתיות ולימודיות
מי מתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ ובאילו סיטואציות קל להתגבר עליהם? המדריך לאדם הלחוץ
לחץ הנו תגובה טבעית של הגוף, לכל ארוע שדורש מאיתנו יתר תשומת לב או שימוש לא שגרתי במשאבי אנרגיה. לחץ הנו ארוע פיזיולוגי.
מתח, ובדרגתו החמורה: חרדה, מתרחשים כאשר איננו יכולים למצוא את המשאבים הדרושים כדי להענות ללחץ שנוצר, או כשהתגובה שלנו אינה מתאימה מספיק לדרישת הארוע המסוים. מתח וחרדה הינם תופעות פסיכולוגיות.
כולנו חשופים למצבי לחץ נסיבתי. הרי יש עליות וירידות בלתי צפויות בדרישות שמופנות כלפינו, בהרבה תחומי חיים. דברים רבים תלויים בעיקר בגורמים חיצוניים, דהיינו כמעט ולא בנו.
מצבי לחץ, שמכניסים אותנו למתח, אינם בהכרח דבר בעייתי או שלילי, כשמדובר במינון נמוך: חלק מאיתנו פועלים מצויין דווקא כשהנסיבות נהיות לוחצות מהרגיל. כולנו מכירים את התופעה של לדחות דברים עד לרגע האחרון. זוהי פעילות של השכל הישר, אצל רבים, שלמעשה מייצרת באופן יזום מצב לחוץ, כדי שתחושת המתח תסייע לנו לתיפקוד טוב יותר.
אבל, מה שטוב לרבים, אינו טוב לרבים אחרים. לחלק מאיתנו לא רק שאין יתרון כלשהו ממצב לחוץ, אלא שיש קושי רב, ותשלום של מחירים נפשיים, עקב ההתמודדות עם דרישות המצב הלוחץ. זהו המצב של חרדה נסיבתית.
סיטואציות חברתיות שידועות לשימצה, הן מצבים בהן צריך להתחבר (החל משכנים חדשים, דרך השתתפות בקורס שמחייב עבודת צוות, וכלה במפגש פנויים/ות). סיטואציות עבודה שקשות לרבים, הנם מצבי ראיון של חיפוש עבודה, או של הערכה שנתית. התלמידים מביננו יודעים שבחינות הנן מצב לא נעים, מגיל שבע עד שבעים.
חשוב לציין כי גם אצל אלו שמנעימים להם את החיים עם סיטואציות לוחצות שמייצרות מתח אפשר למצוא אזורים נקודתיים בהם המתח הנו בעייתי, מפריע, ואפילו משתק. אנחנו מכירים את התופעה של אנשי/נשות עסקים, שלאחר יום עבודה רווי לחץ ומתח, הם מעדיפים לישון לבד, וככה מונעים את חרדת המפגש עם דייט אפשרי.
לאלו שמתקשים (ובעצם זה כולנו ביום כזה או אחר, בסיטואציה כזו או אחרת) - אני מפנה כמה שאלות-תשובות, שיסייעו לאיבחון עצמי של המצב האישי. יש בזה מעין מראה כיוון ראשוני לעבר הדרכים שכדאי לנקוט בהן, להקלה או לפתרון המצוקה הלוחצת.
האם יש הסטוריה רפואית-פסיכיאטרית שמחריפה את תחושת המתח?
אם כן, לא כדאי להמר. מצבי לחץ פשוטים יכולים לשמש כגרוי שיעורר ויסחוף לחרדת יתר, ומכאן לחוסר איזון רגשי. מומלץ להקדים תרופה למכה. טיפול תרופתי אמור לסייע, בשילוב ליווי פסיכולוגי או פסיכותרפויטי.
האם יש תחושה של העדר ביטחון עצמי בהתמודדות עם מצבים לוחצים?
אם כן, לא כדאי להמציא את הגלגל לבד. מומלץ להוועץ עם חברים מייד כשיש ארוע לוחץ, או להשתלב בקבוצת תמיכה, או להתחיל טיפול פסיכולוגי פרטני ואח"כ לחבור לקבוצה מתאימה. תהליכי העצמה אישית, שהם ארוכי טווח, יהיו החיסון האופטימלי.
האם תחושת המתח קשורה להעדר עניין בנושא, או לשחיקה שלך מהנושא?
אם כן, כדאי להודות שהחיים אינם פיקניק, אבל יש בהם מידה רבה של ברירה ובחירה. צריך לנסות לשנות תפקיד/מטלה/שהות במצב המסוים הזה. מומלץ להעזר בעין ואוזן "זרים" כדי לקבל יעוץ אובייקטיבי. כשמדובר בקריירה שלך אולי הגיע הזמן לשינוי?
האם מדובר במתח עקב פחד מכישלון, לאור חוויות דומות בעבר?
הצלחה קודמת מגמדת את הקושי, וכישלון קודם מעצים אותו. אינשטיין אמר שהכל יחסי. הפסיכולוג יאמר שבהסטוריה יש הרבה מהעתיד. אם יש מי מאיתנו שלא חווה דבר שכזה שיקום!
מצב שנתפס כלוחץ ומעורר מתח על רקע של כשל בעבר בנסיבות דומות - מצביע על הצורך להתכונן בצורה אחרת מאשר בעבר.
להכנה שכזו יש צורות רבות ומגוונות. כשמדובר בתלמידים שפוחדים מבחינות, נכשלים סדרתיים בבחינות נהיגה, וכו' יש צורך באסטרטגיות למידה שעוד לא נוסו. כשמדובר בכאלו שנמנעים ממפגשים שהסתיימו בעבר בעימותים אישיים (בין בני זוג, צוות עבודה, וכו') - צריך להתכונן "אחרת" באמצעות סיגול דרכים חדשות לניהול מו"מ ותקשורת בינאישית. מדובר, למשל, באימון באסרטיביות, ולחילופין, באימון בדרכי תגובה לא אלימות, לא "סוגרות" ולא מניפולטיביות.
כשמדובר בקשיים של ביישנים ליצור מצבי הכרות וזיווג, ברתיעה מחיפוש עבודה אצל כאלו שפוטרו, בנתק חברתי עקב חוסר אמון אצל אלו שחשו נבגדים, ובמצבי לחץ עקב התרעות לפיגועים - יש מקום ליעוץ פסיכולוגי שמבנה מחדש את הסיטואציה, ונותן פתח לדרכי תגובה חדשות.
טכניקות שבאות מהפסיכולוגיה ההתנהגותנית מסייעות למי שממש מצוי בחרדה קשה, בהקהיית הפחדים ובהתחלה מחודשת של נסיונות הדרגתיים ומבוקרים. הדוגמה לכך הם אלו שסובלים מחרדת טיסות, אלם כשמגיע תורם לדבר בקהל, ותחושת טישטוש ועילפון בנסיעה באוטובוס מלא באנשים.
טראומות קשות ומשתקות נעזרות ע"י הפסיכלוגיה הקלינית והפסיכותראפיה, כולל היפנוזה.
