עולם המים

על פעילות גופנית בתוך המים, או לפחות בסביבתם, על כלי שיט כלשהו, פעילות בעולם המים, הרחק ממסלולי הריצה ומחדרי הכושר המיוזעים. הבונוס שהם יקבלו ; כפול: העיסוק הספורטיבי הקשור במים מצויין לבריאות ומהנה בעת ובעונה אחת.

פעילות המים מגוונת ביותר, החל בשחיה, בצלילה ובהתעמלות במים וכלה בשיט ; שיט מפרשיות, שיט קיאקים, רכיבה על אופנועי ים והפלגה ביאכטות. כל אחד בוחר בענף הספורט החביב עליו, תוך התחשבות במגבלות השונות כמו זמן וכסף.

נתחיל בשחיה; ספורט עממי. אפשר לעסוק בו בים, חינם אין כסף, בבריכות עירוניות, שהן זולות יחסית ובמועדוני ספורט למיניהם, בהתאם לאפשרויות הכספיות. לגבי השחיה אין חילוקי דעות בין המומחים בתחום הספורט והפעילות הגופנית; מדובר על פעילות ספורטיבית מעולה, שאיננה גורמת לנזקים בריאותיים.

השחיה היא פעילות גופנית בעלת ייחודיות אומר ד"ר עודד רוזנפלד, מומחה בנושא השחיה ובריאות הציבור, המלמד שחיה במכון וינגייט זוהי פעילות גופנית אירובית, שהעוסקים בה מפעילים את כל חלקי הגוף. בניגוד להליכה ולריצה, שבהן הדגש הוא על הפעלת הרגליים, בשחיה מפעילים גם את הידיים. השחיה מחזקת שרירים, מגמישה אותם ומפתחת קואורדינציה.

אחד היתרונות הבולטים הוא שבשחיה נמנעים מהנזקים הנגרמים עקב פעילות יבשתית, כאשר על חלקי הגוף השונים פועלים עומסים ולחצים. ד"ר רוזנפלד סבור שמן הראוי להדגיש נקודה חשובה גם לעצם השהיה במים, עוד בטרם מתחילים לשחות, יש יתרון המים מעל בית החזה מפעילים לחץ על שרירי בית החזה ומפתחים אותם. יתרון נוסף של העיסוק בספורט במים הוא הוצאת דו-תחמוצת הפחמן ושיחרור הגוף מרעלים.

מדובר, אם כן, על אימון מעולה למערכת שרירי הנשימה ולמערכת שרירי העזר שלה. כאשר שואפים אויר, צריך להגדיל את נפח בית החזה כנגד התנגדות המים והדבר גורם לחיזוק מערכת שרירי הנשימה. יתרון נוסף; לא נוצר עומס על עמוד השידרה כמו בעת הליכה וריצה, אין לחץ על הגב התחתון, בניגוד לעומס על החוליות בעת העיסוק בסוגי ספורט אחרים הנעשים על היבשה, מה שעלול לגרום במשך הזמן לבעיות אורטופדיות.

השחיה מסייעת גם במניעת מחלות לב וכלי דם. היא שומרת על היכולת האופטימלית של תנועת המפרקים, ובכך יש חשיבות רבה, בעיקר לנשים הסובלות מבריחת סידן ואשר אצלן מפרק הירך פגיע במיוחד.

השחיה כפעילות גופנית מבוקרת ובלתי מאומצת, מומלצת לחולי לב וגם לפצועים או לנפגעי תאונות. למשל על אדם שנקע את רגלו נאסר לעסוק בפעילות גופנית יבשתית, אולם במים, הודות לעובדה שאין עומס ולחץ על השלד, ניתן לשחות מבלי ללחוץ על הרגל הפגועה. השחיה מהווה גם מעין פעילות שיקומית לחולים, בין היתר לחולי לב לאחר ניתוח מעקפים.

עדיפות לשחיית חזה

כאשר מדובר על סגנונות השחיה, סגנון החזה הוא המועדף בלימוד. לפני השוחים נפרש שטח רחב יחסית, מה שמקנה להם בטחון ומפחית את רמת החרדה משקיעה במים. החסרון של סגנון השחיה הזה הוא, שהוא אינטנסיבי מספיק כאשר מדובר על אימונים ואינו מעלה בצורה משמעותית את קצב הלב. מבחינת האינטנסיביות, החתירה היא הסגנון המועדף. מרבית התנועות האירוביות מתבססות על חתירה. זהו סגנון שחיה המבוסס על תנועות טבעיות ומקובל בארצות-הברית כסגנון לימוד ראשון בשחיה. בחתירה, שטח הציפה צר יותר ויש לעשות תנועות אינטנסיביות כדי לא לשקוע. בעוד שבשחיית חזה, הדגש מושם על עבודת הרגליים, הרי שבחתירה הדגש הוא על עבודת הידיים. רצוי,לכן, שהאימון יהיה משולב ; שחיית חזה ושחיית חתירה כאחת.

למי שסובלים מבעיות גב תחתון, כאשר נטיית הדיסקוס שלהם היא לחץ לכוון הבטן, מומלץ לשחות גב-חתירה.
בקורסים שהוא נותן בוינגייט, מקפיד ד"ר רוזנפלד ללמד גם שחייה בסגנון פרפר. "אנשים שסבלו מבעיות גב תחתון, הוא אומר, כמעט ויצאו מזה הודות לשחיית הפרפר."

ומה בנוגע לשריפת קלוריות, נושא המעניין רבים מאתנו?
ד"ר רוזנפלד: "הדופק איטי יותר במים וצריך להתאמץ יותר בשחיה מאשר על היבשה כדי לשרוף קלוריות. אפשר לאזן זאת על ידי שחיה ממושכת ולהוסיף עוד פרק זמן של 30-50% לאימון. כלומר, אם מתאמנים שעה ורוצים לשרוף קלוריות, אפשר להוסיף עוד חצי שעת שחיה בסגנון נמרץ כדי להעלות את הדופק ולשרוף יותר קלוריות. מומלץ לשחות עם שעון מד דופק."

ליעקב ברלוביץ', מדריך שחיה ותיק והאחראי על השחיה בקאנטרי נוה-אביבים, יש כמה טיפים לשוחים. המלצתו היא: "לזרום עם התנועה ולא ללחוץ על הגוף. אחת הבעיות הנפוצות בשחיית חזה, הוא אומר, היא שהשוחים מרימים את העורף ואת הגב העליון כדי לנשוף אויר. אני וצוות המדריכים שלי מלמדים את החניכים לשחות כך שהראש יהיה בהמשך לגוף ושהם יוציאו את האויר רק בגובה הסנטר.

זה אשר לשחיית חזה. בשחיית חתירה נוצרת לעתים בעיה של בלימת השחיה, כאשר השחיינים אינם מצליחים להכות על המים באמצעות גב כף הרגל, כמו בסנפירים ;ואילו בידיים הם אינם חותרים כפי שצריך, אינם מרימים את המרפק ואינם מוציאים את היד בזוית הקרובה לגוף. את הטכניקה הזו יש ללמוד בהדרגה. טיפ נוסף ; סיגנון גב-חתירה הוא סיגנון השחיה המומלץ ביותר מבחינה בריאותית."

קובי (55) מתל-אביב שוחה מגיל 16. הוא נולד בירושלים ותמיד נמשך לים, אם כי הוא גם חשש ממנו, מהגלים הגבוהים, מטביעה. בשנות העשרה שלו עברה המשפחה לתל-אביב וקובי החל לפקוד את חופי הים בעיר, למד שחיה והחל לשחות, בעיקר חתירה וגב-חתירה. דווקא הפחד מהמים הוא שהביא אותו לרצות ללמוד לשחות, הוא ראה בכך אתגר. גם היום, כשהוא פנסיונר, הוא מקפיד לשחות שלוש פעמים בשבוע, פעמיים בבריכה בקאנטרי נוה-אביבים ופעם בים.

"בעבר; אומר קובי; נהניתי מאד. היום אני כבר שוחה מתוך הרגל וכדי לשפר את הכושר".

גילה, בת 60 +, אף היא תל-אביבית, שוחה בבריכה בקאנטרי לי בשיכון למד בתל-אביב שש פעמים בשבוע ונהנית מאד. סגנון השחיה שלה הוא חזה. היא עוסקת בסוגי ספורט נוספים והולכת לחדר-הכושר אבל השחיה חביבה עליה יותר מכל סוגי הספורט האחרים. מה שמעניין לגביה הוא שהיא למדה שחיה בגיל מבוגר, לפני כעשרים שנה. עד אז גם היא, כמו קובי, פחדה מהמים, אבל התגברה על הפחד.

היום היא נהנית לא רק מהשחיה אלא גם מהעניין החברתי הכרוך בכך. היא הכירה בבריכה שחייניות נוספות, נוצרו ביניהן קשרים והן מבלות יחד גם בבתי-קפה ובשופינג בקניון רמת-אביב.

התעמלות במים מהווה תחליף נפלא לפעילות אירובית בחדר הכושר. בקיץ הרבה יותר נעים להתאמן במים. כך נמנעים מהזעה. ישנן גם אוכלוסיות שמומלץ להן במיוחד לפעול במים. מדובר על נשים בהריון ולאחר הריון, אנשים המשתקמים מפציעה וכאלה הסובלים מארתריטיס (דלקות פרקים).

במבט מן הצד זה נראה קל והתדמית של השיעור היא של התעמלות לזקנים, אבל מי שמתנסים בכך יודעים שהתרגילים, הנעשים באמצעות משקולות בתוך המים, כלל וכלל אינם קלים. משך השיעור ¾ שעה וכלולים בו תרגילי בטן וכפיפות בדרגות שונות של קושי, תרגילי ידיים ורגליים, בהתאם ליכולתם של המשתתפים.

ההתעמלות במים, לבד מהיותה מהנה, משפרת מרכיבים שונים של כושר: סבולת לב-ריאה, חוזק שרירים, סבולת שרירים וגמישות. היתרונות רבים ; זהו ספורט בטוח והסיכון לפגיעה בעת האימון מזערי ביותר, בניגוד לסיכון הקיים בעת פעילות כושר על הקרקע.

מורי ההתעמלות במים מודעים לתכונות המיוחדות למים ומתבססים עליהן באימון. על הקרקע, כוח המשיכה של כדור הארץ הוא הכוח הפועל על הגוף. במים, לעומת זאת, כוח הציפה של המים הוא הכוח הפועל. כוח המשיכה פוחת ב-50% כאשר הגוף שקוע במים עד גובה המותניים, וב-90% כאשר הגוף שקוע במים עד לגובה הצואר. כלומר; כאשר הגוף שקוע במים ; 90% ממשקלו מתבטל. עובדה זו הופכת כל תרגיל המבוצע במים, באופן אוטומטי, ל- , Low impact עוצמת הדף נמוכה. רמת הציפה האישית של כל מתעמל נקבעת על פי צפיפות העצמות, מסת השרירים, רמת אחוזי השומן ומיקום מצבורי השומן בגוף.

נוסף לכך, צמיגות המים מציבה התנגדות לכל תנועה המתבצעת בתוכם ובכל כיוון. התנגדות זו גדולה בממוצע פי 12 מהתנגדות האויר. כל תנועה המתבצעת כנגד התנגדות המים, גוררת אחריה תנועה נגדית, סימטרית; שוות מאמץ. יתרון זה מאפשר חוזק שווה בשרירים מנוגדים. כדי לשמור על איזון מירבי של חוזק, יש לעבוד ברמת מאמץ דומה בשני כיווני התנועה. רמת ההתנגדות במים, קובעת את רמת המאמץ באימון.

מושי חרוש, שהכשירה מדריכים רבים בארץ בתחום ההתעמלות האירובית במים, תארה במאמר שפרסמה לפני שנים אחדות, מיבנה של שיעור לדוגמה: משך השיעור הוא בין 45 ל-60 דקות, והוא או חלקים ממנו מותנים בטמפרטורת המים, כשהטמפרטורה הרצוייה היא 26.7 ל-28.3 מעלות צלזיוס, ובסוג האוכלוסיה המופעל בשיעור (נשים בהריון, מבוגרים, צעירים). חרוש המליצה להשתמש במוסיקה התורמת לעליצות, למוטיבציה ולקצב; רצוי שהמוסיקה תהיה תהיה איטית יחסית, מוסיקת country , מוסיקה קלאסית וכדומה. תחילה חימום הנמשך בין שלוש לחמש דקות.

מטרתו היא להכין את הגוף למאמץ ולהרגילו לטמפרטורת המים. כדאי לבחור בתנועות קלות יחסית, מבלי ליצור התנגדות רבה מדי של המים, הליכות לכיוונים שונים, תוך שינוי בגודל הצעד, הליכה תוך כדי הרמות ברכיים ועוד, מתיחות קצרות יחסית, בין 5 ל-15 שניות. חשוב למתוח את השרירים, המכווצים בעיקר מהמתח היומיומי ולקראת הפעלת השרירים בהמשך.

חימום סבולת לב-ריאה נמשך בין שלוש לחמש דקות. חלק זה, שעדיין שייך לחימום, צריך להעשות בצורה הדרגתית. כל תרגיל יכול להתאים לשלב זה בתנאי שלא יהיה בעצימות גבוהה.

לאחר החימום בא החלק האירובי, שנמשך בין 20 ל-30 דקות. כדאי לכלול בו תרגילים הפועלים בצורה מאוזנת, כדי לשמור על דופק הלב. השלב הבא הוא ההרפיה ; חלק קצר יחסית בן שלוש דקות ובו עוברים מתרגילים הנעשים בעצימות גבוהה לתרגילים מתונים יותר. שלב נוסף הוא חיזוק השרירים ועיצובם נמשך בערך 10 דקות. חלק זה יכול לבוא בנפרד או כחלק מהאירובי. בזמן החיזוק ניתן להשתמש בציוד עזר כדי להגביר את התנגדות המים, על ידי הגדלת שטח המגע עם המים. בסיום השיעור נעשות מתיחות שמטרתן להחזיר את השריר לאורכו ההתחלתי ולשפר את גמישותו. מתיחות אלה יהיו ממושכות יותר מהמתיחות הנעשות בראשית השיעור. מישכן - בין 15 ל-30 שניות.

אחד התרגילים שהמתאמנים מתבקשים לבצע הוא ריצה במים, במקום או תוך התקדמות. תרגיל אחר ; אחיזה במעקה, כפיפת ברכיים וישורן תוך מתיחת הגו והשרירים פושטי הירך. שתי נשים שעמן שוחחנו לאחר השיעור אמרו שהן מכורות להתעמלות במים ועושות הכל כדי שלא להחמיץ את הפעילות הזו.

בעוד ששחיה היא ספורט עממי והתעמלות במים כלולה כבר בדרך כלל במחיר המנוי במועדון הספורט, צלילה היא ספורט יקר, שבו ניתן לעסוק רק לאחר קורס, שגם הוא אינו זול.
במועדון הריף שליד מלון "דן אכדיה" בהרצליה פיתוח, בניהולם של שני צעירים ; דותן לנגר ודן דוידי - נערך קורס צלילה בשיתוף עם המלון. ישנו מגוון של קורסים, מהבסיסי ועד למתקדם ביותר. אין מדובר על צלילה עם שנורקלים אלא עם מיכלים (סקובה דייוינג).

הקורס הסטנדרטי, שבו משתתפים עד שישה בקבוצה, הוא בן חמישה מפגשים, מיום ראשון עד חמישי, חמש שעות ליום, או בסופי-שבוע. ביומיים הראשונים לומדים את הבסיס בבריכת "דן אכדיה". שלושת המיפגשים הבאים נערכים בים, עד לעומק של 20 מטרים. בתום הקורס מקבלים המשתתפים תעודת צולל כוכב אחד. את הקורס המתקדם כבר עושים באילת, בין שוניות האלמוגים, שם מקבלים את הכוכב השני בסניף האילתי של מועדון הריף המקומי. בתום הקורס הזה מותר לצלול עד לעומק של 30 מטרים.

קורס קיאקים בריף כולל שלושה מיפגשים, בסך הכל שלוש שעות. לומדים לחתור, לתפוס גלים ולהתהפך עם הקיאק. ולמי שאוהבים אתגרים ; יש גם קורס קיאק אקסטרים ; עושים תרגילי 360; הכוונה ל-360 מעלות, כלומר ; מתהפכים עם הקיאק היפוך שלם.

אחד מענפי הספורט הכיפיים ביותר, המושך אליו הרבה מאד צעירים, רובם המכריע גברים, הוא ספורט אופנועי הים, פיסגת האקשן. ספורט שמתאים בול לחובבי הרפתקאות, שאוהבים לדהור על פני הגלים במהירות מסחררת, כשהרוח מכה בפנים, ולעשות סלטות. פגשנו כמה משוגעים לדבר. אחד מהם, אמיר ג'רסי (27) עובד חברת היי-טק תושב תל-אביב, רכש אופנוע ים לפני כשלוש שנים ומאז הוא מכור לו. אצלו, האהבה לכלי התפתחה לפני האהבה לים. "תמיד- הוא מספר ; היתה לי משיכה לספורט המוטורי, לאופנועים. בעיקבות אופנוע הים התחלתי גם לאהוב את הים."
ספורט אופנועי הים דורש הרבה כוח, מדובר על כלי ששוקל בערך 150 קילוגרם, וצריך גם קואורדינציה וכמובן אומץ לב. קופצים על גלים, האופנוע מתהפך והאדרנלין זורם. "זה מפחיד, מאשר אמיר, אבל זה כל הכיף. בכל אופן זה פחות מסוכן מאופנועי שטח."

ההוצאה הכספית גבוהה. כדי להשיט אופנוע ים יש צורך ברשיון משיט, שמחירו 2000 שקל לשנה. כמובן שיש צורך גם בביטוח ויש להביא בחשבון גם תיקונים, שיפורים, הוצאות דלק וכן טסט וביטוח לעגלה ובלאי גבוה בגלל הנחיתות עם האופנוע. כל נחיתה לא טובה גורמת לנזקים. ישנם מוסכים מיוחדים המתמחים בתיקוני אופנועי ים, אבל הרוכבים המקצועיים מטפלים בבעיות בעצמם.

אלפי אנשים בארץ רכשו עד כה אופנוע ים והמספר הולך וגדל. מדי שנה רוכשים את הכלי הימי הזה עוד כמה מאות.
מדי שבת בבוקר נערך הפנינג אופנועי ים שבמסגרתו ניתן לנסות את כלי השיט האטרקטיבי חינם אין כסף. מארגנת ההפנינג היא יבואנית אופנועי הים מדגם "סי-דו", חברת עופר אבניר.

ספורט כייפי לא פחות הוא השטת מפרשיות וקטמרניים וגלישה עם גלשני רוח. בכך מתמחים במועדון הלגונה הקיים כבר 30 שנה בחוף סי-פאלאס בגבול יפו בת-ים. יש כאן לגונה סגורה, המאפשרת לימוד גלישה בתנאים אופטימליים.

השיט מקנה תחושה של חופש. "זה אני והים", אומר אמיר. "מה יותר טוב ; הוא מוסיף ; משיט זוגי בסירת מפרש. זוהי תחושה של שקט, של אוירה נינוחה, אתה מרוכז בניווט הספינה, בהתמודדות עם הים. רגיעה מושלמת, בריחה מהמציאות אל משהו שקט. אל אשליה."

מגזין השיט והספורט הימי "כחול" פרסם לא מכבר מאמר של ד"ר אילנה קליגר, שהכשירה דורות של שייטים. במאמר "הילד והים" היא קובעת שהעיסוק בספורט הימי תורם משמעותית להתפתחות המנטלית של הילד ובמיוחד לדימוי העצמי שלו.

את המאמר שלה היא מסכמת במלים הבאות:"כיום ברור לחלוטין ובמיוחד בישראל, כי כדאי מאד להשקיע בענפי השיט, כיוון שיש לנו פוטנציאל גדול ביותר להצליח בהם, הן פוטנציאל הקשור לתנאים הגיאוגרפיים והאקלימיים שלנו בארץ והן לפוטנציאל האנושי, שכן כאן אין ממש צורך בתכונות מולדות יוצאות דופן, כמו לדוגמה יכולת אתלטית מולדת, אלא תכונות שנרכשות באימונים קפדניים. אימונים אלה כוללים כושר גופני, תעוזה, יכולת שכלית וכושר אילתור, תוך הקפדה על משמעת עצמית."

אין ספק שאחד החלומות המתוקים של רבים מאתנו הוא להפליג על יאכטה אל האופק. יאכטה מתקשרת בדרך כלל אל החיים הטובים, אל העולם של העשירים, אל שמפניה המוגשת על הסיפון, אל הפלגה לאי טרופי עתיר חופים לבנבנים ועצי דקל. אפשר לומר שזהו הקרם דה לה קרם של עולם המים.

מחירה של יאכטה ממוצעת לארבעה איש היא 100 אלף דולר, אבל האמת היא שהיום אין צורך להיות עשיר כדי להפליג על יאכטה. אפשר גם להיות חבר במועדון יאכטות או לשכור יאכטה להפלגה בת שעות אחדות. העוסקים בספורט הזה באים מכל שכבות האוכלוסיה: צעירים אחרי צבא, נשים בכל הגילים, סטודנטים, בעלי עסקים ואנשי המעמד הבינוני: עובדי חברות היי-טק עורכי-דין, רופאים , פורשי צה"ל ועוד.

התנופה העיקרית לפעילות ה"יאכטינג" החלה בעיקבות המעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע ברוב המיגזרים, חיפוש אחר תרבות פנאי חדשה ובעיקר ; עקב פתיחת מרינות חדשות לאורך חופי הארץ. בעוד שבחו"ל, עונת ההפלגות היא מאפריל עד נובמבר, הרי שבארץ, הודות למזג-האויר, מפליגים בכל השנה.

הקורס מחולק לארבעה שלבים תאורטיים ; מכונאות, ימאות, ניווט ומכשירים ולאחר מכן ישנו שלב מעשי על יאכטות מפרש. בתום הקורס, המשיטים מקבלים "רשיון משיט יאכטה חופי" המונפק בידי משרד התחבורה. זהו רשיון בינלאומי, המאפשר להפליג בכל מדינה לאורך חופיה. מי שרוצים להתנסות בהפלגה ללא תשלום, בטרם הצטרפות לקורס, מועדון שיא-גל עורך הפלגות נסיון כאלה.

ירון קמאי (39) תושב מודיעין, איש שיווק, הוא משיט יאכטות וותיק. הוא התוודע אל עולם השיט באמצעות דודו, בעל יאכטה, והשניים אוהבים להפליג בצוותא. אלו תכונות דרושות ליאכטונר טוב, שאלנו את ירון, והוא השיב:"שלווה, קור רוח ואחריות."

דן אלרוד (68) אדריכל מצליח המתגורר בהרצליה פיתוח, מפליג שלוש-ארבע פעמים בשנה ביאכטה המשייטת בים התיכון. היאכטה, Mano שמה, היא של חבר טוב שלו.

כששואלים את אלרוד מהיכן צומחת אהבתו הגדולה לים, הוא צוחק ועונה: "אני ירושלמי במקור, לא?" הוא אכן נולד בירושלים והאהבה לים היא שהביאה אותו אל מישור החוף, תחילה לתל-אביב ואחר כך להרצליה פיתוח. הוא עובד קשה, מבוקר עד ערב, אבל אי אפשר להגדיר אותו כוורקוהוליק. הוא עובד משום שהוא נהנה מהעבודה. הוא גם נהנה לקחת לעצמו פסקי זמן לצורך ההפלגות. אל המסעות בים התיכון הוא יוצא עם החבר ולעתים מצטרפת גם אשתו, אילנה אלרוד.

הידרותרפיה היא שחיה טיפולית: הידרו- מים, תרפיה ; טיפולית. כאשר הטיפול נעשה במים העמוקים, המשתקם מוקף כולו מים, בדרך כלל חוגר חגורת ציפה ונמנע ממגע עם הקרקע. הוא יכול להפעיל את הגוף ואת האזור הפגוע בהרגשת בטחון, מאחר שהוא חסר משקל. ההמצאות במים מקנה לפגועים או לפצועים תחושה נפלאה של חופש. עם העבודה חל שיפור בטווח התנועה. גם אנשים לאחר ניתוח, בתנאי שאין להם פצעים פתוחים, יכולים להכנס למים באופן מיידי. ההתקדמות בדרך כלל מהירה מאד.

יוסי ועדה אטיאס מבריכת "עולם המים" ברמת-גן, עובדים בעיקר עם ילדים, החל מילדים בריאים הסובלים מחולשה בחגורת הכתפיים, ילדים הסובלים מקשיי קואורדינציה ומוטוריקה ועד לילדים הסובלים מפיגור קל, בינוני וקשה, ילדי סי-פי (הסובלים משיתוק מוחין) אוטיסטים, בעלי תסמונת רט (תסמונת הדומה לאוטיזם) ובעלי תסמונת דאון.

העבודה אינדיבידואלית, לפי הצרכים והיכולות. הבריכה שבה הם מטופלים היא בריכה מקורה ומחוממת לטמפרטורה של 34 מעלות בחורף ו-31 עד 32 מעלות בקיץ. משך השיעור חצי שעה, בדרך כלל פעם בשבוע. המחיר החודשי הוא 560 שקל.

עדה אטיאס למדה חינוך מיוחד ושחיה טיפולית, עשתה השתלמויות בחו"ל וגם למדה שם הידרותרפיה. היא מרחיבה את הדיבור על האוטיסטים ומספרת שהם לומדים לאהוב את המים מהר וגם לומדים לקבל הוראות. הרוגע מעניק להם תחושה של שביעות רצון ושל בטחון, המשליכים גם על תחומים אחרים. יש ילדים ;מספרת עדה ; שבזכות המים החלו לדבר ולמדו להביע את רצונותיהם. אבל לא רק אוטיסטים משתפרים ללא הכר בעיקבות הטיפול במים. הדבר נכון גם לגבי משותקי המוחין, שבחוץ אינם מתפקדים, אך במים הם שוחים בריכות מצד לצד ללא מצופים, מפעילים ידיים ורגליים. גם דרכי הנשימה שלהם מתפתחות.
יש צורך בסבלנות רבה כדי לטפל בילדים בעלי הצרכים המיוחדים. לעתים, מספרת עדה, זה לוקח שנה ; שנה וחצי עד שמתחילים לפעול לפי ההוראות.

לא מכבר הגיעו ל"עולם המים" הורים עם תאומים אוטיסטים. אמם סיפרה שהם אגרסיביים מאד. מייד לאחר שנכנסו למים, הם החלו לצהול ולצחוק ונראו מאושרים. האם התמוגגה והודתה שכבר מזמן לא ראתה אותם כל כך שמחים. "רק בשביל זה, אמרה, היה שווה להביא אותם לכאן."
בטיפולם של בני הזוג אטיאס יש עוד צמד של תאומים אוטיסטים, המושפעים מאד האחד מהתנהגותו של אחיו. כשהאחד מתחיל לצחוק, הצחוק הזה מדבק גם את השני. הדינמיקה הזו מסייעת מאד בטיפול.

בואו לדבר על כך בפורום אימון וכושר גופני