מניעת הריון ברגע האחרון
הנתונים המתפרסמים בנושא הריונות בלתי רצויים, ובנושא הפסקות הריון ותמותת נשים מפתיעים מסתבר את מי שלא מכיר את עומק הבעיה, ודורשים כמובן התייחסות וטיפול, במדינות נחלשות ומפותחות כאחד. כל אלה גם דורשים העלאת מודעות לגבי אמצעי מניעה אשר השימוש בהם נעשה מיידית לאחר קיום היחסים.
מאת: פרופ' יורם בייט
בנתונים אחרונים מארה"ב מדווח על 3.5 מליון הריונות בלתי רצויים בשנה, אשר מחציתם הינם תוצאה של כשלון שמוש באמצעי מניעה. מחצית מההריונות הבלתי רצויים, ושליש מכלל ההריונות בארה"ב מסתיימים בהפסקות הריון. בסקר עולמי של WHO משנת 1996 מדווח על 580,000 מקרים של תמותת אמהות, מתוכן כ- 75,000 כתוצאה מסיבוכים בהפסקות הריון.
בנתוני משרד הבריאות של מדינת ישראל 2001, מדווחים 19.344 הפסקות הריון בשנת 2000. במתבגרות, בגילאים 15-19 שנה מספר ההפלות החוקיות הינו 9.8 לכל 1000 נשים הפונות לבקשה להפסקת הריון.
בקרב המתבגרות בארה"ב מתוך כמליון הריונות מידי שנה, 80% הינם בלתי רצויים. בקרב תלמידות כיתות ט'-י"ב 51% פעילות מבחינה מינית, וכ- 35% מהן אינן משתמשות באמצעי מניעה. כעשרה חודשים חולפים בממוצע ממועד קיום היחסים בפעם הראשונה עד לביקור במרפאה לצורך קבלת אמצעי מניעה.
מתוך מכלול הנתונים הנ"ל ברור כי יש צורך דחוף להגביר את המודעות בדבר שימוש באמצעי מניעה, וליידע את האוכלוסיה הצעירה והבוגרת כאחד, על אפשרות שימוש באמצעים מיידיים, שניוניים, אם התברר כי קיים כשלון או אי שימוש באמצעי מניעה. אמצעי מניעה שניוני
(EMERGENCY CONTRACEPTION או POSTCOITAL CONTRACEPTION),
ביכולתו למנוע הריון בנשים שהיו חשופות לאלימות מינית, באלו שנוכחו בכשלון שימוש באמצעי מניעה רגילים, או שלא השתמשו באמצעי מניעה כלל. אמצעי מניעה שניוני הינו יעיל במניעת הריונות בלתי רצויים והשימוש אינו כרוך בהוצאה כספית גדולה.
אוכלוסיית המתבגרות, יותר מכל אוכלוסיה אחרת מקיימת יחסים ללא שימוש באמצעי מניעה וכמו כן מועדת לכשלון באמצעים אשר לשימוש בהם טרם התרגלו. יתר על כן הן חשופות לקיום יחסים אקראי ובלתי מתוכנן. כל אלה דורשים העלאת מודעות לגבי אמצעי מניעה שניוניים אשר השימוש בהם נעשה מיידית לאחר קיום יחסים.
בספרות מתוארת מספר שיטות טיפוליות:
1. אסטרוגן במינון גבוה. מינונים אלה מלווים לעיתים בתופעות לוואי קשות כגון בחילות והקאות. אחוז כשלונות בטיפול זה נע בין 0% ל-1.6%.
.
2. שיטת YUZPE ; טיפול משולב באסטרוגן (במינון נמוך מהנ"ל) ופרוגסטרון, הניתן תוך 72 שעות מהמגע המיני, בשתי מנות בהפרש של 12 שעות. סה"כ מינון של 200 מיקרוגרם ESTRADIOL ETHINYL עם 2
מ"ג NORGESTREL. כשלונות בטיפול זה נעים בין 0% ל- 2%.
3. התקן תוך רחמי
השיטה היעילה ביותר למניעה שניונית הינה החדרת התקן תוך רחמי בין 5 ל-10 ימים אחרי קיום יחסים. כישלונות טיפוליים דווחו בין 0% ל- 0.6%.
היתרון בשיטה זו הינו באפשרות למנוע הריון גם כחלוף למעלה מ- 72 שעות ממועד קיום היחסים: ניתן למנוע הריון אפילו לאחר 5-10 ימים ממועד קיום היחסים.
חסרון השימוש בהתקן התוך רחמי הינו בעובדה כי הוא דורש פעולה כירורגית מזערית להחדרת ההתקן לחלל הרחם עם כל המשתמע
מבחינות סיבוכים אפשריים: זיהום ברחם ובמקרים נדירים פגיעה בפוריות, ניקוב הרחם, דמומים בלתי סדירים וכדומה.
4. DANAZOL ;
מתן שתי מנות של 400 מ"ג בהפרש 12 שעות תוך 72 שעות אחר קיום יחסים. קיימים נתונים שונים באשר ליעילות הטיפול. כשלונות הטיפול נעים בסביבות 1.7%.
5. MIFEPRISTONE ; MIFEGYINE ; RU 486
תכשיר אנטיפרוגסטטיבי, אם ניתן במינון של 600 מ"ג תוך 72 שעות מקיום יחסים ; הוא מהווה את שיטת המניעה השניונית היעילה ביותר.
שתי עבודות גדולות הראו מניעת הריונות מוחלטת באמצעות טיפול זה. החסרון העיקרי הוא גרימת אי סדירות במחזור העוקב, ועי"כ המתנה ממושכת יחסית כדי לוודא סופית את מניעת ההריון.
6. LEVONORGESTREL, שתי מנות של 0.75 מ"ג הניתנות בהפרש של 12 שעות, תוך 48 שעות מקיום יחסים. הכשלונות המדווחים בטיפול זה
1.4% עד 2.9%.יעילות התכשיר אכן יורדת ככל שחולף יותר זמן ממועד קיום היחסים:
95% מההריונות נמנעים בלקיחה תוך 24 שעות, ו- 85% כאשר נעשה
שימוש בתכשיר בין 24-48 שעות. מעבר ל- 48 שעות, אחוז ההריונות הנמנעים יורד לכ- 60%.
תופעות הלוואי הן מעטות, לרוב קלות יחסית: בחילה- אשר לרוב אינה מלווה בהקאה בניגוד למצב בו נלקח תכשיר המכיל גם מרכיב אסטרוגני.לכן לרוב אין צורך בתרופות מונעות בחילה, ובהעדר הקאות, פעילות שלהתכשיר עולה.
תכשיר הפוסטינור ; 2 אושר לאחרונה לרכישה ללא צורך במרשם רופא.עובדה זו מקלה על הזמינות, והוכיחה כבר במספר ארצות את הירידה בשכיחות ההריונות הבלתי רצויים, ההפלות וקרוב לודאי גם בעיות העקרות העלולות להתעורר בהמשך.
חלק גדול מהשיטות המפורטות לעיל (שיטות 1,3,4,5) הינן - LABEL OFF,אינן כלולות בהתויות המאושרות של משרד הבריאות.
רוב השיטות המוזכרות הינן שיטות למניעת הריון. השימוש בהתקן תוך רחמי או ב- MIFEPRISTONE גורם למעשה להפלה מאוד מוקדמת.
מחקרים רבים מצביעים על העובדה כי חוסר מודעות אודות מניעה, בקרב המתבגרות, מהווה את עיקר הבעיה. הועלו מספר הצעות אפשריות לשיפור המודעות ולהגברת השימוש באמצעי מניעה שניוני:
1. לצרף לאריזת הקונדום מידע אודות מניעה שניונית.
2. לצייד את המתבגרת הפונה לייעוץ בעניין אמצעי מניעה בערכה המכילה דף הסבר ואת הגלולות הדרושות למקרה הצורך.
3. להפוך ערכה כנ"ל לתרופה שניתן לרכוש ללא מרשם רופא (OTC).
על אף ההצעות הנ"ל ועד לישומן, אם בכלל, יש צורך דחוף בהעלאת מודעות הנושא, בקרב המתבגרות.
הכותב פרופ' יורם בייט הוא מנהל יחידה לגינקולוגיה
של ילדות ומתבגרות מחלקת נשים ויולדות בית-חולים מאיר.