שלום כיתה א'
ילד הולך לכיתה א', ילד קטן עם ילקוט גדול, איך עוזרים לו לצלוח את המכשולים? מה אנחנו כהורים צריכים לדעת ובמה אנחנו יכולים לעזור לו? הבן יקיר לי
ממש כמו בבריכה יהיו ילדים שיקפצו למים ללא היסוס ועם חיוך של התרגשות ושמחה על האתגר החדש, יהיו כאלו שישבו על הסף, יבדקו את טמפרטורת המים ואת עומקם ורק אז ייכנסו, ויהיו כאלו שיעמדו על סף הבריכה ויתקשו להיכנס אליה ללא עזרה, תמיכה ואפילו דחיפה קלה.
ד"ר אהוד אורן, ממונה על תחום בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת אומר כי תפקידינו כהורים לילדים הנכנסים לכיתה א' הנו ראשית כל לדעת מה הוא יחסו של הילד לאתגר העומד בפניו. במסגרת ההכנות הטכניות לבי"ס (קניית מחברות, ספרים וכו') כדאי לנהל שיחה עם הילד ולברר מה הוא מרגיש לגבי קפיצת המדרגה שמתרחשת היום.
האם הוא משוכנע בהצלחתו, האם הוא חושש וממה, או האם הוא מניח שבית הספר יביא איתו חווית כשלון.
במקביל חשוב לנו לבדוק מה הם הנחות העבודה שלנו הן לגבי בית הספר אליו הולך הילד ובייחוד לגבי יכולתו של הילד להתמודד. האם אנו תופסים את הילד כבעל יכולות גבוהות בכל התחומים שעבורו תהיה ההליכה לבית הספר המשך ישיר, טבעי וקל להליכה לגן, או שאנחנו חוששים שבתחום מסוים (אקדמי, חברתי, התפתחותי) הוא עלול לחוות קשיים.
אלא אם כן קיימים אינדיקטורים ברורים לבעייתיות של הילד חשוב לזכור כי מדובר בתהליך התפתחותי נורמטיבי וכי רוב מוחלט של הילדים עוברים אותו בשלום.
במידה וקיימת דאגה מומלץ לנהל שיחות עם הגננת ו/או עם מחנכת כיתה א'. רובן תוכלנה לשים את הדאגות הטבעיות במסגרת המתאימה.
מצד שני אם וכאשר נצפית בעייתיות אין צורך להמתין מעבר למספר שבועות לפני שפונים לייעוץ. יועצת בית הספר או פסיכולוגית בית הספר הנם אנשי מקצוע שיוכלו לסנן ולפתור רוב מוחלט של הבעיות העולות בתקופה זו. במידת הצורך הם יוכלו להפנות את הילד ומשפחתו להמשך מעקב וטפול במסגרות השירות הפסיכולוגי חינוכי.
נדיר שהבעיה במצבים כאלו היא של הילד עצמו, ולכן מומלץ שהייעוץ/טיפול יהיה במידת הצורך במסגרת הדרכת הורים או טפול משפחתי.
תחום ליקויי הלמידה הוא רחב מאוד ונוגע לקשיים ברכישת מיומנויות לידה אצל ילדים.
ד"ר מירי ליבנה-צירינסקי, מנהלת מרפאה להתפתחות הילד בקופת חולים מאוחדת, מסבירה מהם ליקויי הלמידה השונים, ממה נובעות הלקויות וכיצד מטפלים בהן.
כבר בשלבי ההתפתחות המוקדמים של התינוק, ניתן לעיתים למצוא רמזים על ליקויי למידה עתידיים. תינוק הנתקל בקשיים בהתפתחות השפה, או במוטוריקה העדינה ו/או הגסה, יתכן שיהיו לו גם ליקויי למידה מסוג כלשהו בעתיד.
בטיפול בקשיי למידה עוסקים אנשי מקצוע מתחומים שונים: פסיכולוגים, נוירו-פסיכולוגיים, רופאים, מורים, מרפאות בדיבור, מרפאים בעיסוק ועוד. כל אחד מהם מאבחן את הלקות ומנסה למצוא דרך לעזור לילד, מנקודת המוצא שלו. לשם קבלת תוצאות אופטימליות חשוב שיתקיים שיתוף פעולה בין כל הגורמים המטפלים בילד.
חקר ליקויי הלמידה מצוי כיום בעיצומו. מה שברור הוא שילד לקוי למידה יכול להיות מבריק בתחום למידה מסוים ובתחום אחר הוא עלול להיכשל. לעיתים קרובות לקות הלמידה קיימת רק בתחום אחד ובמקרים אחרים בכמה תחומים בו זמנית. ילדים לקויי למידה סובלים לעיתים גם מקשיים בקשב ובריכוז.
לדברי ד"ר מירי ליבנה-צירינסקי, מנהלת מרפאה להתפתחות הילד בקופת חולים מאוחדת, ליקויי הלמידה הם מכלול של הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות, כמו קריאה, כתיבה ומיומנויות חשבון. הליקוי נובע משיבוש בתהליכים קוגניטיביים, שמשערים שבבסיסם הוא נוירולוגי. בדרך כלל מדובר בילדים שהיכולת האינטלקטואלית שלהם היא בתחום התקין (בממוצע, מתחתיו או מעליו), כך שגם ילדים על גבול המחוננות יכולים לסבול מליקויי למידה שונים.
ליקויי הלמידה נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:
דיסלקציה - לקות ברכישת הקריאה , דיסגראפיה - בעיות בכתיבה ודיסקלקוליה - קשיים ביכולת לבצע חישובים מתמטיים. בנוסף מוכרים ליקויים כמו הדיספרקסיה, המתבטאת בקושי בביצוע הפיזי של פעולה, גם אם מבינים את מהותה. קיימות גם בעיות למידה הנובעות מקשיים בשיווי המשקל, מקשיים בביצוע פעולות מוטוריות עדינות וגסות, ומקשיים בביצוע פעולות הקשורות למיקום ולאורינטציה במרחב. בחלק מהילדים עם בעיות בהתארגנות במרחב, יכולה להיות השלכה על לימוד קריאה וכתיבה.
ממה נובעים ליקויי הלמידה?
ליקויי למידה יכולים לנבוע מסיבות שונות, שחלקן ידועות וחלקן עלומות. לעיתים נובעים ליקויי הלמידה מבעיות ומחומרים שונים אליהם נחשפה האם בתקופת ההריון והלידה, כמו מחלות, תרופות, סמים, הפרעה באספקת החמצן לעובר, גורמי זיהום סביבתי, עישון, שתיית אלכוהול, תזונה לקויה של האם והעובר ועוד. לעיתים הלקות היא עניין של תורשה.
מהי דיסלקציה?
דיסלקציה היא ליקוי ברכישת מיומנות הקריאה. מקורה של הדיסלקציה בתהליכים פסיכו-נויירולוגיים, והיא נגרמת כתוצאה מבעיות בתפיסה החזותית, השמיעתית או שתיהן גם יחד.
הדיסלקציה מלווה ברוב המקרים בקשיים בקשב ובריכוז, המתגברים ככל שנדרשת קריאה מהירה יותר, או כמות גדולה יותר של חומר לקריאה. כאשר מגלים את הלקות, עוזרים לילד להגיע ליכולת קריאה טובה באמצעות שיטות טכניות שונות, וגם מעבירים לו את עקרונות הבנת הנקרא, כדי לצמצם את הפער בינו לבין חבריו בני גילו.
מהי דיסגרפיה?
דיסגרפיה היא הפרעה ברכישת מיומנות הכתיבה. גם דיסגרפיה קשורה לתהליכים נוירולוגיים או פסיכו-נויירולוגיים. כתב ידו של ילד כזה יהיה בדרך כלל לא ברור ולא אחיד, תכופות לא יהיו רווחים תקינים בין המילים, לעיתים הוא יחליף בין אותיות שנשמעות אותו הדבר ועוד.
הסיבות לדיסגרפיה הן בדרך כלל קשיים במוטוריקה עדינה וגסה, בטונוס השרירים, באופן החזקת חגורת הכתפיים, בוויסות כוח, בתיאום ועוד.
ילד שיאובחן עם דיסגראפיה יטופל בדרך כלל על ידי מומחה להוראה מתקנת, לעיתים בשילוב מרפא בעיסוק. אם הקושי יתמיד, הוא יקבל הקלות בתחום הכתיבה בכיתות הגבוהות, ויתאפשר לו להגיש עבודות במחשב, לסכם חלק מהחומר ולהבחן בעל פה.
בכיתות הנמוכות יותר לא מומלץ לשחרר את הילדים לגמרי מכתיבה, אבל בעולם ההולך ומתמחשב מיום ליום, אפשר בהחלט להקל על הילדים ולתת להם הרגשה שהם מתמודדים עם חומרי הלימוד כמו חבריהם.
בתוך הדיסגראפיה קיימת גם בעיה של כתיבה בשגיאות כתיב, המכונה דיסאורתוגרפיה.
הילדים הסובלים מדיסאורתוגרפיה מבינים היטב וכותבים היטב ואין להם בעיות מוטוריות. לילדים אלו מעניקים את המוטיבציה לקרוא הרבה ולכתוב הרבה ולא מדגישים בהתחלה את חשובות ההימנעות משגיאות הכתיב. בשיטה זו לוקחים בחשבון שהזיכרון הויזואלי של הילד יעזור לו להטמיע מתי כותבים בעין ומתי באלף, מתי בחית ומתי בכף, ועל ידי כך שגיאות הכתיב תתמעטנה, עם השתכללותה של מיומנות הקריאה.
מהי דיסקלקוליה?
דיסקלקוליה היא לקות המבטאת קושי ביכולת לחשב חישובים מתמטיים. משערים שהבסיס של הדיסקלקוליה הוא נוירולוגי, וקשור בהבנה לקויה של מספרים ושל פעולות חשבון בסיסיות.
לפעמים מדובר בלקות קלה, אשר אפשר לטפל בה בהצלחה, על ידי הוראה מתקנת בחשבון, שמבצעים מומחים לנושא בשיטות מיוחדות. כשהלקות קשה יותר, יתקשה הילד לעיתים בביצוע ארבע הפעולות הבסיסיות, ותידרש התערבות גדולה יותר. הדיסקלקוליה מלווה לעיתים קרובות בהפרעות קשב וריכוז.
הטיפול המקצועי בליקויי למידה
השלב הראשון הוא כמובן אבחון הלקות. לאחר מכן חשוב למצוא פיתון ייחודי, המתאים לילד בו מדובר. קיימות שיטות שונות ומגוונות לטיפול בכל אחד מליקויי הלמידה, וחשוב להתאים את השיטה לילד.
בכיתות הנמוכות בבית הספר נותנים בדרך כלל הוראה מתקנת ספציפית, המכוונת ישירות לקשיי הילד. על המטפל לראות בבירור את כל התמונה המצטיירת מצורת הלמידה של הילד, מכיוון שלעיתים קושי מסוים אחד הוא חלק ממערכת שלמה של קשיים.
בנוסף לכך, חשוב לוודא כי מערכת החושים של הילד תקינה (ראיה, שמיעה, מישוש וכו') וכי הקשר בין החושים לבין התנועה, מה שמכונה "תיכלול בין חושי", עובד כראוי. ברור שמי שיש לו בעיה באחד החושים, עלול להיתקל בבעיה בלמידה. ההפרעה בלמידה תנבע במקרה זה מחוסר איזון בין החושים לבין מערכת התנועה, הפוגעת בפעולות כמו תכנון, ביצוע, תיאום, הפרדה, רצף ועוד.
כאמור, לכל אחת מלקויות הלמידה ישנן דרגות חומרה שונות. ככל שמגלים את הלקות מהר יותר ומתייחסים אליה באופן מיידי, כך משיגים תוצאות מוצלחות יותר, ומונעים ככל האפשר גילויים של אכזבה ותסכול אצל הילד, שעלולים להגיע עד לתחושה של כישלון מוחלט.
מהם התנאים ללמידה מוצלחת?
ד"ר ליבנה-צירינסקי: "כל התנאים כולם, וכל תנאי לחוד: תקינות מערכות הגוף, תקינות מערכת העצבים המרכזית, תקינות מערכת העצבים הפריפרית, התפתחות רגשית וחושית תקינה וסביבה תומכת ומעודדת, בבית ובבית הספר. כל אלו ימעיטו את הסיכויים לליקויי למידה".
לפעמים בעיה רגשית או בעיה חברתית של הילד עלולה לגרום לכך שהוא יציג תמונה של ליקוי למידה, גם כשכל מערכות הלמידה שלו תקינות. לכן חשוב לרדת לשורש הבעיה, לעודד את הילד ולחזק את בטחונו בכך שאוהבים אותו ללא תנאים. בכך ניתן לעזור לו להתמודד עם קשייו ולמצות את הפוטנציאל שלו ללמידה, אשר תוביל לצמיחה מוצלחת של אישיותו.
קודם כל הירגעו, זה טבעי, כל שלב חדש ומקום חדש מעוררים חשש. גם אצלנו המבוגרים הפכו את הנושא למדובר. דברו על מה שאתם מרגישים, על ההתרגשות, על השמחה והחשש. תנו לילד הזדמנות לבטא את רגשותיו והתייחסו אליהם.
עשו עם הילד הכנות שיהפכו את המצב החדש למשהו יותר משמח, מרגש, מוכר ופחות מדאיג. זה הזמן לקנות אתו יחד ילקוט ושאר דברים נחוצים מקושטים בדמויות האהובות עליו, שיתנו לו תחושת בטחון גם בכיתה. אך אין צורך להגזים בתקציב לשם כך. ערכו אתו טיול(ים) לבית הספר. שיכיר את הדרך הבטוחה ביותר היטב, את החדר, את הברזייה ואת השירותים. מקום מוכר יותר הוא גם בטוח ונוח יותר. זו גם המטרה של המפגש הנערך בדרך כלל כמה ימים קודם לכן עם המורה ועם הילדים, ולא כדאי לפספס אותו.
יתכן שאתם ההורים שנפרדים לראשונה מן הילד קצת מתוחים מידי ? אחרי הכל זו פרידה ראשונה למקום גדול יותר, שבו הילד אמור לתפקד באופן עצמאי יותר. האם יסתדר ? כשההורה לחוץ ומתוח - גם הילד מגיב באותו אופן. חשבו מה יכול להרגיע אתכם. אולי השיחה עם המורה (במיוחד עם יש לילד בעיה מיוחדת) או עם אמהות אחרות שילדיהן לומדים באותו בית ספר ואולי שיחה עם הילד על האופן שבו הוא יוכל להתמודד אם תהיה לו בעיה. למשל לפנות למורה שהיא ה"אמא" בבית הספר.
אחרי החופש הרבה פעמים יש הרגשה של קושי להיכנס שוב או להתחיל שגרת לימודים ביחד עם פעילות נוספת (חוגים חברים). כדאי להתחיל בהדרגה, וטוב שיש חגים בהתחלה. כדאי שהילד לא יהיה לחוץ מידי ושחוגים יכנסו לשגרה בהדרגה. אין צורך בחוג כל יום לכל ילד. הילד זקוק לזמן של מנוחה, צריך לעשות משהו אחר ואז לחזור לשיעורי הבית. שיעורי הבית לא צריכים למלא את כל אחר הצהריים בכתות הנמוכות, הם מיועדים רק לחזרה והכנה. חברים וחוגים חשובים מאוד, אבל במידה המתאימה לכל ילד באופן אישי, וחשוב לעשות התאמה כזו.
אם יש הרגשה של קושי או בעיה מעבר למה שמרגיש טבעי - לא להסס - להתייעץ, חשיבה עם אדם נוסף, ועם איש מקצוע תמיד יכולה לתת עוד נקודת מבט, עוד אפשרות שלא חשבנו עליה לבד.
