סרטן שד אצל נשים צעירות

גילוי המחלה גורם בדרך כלל לתגובות של בהלה, פחדים, הכחשה, ובלבול. הפחדים נובעים בעיקר מאי הודאות לגבי הצפוי במהלך תהליך הריפוי ולגבי סיכויי ההחלמה. תהליך הריפוי הוא תהליך מתמשך הכולל ניתוח או ניתוחים, טיפולים כימותרפיים, טיפולים הורמונלים והקרנות, ובעקבותיו צפויה האישה לחוות פגיעה בתדמית הנשית ובדימוי העצמי הגופני והמיני.

הטיפולים במחלה אינם שונים בין נשים מבוגרות לנשים צעירות. ההבדל בין נשים מבוגרות החולות בסרטן השד לנשים צעירות החולות מתבטא בהתמודדויות הרגשיות האישיות והחברתיות. חלק מההתמודדויות הן לטווח קצר וחלקן ארוכות טווח.

צפויה פגיעה בשד ובמראה הגוף כתוצאה מניתוחים והקרנות , מתרחשת נשירת שיער , קיימת השפעת הטיפולים הכימותרפיים על המחזור החודשי ומתעוררות חרדות לגבי כושר הפריון בעתיד.

פעמים רבות שואלות הנשים הצעירות את עצמן: "איך קרה שחליתי בגיל כה צעיר ? " , "האם אוכל למצוא בן\בת זוג שיאהב אותי למרות הצלקות שעל גופי ?", "איך ישפיעו הטיפולים על המיניות שלי ?", "באיזה שלב במערכת היחסים חדש העם בן/ת חדש/ה כדאי לגלות שחליתי בסרטן שד?", "האם זה בטוח, או בכלל אפשרי, שאוכל להרות אחרי סרטן השד ?", "איך אגלה לילדי הקטנים שאני חולה ?", ועוד.

אין תשובות חד משמעיות לשאלות אלו. כל אישה שונה מרעותה, ודרכי ההתמודדות שונות גם הן. יש נשים שבנוסף לטיפולים הרפואיים במחלה ייעזרו בטיפול פסיכולוגי, בפעילות גופנית, בדרכים רוחניות או בטיפולים אלטרנטיביים. נושאים אלו נדונים בהרחבה בפרק על "מיניות ומשפחה" .

מהם הגורמים המגבירים את הסיכון של נשים צעירות לחלות בסרטן השד ?
כל אישה נתונה בסיכון לחלות בסרטן השד, והסיכון הולך וגדל עם הגיל. לאחדים מגורמי הסיכון יש משמעות מיוחדת לגבי נשים צעירות:

מוטציה גנטית - כ- 5% מהנשים החולות בסרטן השד נושאות מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2 - מוטציות גנטיות משמעותיות בהתפתחות סרטן השד. לאישה הנושאת פגם
באחד מהגנים הללו יש סיכון מוגבר לפתח סרטן שד וסרטן השחלות. באופן יחסי, אחוז החולות עם מוטציה גנטית גבוה בהרבה בקרב נשים שחלו לפני גיל 40 והוא מגיע עד כדי 25 אחוז . אם בנוסף לכך יש לאישה גם היסטוריה משפחתית של המחלה (כלומר: אם, בת או אחות שחלו בסרטן השד) הסיכון שתחלה בסרטן השד במהלך חייה נע בין 50% ל- 85%.
Atypical Hyperplasia - מחלת שד לא ממאירה שבמהלכה מתפתחים תאים
אנורמלים בתוך תעלות החלב של השד. נשים בגיל הפריון שאובחנו כחולות
ב- Atypical Hyperplasia נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן שד בעתיד.

טיפול קרינתי למחלת הוצ'קין - סיכון מוגבר לפתח סרטן שד קיים אצל נשים צעירות שטופלו בהקרנות לחלק גופן העליון לצורך טיפול בלימפומה ממאירה (בעיקר מחלת הוצ'קין).
גלולות למניעת הריון - הקשר בין גלולות למניעת הריון לבין סרטן השד אינו חד משמעי.
יש מחקרים המראים שקיים סיכון מוגבר לנשים שנטלו גלולות למניעת הריון במשך מספר שנים, אך מחקרים אלו התבססו על הגלולות שהיו מקובלות בעבר. המחקרים העכשוויים

בודקים את מידת הסיכון על סמך הגלולות הנפוצות כיום אשר מורכבות משילוב של אסטרוגן ופרוגסטין.
ביולי 2002 פורסמו תוצאות מחקר בנושא ב"ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" ומסקנת החוקרים הייתה : "שימוש בהווה או בעבר בגלולות למניעת הריון בקרב נשים בגילאים 64 - 35 אינו קשור עם סיכון מוגבר ומשמעותי להתפתחות סרטן השד ".

האם סרטן השד אצל נשים צעירות שונה מסרטן השד אצל נשים מבוגרות יותר ?
רוב המומחים חושבים שהמחלה עצמה אינה שונה אצל נשים צעירות בהשוואה לנשים בקבוצות גיל אחרות. ההבדל הוא באבחון - פעמים רבות מאובחן סרטן השד אצל נשים צעירות כאשר המחלה נמצאת כבר בשלבים מתקדמים. עקב זאת הגידולים עלולים להיות גדולים יותר והסיכוי להתפשטותם גבוה יותר.

מדוע קשה יותר לאבחן סרטן שד אצל נשים צעירות ?
מספר סיבות תורמות לקושי היחסי לאבחן את המחלה אצל נשים צעירות :
רקמת השד של נשים צעירות לרוב צפופה יותר מזו של נשים מבוגרות. כאשר הרקמה צפופה קשה יותר לחוש את הגוש, וכאשר חשים בו הוא עלול להיות גדול והמחלה בשלב מתקדם.

הרקמה הצפופה יותר בשדיהן של נשים צעירות מקשה גם על פענוח תצלומי ממוגרפיה ומסיבה זו לא מקובל לבצע בדיקה זו לנשים בגיל צעיר. במקרה הצורך עושים לנשים בגילאים אלו סריקת אולטראסאונד.

העיכוב באבחון סרטן השד אצל צעירות נובע גם מכך שהמחלה אינה שכיחה בקבוצת גיל זו . כתוצאה מכך הרופאים מניחים שהגוש הוא רק ציסטה וממליצים לאישה להמתין ולהמשיך במעקב.

מה ניתן לעשות על מנת לאבחן את המחלה מוקדם ככל שניתן ?
לצערנו, עדיין לא ידוע על אמצעים היכולים למנוע סרטן שד ומכאן החשיבות הרבה לגילוי מוקדם המשפר את סיכויי ההחלמה. הדרך היעילה ביותר לגילוי מוקדם היא שהאישה תקפיד על שגרת בדיקות. שגרה זו מתבטאת ב:

בדיקה עצמית ; ההמלצה היא שכל אישה מגיל 20 ואילך תבצע בדיקת שד עצמית. אם מגלים גוש או איזושהי תופעה חריגה בשדיים מומלץ לפנות לרופא לצורך בדיקה קלינית.

עמותת אחת מתשע מקיימת סדנאות הדרכה כיצד לבצע את הבדיקה לקבוצות של כ- 20 נשים ; במקומות עבודה וחוגי בית.

בדיקה קלינית ; מגיל 20 ומעלה מומלץ לבצע בדיקה קלינית אצל רופא אחת לשנה או שנתיים. לנשים צעירות עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד או עם גורם סיכון אחר, מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי תדירות הבדיקה הקלינית ולגבי אפשרות ביצוע אולטראסאונד.

הטיפול במחלה אצל נשים צעירות אינו שונה מהטיפול בנשים חולות בגיל מבוגר יותר. הטיפול עשוי להיות בצורת ניתוח משמר-שד (כריתה חלקית ; lumpectomy ) או בצורת כריתת שד מלאה (mastectomy) . ניתוח כריתה חלקית מלווה בטיפול משלים של הקרנות. הטיפולים הם כימותרפים ו\ או הורמונלים במטרה להשמיד את כל התאים הסרטניים. לנשים בהריון, כאשר גילוי המחלה הוא לאחר החודש הרביעי, יינתנו הטיפולים לפני הניתוח.

השפעת הכימותרפיה על הפוריות שונה מאישה לרעותה ומשתנה גם עם הגיל. אצל נשים מבוגרות יותר לעתים המחזור החודשי אינו מתחדש. ככל שהאישה צעירה יותר גדל הסיכוי שהכימותרפיה לא תפגע בסיכויי הפריון שלה.
בעבר המליצו הרופאים לנשים שחלו בסרטן השד לא להיכנס להריון, בגלל החשש מרמות האסטרוגן המוגברות הקיימות בגוף האישה ההרה. יחד עם זאת אין מחקרים המראים בברור על קיום קשר בין הריון לבין הישנות המחלה.

רופאים רבים אומרים היום שנשים שהחלימו מסרטן השד ואינן עוברות טיפולים יכולות להיכנס להריון. חלקם מייעצים להמתין תקופה שנעה בין שנתיים ל- 5 שנים על מנת להבטיח שהמחלה לא חזרה. ישנם מספר מחקרים המתעדים הריונות בטוחים ומוצלחים אצל נשים שהחלימו מסרטן השד, וידוע על נשים בארץ שילדו לאחר שהחלימו מהמחלה.

הקו החם לנפגעות סרטן השד: 1.800.363.400

הכתבה נכתבה ע"י צוות עמותת אחת מתשע.