שיחות מהווגינה
האם קיום יחסי מין פעם בשבוע נחשב נורמלי? למי אסור ליטול גלולות למניעת הריון, והאם הגינקולוג אמור לבדוק את שדייך במהלך ביקורת תקופתית? כל מה שרצית לשאול את רופא הנשים שלך, אבל לא מצאת את הזמן הנכון לעשות זאת
מאת ענת בלזברג
ביקור אצל רופא הנשים הוא "חוויה" שהייתי מוכנה לוותר עליה בלב שלם. גם היום, אחרי שתי לידות, לוח הזמנים שלי תמיד מלא עד אפס מקום כשמדובר על קביעת תור אצל הגינקולוג. אומנם רוב הרופאים שבהם נתקלתי היו חביבים ואדיבים, אבל הפלישה לפרטיות לא ממש מגבירה את המוטיבציה לביקור חוזר.
ולמרות הכל, כשמגיע הרגע אני קובעת תור, מחייכת יפה, עוברת את הבדיקות וממהרת למכונית. אבל בדרך, אני תמיד נזכרת שמרוב המתח שבו הייתי שרויה שכחתי לשאול את השאלה ההיא, שמציקה לי כבר כמה שבועות.
כדי לנסות להיחלץ מים המבוכה הזה, שלא מעט שוחות בו, פנינו לד"ר רמי באלי, גינקולוג בכיר בקופת חולים כללית ומנהל מרכז לבריאות האישה. לפניכם קובץ של תשובות שהשיב לשאלות טורדניות, אשר רבות מאיתנו היו רוצות לשאול את הגינקולוג אבל הן שוכחות (כלומר לא מעיזות).
התקן תוך רחמי מתמקם, עם החדרתו, בחלל הרחם. לעיתים, במהלך ההחדרה או כתוצאה מעיוותים בצורת חלל הרחם - עיוותים מולדים, שרירנים (מיומות), הידבקויות של חלל הרחם או כתוצאה מדלקות שלאחר ניתוחים קיסריים חוזרים, ההתקן חודר את שריר הרחם. במצב כזה הוא עלול להגיע לחלל הבטן ומשם לנדוד באזור הבטן התחתונה עד שהוא מתמקם באחד האיברים בסביבה. תופעה זו היא נדירה, ובאמצעות סונר לידני ניתן לזהות את מיקום ההתקן ולטפל במצב.
קיימת אפשרות להיכנס להריון גם כאשר משתמשים באמצעי מניעה, בהתאם לאחוזי הבטיחות שמציע כל אחד מהם. הגלולות הן בעלות שיעור הבטיחות הגבוה ביותר ואחריהן ההתקן התוך רחמי. בהפרש ניכר אחריהם נמצאים האמצעים החוצצים כגון הקונדום, הדיאפרגמה וקוטל הזרע.
שיטת "הימים הבטוחים" למניעת הריון טובה בדרך כלל לבעלות מחזור סדיר, המופיע בפרקי זמן קבועים. על פי שיטה זו נמנעים מקיום יחסי מין בתקופת הביוץ. היום הראשון לווסת הוא היום הראשון לספירה במחזור. אם המחזור הוא בן 28 יום, הביוץ יתרחש ביום ה- 14. אי לכך, הימים הבטוחים לקיום יחסי מין ללא חשש של התעברות יהיו בין הימים ה- 1 עד ה- 10 ומהיום ה- 20 עד ה- 28. אם המחזור הוא בן 31 יום, הביוץ יתרחש ביום ה- 17 והימים הבטוחים יהיו בין הימים ה- 1 עד ה- 13, ומהיום ה- 23 ועד ה- 31.
מחקרים חדשים בתחום מזהירים מפני התבססות על שיטה זו כאמצעי מניעה. על פי מחקרים אלה, נשים מסוימות מבייצות רק חמש פעמים בשנה, כך שיום הביוץ אינו קבוע בתוך מחזוריות של חודש ימים.
רוב הגלולות למניעת הריון הקיימות בשוק מורכבות מאסטרוגן ופרוגסטרון, שני הורמוני מין נשיים, ששילובם גורם לדיכוי הפעילות השחלתית. השוני בין הגלולות הוא בהרכב, במינון ובמקור הכימי שלהן. התגובה לסוגים שונים של גלולות היא אינדיבידואלית, ורופא הנשים מתאים את הגלולה האופטימלית לאותה אישה על פי ניסיונו והיכרותו עמה וכן על פי התגובה שלה לגלולות שנטלה.
כן. השימוש בגלולות נאסר על נשים שסובלות מהפרעות בקרישת הדם, ממחלות הקשורות לריבוי שומנים בדם וממחלות בעלות רקע של אירוע מוחי או תסחיפים בדם. בין התוויות הנגד היחסיות יש לציין גם עישון יתר וורידים מרובים ברגליים.
טרם הוכח כי שימוש ממושך בגלולות עלול לגרום לקושי כלשהו להיכנס להריון.
השמנה כתוצאה משימוש בגלולות אינה תופעה גורפת, והיא מתרחשת בקרב אחוז קטן מהנשים. קרוב לוודאי שגלולות במינון נמוך יותר יפחיתו את התופעה אצל נשים בעלות נטייה להשמנה.
גלולות למניעת הריון אינן אמורות להשפיע על פעילות בלוטת התריס. עם זאת, לעיתים תיתכן השפעה קלה. מן הראוי לציין כי כאשר אישה אינה נוטלת גלולות ועקב כך הורמוני המין מופרשים מהשחלה, תת פעילות של בלוטת התריס יכולה להיות קשורה לדיכוי הפעילות השחלתית.
במהלך נטילת גלולות למניעת הריון, השחלות נמצאות במצב של מנוחה ואינן מייצרות זקיקים ולא מפרישות את האסטרוגן והפרוגסטרון. כשמפסיקים ליטול גלולות, השחלות "חוזרות לפעילות".
לעיתים חזרה זו אינה סדירה ומתבטאת בדימומים לא מתמשכים או קצרים מאוד, אולם לאו דווקא בשל הפסקת נטילת הגלולה אלא בשל בעיות שניתן לפתור אותן בקלות יחסית. דימום המתמשך 11 ימים ומעלה מחייב התייעצות עם הרופא.
אין תשובה חד משמעית בנושא. אם את נוטלת גלולות ואין לך תופעות לוואי, אני ממליץ להמשיך עם הגלולות. כמו כן, המלצתי היא להשתמש בגלולות גם עד גיל 50, כיוון שדווקא בגילים המאוחרים השימוש בגלולות מונע אי סדירות בווסת וכן הופעת ציסטות בשחלות.
וסת לא סדירה מצביעה על הפרעה הורמונלית. הפרעה זו נחשבת לפשוטה, היא ניתנת לטיפול ואינה מהווה אינדיקציה לאי פריון.
סוכרת נעורים אינה מהווה מכשול להיכנס להריון. כמו כן, אם הסוכרת מטופלת ומאוזנת כהלכה, סביר להניח גם שלא תתעורר בעיה רצינית במערכות הגוף (ראייה, כליות, כלי דם וכו') במהלך ההריון. יש להדגיש כי אישה הסובלת מסוכרת צריכה להיות תחת מעקב רפואי צמוד במהלך ההריון.
כל תכיפות בקיום יחסי מין בין בני זוג היא נורמלית אם היא מתחשבת בנטיותיהם, ברצונם, ביכולתם, בגילם וכיו"ב.
המונח "פריג'ידיות" אינו מונח רפואי אלא ביטוי עממי, שפירושו ירידה בחשק המיני. תופעה זו יכולה לנבוע מסיבות רבות, כמו אנמיה, חוסר הורמונלי (בעיות בבלוטת התריס), מצבים נפשיים כגון לחץ, חרדה ודיכאונות וכן מחלות שונות. חשוב לברר אם הירידה בתשוקה היא זמנית או כרונית, ובמידת הצורך לקבל טיפול במרפאה לייעוץ מיני באחד מבתי החולים.
15). בעת קיום יחסי מין אני מרגישה יובש וצריבה. מה עושים?תחושת יובש וצריבה בנרתיק במהלך קיום יחסי מין נובעת מהיעדר סיכה או ממצב דלקתי. תחושת היובש שכיחה אצל נשים לאחר גיל המעבר שאינן מקבלות טיפול הורמונלי. את הבעיה ניתן לפתור מקומית על ידי שימוש בג'ל, קרם או הורמונים. רצוי להיבדק אצל רופא נשים בכדי לשלול תהליך דלקתי או לזהותו ולטפל בו בהתאם.
כאב בעת קיום יחסי מין נובע מסיבות שונות. אם הוכח כי בנרתיק קיימת היצרות ראשונית, קיים טיפול (לאו דווקא כירורגי) הגורם להרחבתו. הטיפול והאבחנה מתקיימים במרפאה לייעוץ מיני שבבית חולים.
טחורים פנימיים או חיצונים הם שקיות ורידים העוברים מתחת לרקמה העורית ובולטים החוצה. אם נוצרים בתוכם קרישי דם, הכאב הוא רב. מומלץ לטפל בהם באופן שמרני או על ידי התערבות כירורגית, על פי המלצת הרופא המטפל.
18). אני סובלת מהפרשות מהנרתיק, מה לעשות?הפרשות מהנרתיק הן תופעה פיזיולוגית תקינה, אך לעיתים מדובר על תהליך דלקתי ממקור פטרייתי ולעיתים נדירות יותר ממקור בקטריאלי, ויראלי או טפילי. בכל מקרה, מומלץ לקבל אבחון וטיפול על ידי רופא נשים.
הפרשות דמיות לפני הדמם הווסתי אינן תופעה חריגה. אולם לעיתים, הדבר יכול להצביע על בעיה, בעיקר אם מדובר על תופעה לא שגרתית. כדאי שרופא נשים יבדוק וישלול גם פוליפים, ארוזיות או יבלות בתעלת צוואר הרחם.
ריחות לא נעימים נגרמים ברוב המקרים במצבים דלקתיים בדרגה שונה של חומרה ויכולים להופיע על רקע פטרייתי, חיידקי או טפילי. גם אם אינך מקיימת יחסי מין, עלייך להיבדק אצל רופא נשים כדי לאבחן באופן מדויק את הדלקת.
הקאות בזמן וסת אינן תופעה שכיחה, אך גם לא חריגה. בדרך כלל הן כרוכות בשינויים ההורמונליים המתרחשים בדרגות עוצמה שונות אצל כל אישה. לעיתים ניתן לטפל בתופעה בעזרת גלולות למניעת הריון או באמצעות הוספת ההורמון פרוגסטרון. יש להתייעץ עם רופא נשים בקשר לכך.
זיהום על ידי נגיף ההרפס מסוג 2 עובר במהלך קיום יחסי מין בתקופה הפעילה של הנגיף. רק אצל חלק מהנדבקים יהיה לכך ביטוי קליני, כגון שלפוחיות, כיבים, צריבה וכאבים באיברי המין. קיים טיפול תרופתי באמצעות כדורים או משחה המפיגה במקצת את הכאב, אך אין תרופה המעקרת לגמרי את הופעת הווירוס.
בבדיקת פאפ לוקחים דגימה של תאים מצוואר הרחם, מתעלת צוואר הרחם ומדפנות הנרתיק, ובודקים האם יש חשד למצבים טרום ממאירים. הבדיקה אינה מדויקת באופן מוחלט ויכולות ליפול לא מעט טעויות טכניות הנובעות ממצבים דלקתיים העלולים למסך את התשובה.
בדיקת גושים בשד נערכת במסגרת תפקידו של כירורג שד, ובדרך כלל אינה מתבצעת במהלך הבדיקה השגרתית של רופא נשים. עם זאת, מתפקידו של רופא הנשים להזכיר לפציינטית שעליה לגשת לבדיקה מיוחדת במרפאות השד בקופות החולים השונות.
בדיקה שגרתית אצל רופא נשים צריכה להתקיים אחת לחצי שנה בערך, אלא אם כן מתעוררת בעיה ספציפית, כגון צריבה או דימום, קודם למועד שנקבע.
הבדיקה מתחילה בשלב התשאול. רופא הנשים ישאל את האישה כיצד היא מרגישה, האם יש משהו שמפריע לה ומהי הסיבה להגעתה אליו.
לאחר מכן מגיע שלב הבדיקה הידנית. ראשית יסתכל הרופא על השפתיים ועל אזור חיץ הנקביים מבחינה חיצונית. הוא בודק האם אין אודם או הפרשות, וכן האם אין נגעים חיצוניים כגון פצעים, שריטות ויבלות, שיכולים להתהוות כתוצאה מווירוסים שונים. לאחר מכן רופא הנשים יחדיר לנרתיק מכשיר הנקרא ספקולום, ויצפה בנרתיק ובצוואר הרחם. זהו גם השלב שבו ניתן לקחת משטח פאפ או תרבית, לפי הצורך.
בהמשך תתקיים בדיקה ידנית על ידי החדרת שתי אצבעות לנרתיק ומישוש גודל הרחם. בידו השנייה ימשש הרופא חיצונית את אזור הבטן התחתונה, מעל שלפוחית השתן, וינסה לקבוע את גודל הרחם ולאתר ממצאים חריגים כגון מיומות, ציסטות בשחלות או גושים אחרים.
אם במהלך הבדיקה אכן מגלה הרופא ממצאים חריגים, תופנה האישה לבדיקות נוספות בדיקת הדמיה במכון אולטראסאונד וכן בדיקות דם.
בהצלחה !!!
