מי מפחד מסיליקון

צפנת טמיר

הלהיט העכשווי בתחום השיפוצים הפלסטיים הקלים הוא עיבוי שפתיים והעלמת הקמטוטים סביבן. למי זה מתאים, מהן הסכנות, ובאיזה חומר כדאי לבחור סינתטי וותיק כמו סיליקון, או ביולוגי וחדיש? שפת אם.

שפתיים בשרניות ומתוחות הן ללא ספק תנאי הכרחי ליצירת מראה סקסי וצעיר. הן עשויות להתאים לבנות 35 בעלות עור יפה אבל גם לנשים מבוגרות יותר, שאיבדו את נפח השפתיים בגלל הגיל. עור השפתיים דק במיוחד, ואינו אחיד. בניגוד לחלקים אחרים של עור הגוף בשפתיים אין בלוטות חלב, זיעה וזקיקי שיער. כתוצאה מכך, הן חשופות מאוד לנזקי הסביבה ומזג האוויר, והן הראשונות להיפגע מאובדן לחות כתוצאה מרוח, יובש ותנאי לחות משתנים. כל אלה גורמים לשפתיים להתייבש, להיפצע בקלות ולפתח קמטוטים.

דוגמניות על וכוכבות הוליוודיות גילו את הפטנט הקל יחסית לשיפור דרמטי במראה השפתיים ולהשגת מראה מפתה כבר לפני מספר שנים, ובין מנופחות השפתיים ניתן למצוא את מדונה, מישל פייפר, אנג'לינה ז'ולי, קים בייסינגר ובעצם את מי לא? בשנה האחרונה, הגיע הטרנד גם לישראל.

הפלסטיקאים מגדירים את ההליך "קוסמטיקה רפואית" ולא "ניתוח פלסטי". הוא נעשה בדרך כלל בקליניקה ולא בחדר ניתוח, אורך כחצי שעה בלבד, ואינו כולל חיתוך או תפרים. בעולם מפרסמים מכונים לרפואה אסתטית את עיבוי השפתיים כטיפול שניתן לעבור בהפסקת הצהריים, באמצע יום עבודה, ולחזור מיד למשרד. נשים שעברו את הטיפול מדווחות על אי נוחות מינימלית. "פחות מציק מטיפול שיניים", כפי שהגדירה זאת אחת מהן.

בעבר השתמשו בחומרי מילוי סינתטיים (ארטיקול וסיליקון, למשל) או חלבוניים, דוגמת קולגן - שהגוף עלול לדחותם או לפתח גושים כתוצאה מהזרקתם אך בשנים האחרונות פותחו ג'לים קריסטליים שקופים על בסיס חומצה היאלורונית, המשתלבים באופן טבעי ברקמה התת עורית (החומר אושר לשימוש בארה"ב רק בשנה האחרונה). ויש חידוש נוסף: הזרקה של שומן מגופו של המטופל, לאזור השפתיים. אלא שחומרי המילוי הביולוגיים, שהופקו מהחי, נספגים והאפקט שלהם נעלם בתוך חצי שנה-שנה, בעוד החומרים הסינתטיים אינם נספגים בגוף, ולכן הם עמידים לעיתים במשך שנים. עלותם של החומרים דומה (מלבד הרסטילן, שהוא זול בכ=30-40%).

הפלסטיקאים עמם שוחחנו חלוקים בדעותיהם לגבי מידת הבטיחות והכדאיות שיש בשימוש בחומרים סינתטיים או ביולוגיים - והצרכנים המבולבלים יכולים אולי להסיק מכך, שככל שהטיפול ארוך טווח יותר - כך גדלה המחלוקת סביבו.
כך או כך, ובלי קשר לחומר שהוזרק ולתופעות הלוואי הכרוכות בו - ילקו פחות מאחוז מהמטופלות בדלקת בשפתיים, כתוצאה מזיהום. צריך לקחת בחשבון, כי לא תמיד ניתן יהיה לשלוט בהשלכות שיהיו לכך על המראה. ודבר נוסף: זמן מה לפני הטיפול, מקובל ליטול תרופות למניעת התפרצותו של נגיף ההרפס כתוצאה מההזרקה.

איך נעשית ההזרקה? מדובר על מחטים מיוחדות ומזרקים קטנטנים, המכילים כחצי מיליליטר של חומר (כעשירית כפית). בדרך כלל מחלקים את הטיפול לכמה הזרקות, וכך מצליחים להגיע לדיוק רב בסימטריה, ומתרגלים לשינוי בהדרגה. מדובר על שתיים=שש הזרקות, שביניהן ממתינים בין חודש לחודש וחצי, על אף שיש רופאים המעדיפים להזריק את כל הכמות בבת אחת. התשלום מחושב לפי מזרק, שעלותו כאלף שקל (לכך יש להוסיף את עלותו של מפגש טיפולי יחיד, שעומדת כיום על 400-500 ).

כשמחשבים את העלות, צריך לקחת בחשבון רכיב חשוב נוסף: טווח ההשפעה של החומר המוזרק, ומידת העמידות שלו. כשמדובר על חומרים שנספגים במהירות, כמו שומן עצמי יש צורך בטיפולים תכופים, והעלות "תקפוץ" בהתאם.

תוצאות המילוי תלויות במידה רבה במידת המיומנות של הפלסטיקאי. אסור להזריק קרוב מדי לעור, צריך להזריק למקום הנכון ברקמה, ובצורה אחידה, כדי שתהיה סימטריה. זריקת ההרדמה אינה מכאיבה במיוחד (בדומה לזריקה שנותן רופא השיניים). מילוי שנעשה בזמן, לפני שנוצרים חריצים עמוקים וארוכים באזור השפתיים - עשוי להעלים את הקמטוטים. במקרים אחרים, יהיה צורך גם בקילוף לייזר מסביב לשפתיים.

כדי שתוכלו להחליט האם לעבור את ההליך, ובאיזה חומר לבחור, הנה סקירה של כל החומרים הקיימים בשוק, בצירוף חוות דעת של פלסטיקאים מובילים.

חומר טהור, כמעט כמו שומן עצמי. מפיקים אותו מעור של עוברי עגלים שרק נולדו, ועדיין לא פיתחו תגובות חיסוניות. מי שחושש מ"הפרה המשוגעת" יכול לבחור בקולגן שהופק מעוברי כבשים או עגלים מארה"ב, לשם לא הגיעה המחלה. 3% מכלל האוכלוסיה עשויים לפתח אלרגיה לקולגן (וכן לארטיקול, המכיל קולגן) עורכים בדיקת רגישות כשבועיים לפני המילוי. טווח העמידות של הטיפול הוא הקצר ביותר מבין כל החומרים הקיימים בשוק: שלושה שבועות עד שלושה חודשים. ד"ר דוד רדרמן, מנתח פלסטי ומומחה לניתוחים קוסמטיים, אומר, שעובדה זו הופכת את מילוי הקולגן לאידיאלי עבור נשים החוששות מהמראה החדש, ורוצות לנסות תחילה טיפול פחות מחייב לטווח הרחוק. עם זאת, עלות הטיפולים החוזרים עלולה להרתיע נשים רבות מלבחור בקולגן.

החומר הביולוגי האופטימלי. את הליך המילוי מקדים ניתוחון לשאיבת שומן מהבטן או הישבן, הכרוך בהרדמה מקומית ונערך בחדר ניתוח (עובדה שמייקרת את ההליך). את השומן הנשאב מסננים ומנקים בחדר הניתוח עצמו, ואחר כך מזריקים לשפתיים (בדרך כלל, מדובר על כמות של 5 מל"ל). ד"ר רדרמן אומר, כי לעולם לא ניתן לצפות כמה חומר ייקלט ויישאר, ולכן מדובר על "הימור", שטווח הסיכויים שלו נע בין 0 ל=60%. "זה אישי מאוד, ותלוי גם באיכות סינון השומן ועיבודו, והאם ההזרקה נעשתה לשכבה הנכונה. מדובר על השתלה לכל דבר, אלא שלשומן אין כלי דם רבים, ולכן הוא לא נקלט היטב כמו סחוס, עור ועצם. כדי להגיע לתוצאות טובות, מבלי להזריק כמות גדולה מדי, צריך לחזור על ההליך פעמיים או שלוש. גם הנפיחות נמשכת זמן רב יותר מאשר בחומרים אחרים". פרופ' ריצ'רד סיידוב, מומחה לכירורגיה פלסטית סיידוב: "כיוון ש=50% מהשומן נספג כמעט מיד, צריך להזריק כמות גדולה יחסית, ולכן השפתיים נפוחות במשך כעשרה ימים, והמטופלות מדווחות על הרגשה 'מוזרה'".

הוא ממליץ על שילוב של שומן עצמי - לחלק הבשרני של השפתיים - עם חומר ביולוגי אחר (כגון "ניופיל") למילוי קו המתאר של השפתיים.

בשומן העצמי הוא מצדד, משום שהוא אינו אלרגני ואינו נדחה על ידי הגוף. לחומר יש, לדעתו, גם יתרון נוסף: הוא מצוין גם למילוי ולהרמה של זוויות הפה, שיש להן נטייה לצנוח עם השנים, "ולהעניק לפנים מראה עצוב ועייף"; וכן ליישור קמטים בשפתיים עצמן, שנוצרים כתוצאה מהתרוקנותן. "בקמטים ש'מטפסים' יותר ממילימטר-שניים אל מחוץ לשפתיים, צריך לטפל בקילוף לייזר", הוא מציין.

הארטיקול מורכב משני שלישים של קולגן, שמשמש נשא לחומר בשם "PMMA" (פולימתיל מתאקרילט) המהווה שליש מהחומר. מדובר על מעין-אבקה של כדוריות מיקרוסקופיות סינתטיות-פלסטיות, שמשמש כבר עשרות שנים ברפואה האורתופדית לאיחוי עצמות שנשברו ובניתוחי מפרקים, ויש לו גם שימושים ביולוגיים ודנטליים נוספים.

הסינתזה של שני החומרים יוצרת ג'ל, שמוזרק לשפתיים. הקולגן נספג במהירות, ואילו כדוריות ה=PMMA נשארות בשפתיים, גורמות בתוכן הצטלקות מסוימת, ובכך יוצרות את העיבוי. "אחרי היספגות הקולגן, יש ירידה זמנית בנפח השפתיים, אך אז מתחיל תהליך העיבוי, שמגיע לשיאו מקץ שלושה חודשים", מסביר ד"ר צחי שלקוביץ'-שליה, מנהל המרפאה לרפואת עור אסתטית במרכז הרפואי או.אר. התוצאה עמידה למשך שלוש-ארבע שנים. שבועיים לפני הטיפול, צריך לערוך בדיקת רגישות לקולגן.

לגבי הסכנה של היווצרות גושים תת-עוריים כתגובה למרכיב הסינתטי בחומר, אומר ד"ר אמיר זיליגובסקי, מנתח פלסטי מומחה מהמרכז הרפואי הרצליה: "הסכנה תמיד קיימת, גם לאורך זמן. לאחותי לא אזריק חומר כזה". פרופ' סיידוב, לעומתו, אינו סבור שהארטיקול מסוכן, אך מעדיף להשתמש ב"ניופיל" (ראו להלן). ד"ר שלקוביץ' סבור שהסיכון מזערי, וכי התחושה של "גרגרי חול עדינים" בשפתיים היא תופעה נורמלית, שאינה מפריעה אפילו להתנשק. "במקרים הנדירים מאוד של התפתחות דלקת, ניתן לטפל בהצלחה בסטרואידים", הוא מציין, ומוסיף, שהחומר נמצא עכשיו בתהליכי אישור של ה=FDA האמריקני, וכי בארץ משרד הבריאות התיר את השימוש בו לצרכים קוסמטיים.

חומר חלבוני (פרוטאיני), הדומה בהרכבו לחומצת חלב. פרופ' סיידוב: "אני משתמש בניופיל כבר שנתיים. התוצאות טובות מאוד, וללא תופעות לוואי. החברה המייצרת מבטיחה עמידות של שנה וחצי, ואני רואה אפילו יותר מזה". לדעתו, הניופיל מתאים למילוי קו המתאר של השפתיים ("הקו הלבן") שמובלט אצל אנשים צעירים ומתרוקן עם השנים. הניופיל עדיף לטענתו על שומן עצמי, משום שהוא דליל יותר, איננו נספג, ואינו מצריך החלמה ממושכת.

חומצה היאלורונית בצורת ג'ל, המיוצר בשלוש דרגות סמיכות (השימוש בהן הוא בהתאם לעומק הקמטים). החומר פופולרי מאוד באירופה ובצפון אמריקה, ולארץ הוא הגיע לפני כשנה. בדומה לחומצה הלקטית, גם את החומצה ההיאלורונית מייצר הגוף ומפרק בעצמו, כך שהוא אינו דוחה את החומר ואינו מפתח אלרגיה אליו. לדברי ד"ר רדרמן, עמידותו של הרסטילן דומה לזו של הניופיל - שנה עד שנה וחצי, אך הוא עדיף בעיניו, במיוחד לעיבוי ולהדגשת קו השפה.

גם ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור ובדרמטולוגיה קוסמטית, רופאה בכירה ביחידה למחלות עור בביה"ח וולפסון, משתמשת בהיאלאפורם למילוי קמטים ושפתיים. "החומר מיוצר על ידי החברה האמריקנית 'ג'ינזיים', שהיא המובילה בייצור הקולגן, ובעלת ניסיון רב בחומרי מילוי. על חומצות החלב שמעתי בכנסים שהן שנויות במחלוקת - יש דיווחים על אלרגיות, אדמומיות, גבשושיות והתקשויות אזוריות, שחולפות אמנם, אבל מציקות. באשר לחומצה היאלורונית - שמעתי רק על שישה מקרי אלרגיה מבין מאות אלפי מוזרקים בכל העולם, וייתכן שזו בכלל אלרגיה לאלכוהול כך שהחומר בטוח במיוחד".

יתרונו הגדול של הסיליקון, הוא בעובדה שהחומר אינו נספג כלל כך שעמידותו עשויה להימשך שנים ארוכות. בנוסף, התוצאות המיידיות של הזרקתו כמו גם של הזרקת חומרים סינתטיים אחרים, דוגמת ארטיקול - הן משביעות רצון במיוחד. בשיטה החדשה, מזריקים את הסיליקון בטיפות זעירות ובהדרגה, כאשר העיבוי המושג מושג כתוצאה מהצטלקות הרקמה, ולא מהחומר עצמו.

עם זאת, רוב הפלסטיקאים עמם שוחחנו שללו מכל וכל את השימוש בו לצרכים קוסמטיים בכלל, ולמילוי שפתיים בפרט. בנוגע לשפתיים, הטענה הרווחת היתה, כי עם השנים כשהשפתיים "מתרוקנות" עלולות להיווצר בהן רצועות וגושים של סיליקון, שייראו בכל תנועה, ולא פחות גרוע מכך - להיות מורגשות בנשיקה. "זה כמו להתנשק עם בובת גומי", כפי שתיאר זאת ד"ר סיידוב.

"אמנם הסיליקון שמיוצר היום מעודן יותר מבעבר, אבל תמיד קיימת סכנת היווצרות של גבשושיות והתעבות", הוא אומר. "הסיכויים הסטטיסטיים להזדהמות והצטלקות נמוכים ביותר, אבל כיוון שמדובר על חומר סינתטי, לפעמים הוא לא זז בהתאם להבעות הפנים, או שהוא הופך נוקשה למראה ולמגע".

פרופ' סיידוב אינו מאמין גם בשיטת ההזרקה החדשה, בטיפות. "לא ניתן לדייק כל כך ולשלוט לגמרי בטיפות הזעירות", הוא אומר. "אין זה מקרה שה=FDA האמריקני לא אישר הזרקת סיליקון למטרות קוסמטיות, וגם בארץ דורש משרד הבריאות להחתים את המטופלת בסיליקון על הצהרה, שהיא מודעת לסיכונים".

"מזה כשנתיים, יש אישור בכתב של משרד הבריאות להזרקת סיליקון למטרות קוסמטיות, וגם ה=FDA צפוי לתת לכך אישור בקרוב. כך שאין מקום להיסטריה", טוען מנגד ד"ר רדרמן. "זהו אחד החומרים הטובים בעולם לצרכים רפואיים, ומשתמשים בו בכל הגוף - בצינוריות, במפרקים ובעדשות הפנימיות בעין. בשפתיים, הזרקתו מניבה את התוצאות היפות והעמידות ביותר לאורך זמן. בארה"ב עושים בו שימוש נרחב, ואפילו לג'וליה רוברטס יש סיליקון בשפתיים!". בניגוד לד"ר סיידוב, הוא דווקא מצדד בשיטת ההזרקה החדשה, וטוען שהיא מבטלת לחלוטין את החרדה מ"נדידה" לא רצויה של הסיליקון מהאזור המוזרק. "לפני שנים רבות נהגו להזריק כמויות גדולות של סיליקון, שלא היה נקלט בגוף ומקבל מעטפת, ולכן 'נדד'. כשמזריקים מיקרו טיפות (בגודל של פחות מראש סיכה) החומר מקבל מעטפת של הצטלקות, כמו שקורה בתגובה לארטיקול. סיליקון צריך לדעת להזריק. הגושים והצברים נובעים מטכנולוגיה מיושנת, וברפואה לומדים מטעויות".
"נכון, מוזרקות הסיליקון מאושרות, ויש לחומר ביקוש אדיר בזכות ההצלחה הראשונית, אבל השאלה היא, מה יהיה בעוד עשר שנים", טוען ד"ר זיגילובסקי. "לא במקרה ה=FDA לא אישר את הסיליקון. אני ממליץ לנשים להזריק חומרים ביולוגיים בלבד, שנספגים בגוף בתוך כחצי שנה. צריך להכניס את מילוי השפתיים לשיגרת טיפולי היופי, ממש כמו סידור גבות, תספורת, צבע או מניקור שחוזרים ועושים בטווחי זמן קצרים. זה המסר שלי".

משרד הבריאות הישראלי אישר הזרקת סיליקון נוזלי לצרכים קוסמטיים בהגבלות מסוימות, החל מ=6 באוגוסט 2000. התכשיר היחיד המותר לשימוש נקרא " .MEDICAL GRANDED SILICONE, ומותר להשתמש בו רק לאחר שהרופא מסביר למטופל על הטיפול והשלכותיו, לרבות תופעות הלוואי האפשריות, ומחתים אותו על טופס הסכמה מדעת לטיפול. הטופס חייב לכלול את הנוסח הבא: "החומר איננו מאושר לשימוש למטרה קוסמטית של מילוי קמטים או שקעים תת עוריים, אף לא במדינות כמו: ארה"ב, אוסטרליה, אנגליה וצרפת. תופעות הלוואי עלולות להופיע שנים רבות לאחר הזרקת החומר. תופעות אלה הן בלתי הפיכות, וחלקן אינו ניתן לטיפול או לתיקון. תופעות הלוואי והסיבוכים כוללים: הזרקת יתר של חומר הגורם לבליטה מקומית (בלתי ניתן לתיקון); שינוי צבע באזור ההזרקה; התקשות מקומית (בלתי ניתן לתיקון); הופעת גרנולומות (גושים דלקתיים תת עוריים) בתהליך נדיר, אבל עלול לגרום לעיוות כאשר אינו מגיב לטיפול. הרוב הגדול של תופעות הלוואי הן נדירות, ומגיבות היטב לטיפול מקומי או סיסטמי, אבל חלקן הקטן עלול לגרום נזק ועיוות מקומי בלתי הפיך, שאינו מגיב לטיפול".

1.כדאי להימנע מליקוק "סקסי" של השפתיים, כי הדבר גורם להתייבשות העור העדין, שפשופו והיסדקותו.

2.כדי להגן על השפתיים מפני התייבשות וקרינה ולהעשירן בלחות, מומלץ למשוח מדי יום שפתון עתיר לחות, המכיל מסנן קרינה.

3.לא למשוח וזלין על השפתיים! זה מייבש אותן עוד יותר.

4.הימנעו מעישון הוא מזיק לעור השפתיים, ומזרז את יצירת הקמטוטים והסדקים סביבן.

5.מומלץ להסיר את התאים המתים מהשפתיים והאזור שסביבן בתכשיר פילינג עדין במיוחד, ולמשוח אחר כך קרם לחות עשיר במיוחד.

6.גם לפני משיחת שפתון, כדאי לעשות פילינג עדין ולמשוח קרם לחות מרכך.

7.לעיצוב מושלם של השפתיים, מומלץ להשתמש בתוחם, שפתון וברק. מסביב לפה ניתן למשוח קונסילר, אשר בשילוב עם התוחם ימנע "נזילות" של השפתון לקמטוטים הזעירים ולזוויות הפה.

8.לבעלות שפתיים לא סימטריות, מומלץ להשתמש בתוחם בצבע כהה.

9.בעלות שפתיים דקות ישיגו אשליה של נפח, אם יתחמו את השפתיים בתוחם בגוון בהיר, בטכניקה של נקודה-נקודה-קו, מחוץ לקו הטבעי אך קרוב אליו.

10.לבעלות שפתיים מלאות, מומלץ להשתמש בתוחם בגוון נייטרלי.

בשנים האחרונות פותחו ג'לים קריסטליים שקופים, המשתלבים באופן טבעי ברקמה התת עורית. חידוש נוסף: הזרקה של שומן שנשאב מהישבן או הבטן לאזור השפתיים. אלא שהאפקט של חומרי המילוי הביולוגיים נעלם בתוך חצי שנה-שנה, בעוד החומרים הסינתטיים עמידים לעיתים במשך שנים

מילוי השפתיים מוגדר "קוסמטיקה רפואית" ולא "ניתוח פלסטי". הוא נעשה בדרך כלל בקליניקה ולא בחדר ניתוח, אורך כחצי שעה בלבד, ואינו כולל חיתוך או תפרים. נשים שעברו את הטיפול אומרות כי ההליך "פחות מציק מטיפול שיניים"

בדרך כלל מחלקים את הטיפול לכמה הזרקות, וכך מצליחים להגיע לדיוק רב בסימטריה, ומתרגלים לשינוי בהדרגה. מדובר על שתיים=שש הזרקות, שביניהן ממתינים בין חודש לחודש וחצי, על אף שיש רופאים המעדיפים להזריק את כל הכמות בבת אחת. התשלום מחושב לפי מזרק, שעלותו כאלף שקל