כיצד גומלים תינוק מהנקה וממוצץ?

הנקה היא דבר טבעי ומומלץ מבחינה בריאותית. על כך אין מחלוקת בקהילה הרפואית. הבעיה היא שלא ניתן להמשיך בה לנצח חופשת הלידה קצרה, ויש גבול לאורך התקופה שבה תוכל או תרצה האם לקום כמה פעמים בלילה כדי להניק את תינוקה. ארגון הבריאות העולמי תומך בהנקה מלאה עד גיל חצי שנה ללא כל תוספות. לדברי אביגיל פורת, יועצת הנקה, "מגיל חצי שנה מומלץ לעבור באופן הדרגתי לאוכל מוצק בשילוב הנקה עד גיל שנתיים. המלצה זאת אינה לוקחת בחשבון מקרים בהם האם אינה מסוגלת להניק או התינוק אינו מסוגל לינוק, ובוודאי לא תמיד אפשרית בהתחשב בחופשות הלידה הקצרות הנהוגות בישראל. עם זאת, גם משרד הבריאות שלנו מדגיש את החשיבות שבהנקה מלאה לפחות עד גיל 6 חודשים".

הפסקת ההנקה תלויה בגורמים כגון שיקולים כלכליים, מועד חזרת האם מחופשת הלידה, יכולת האם לשאוב בזמן עבודתה וזמינותה של משאבה טובה. לדברי פורת, "גמילה מהנקה היא מושג המבוסס על מוסכמות חברתיות. במרבית המדינות המתפתחות אמהות ממשיכות להניק גם עד גיל 6 ואפילו 8, אך בחברה שלנו זה מעשה פחות מקובל, וכל אישה יכולה להחליט על מועד הפסקת הנקה".

כאשר הפסקת ההנקה נובעת משיקולים של חזרה לעבודה, מומלץ לעשות זאת בהדרגה, ולהמשיך לשאוב על פי היכולת. פורת: "המטרה היא ללוות את התינוק עד גיל 6 חודשים עם חלב אם ובכך להקל על המעבר לאוכל מוצק. עם זאת, כאשר מדובר בגמילה מהנקה של תינוק גדול יותר או פעוט, פעמים רבות כרוכה הפסקת ההנקה בקושי רגשי חזק יותר של התינוק היונק, שכן גמילה, כמו כל שינוי בהרגלים, היא מעשה שדורש מוכנות, עקביות והתמדה של כל הצדדים השותפים בו".

כך תיערכי לגמילה

לפני תחילת הגמילה, כדאי לבדוק כמה דברים. ראשית, האמנם הגמילה מבוצעת מרצון של האם או מלחץ מהסביבה? שנית, האם יש תלות בין יניקה לבין שינה? תלות כזאת היא נורמאלית ותקינה כל עוד אינה גורמת למתח בבית, לקושי בהרדמת התינוק וללילות ארוכים שנראים ללא מוצא. אם זה המקרה, מדובר בתלות שאינה מועילה לשני הצדדים. במקרה כזה ניתן בהחלט להיגמל מהנקות הלילה ולנתק את הקשר בין הנקה לשינה, אבל להמשיך להניק כל עוד האישה רוצה בכך בשעות בהן התינוק ערני. ולבסוף, יש לשאול האם הפעוט עצמו מאותת שאינו מעוניין לינוק יותר.

"שאלות בסיסיות אלו יכולות לסייע להגיע להחלטה", מסבירה פורת. "ברגע שמחליטים, חובה להתמסר להחלטה ולגלות עקביות, במטרה לשלוח מסר חד משמעי ובכך למנוע בלבול".

המוצץ הסרבן

תפקידו של המוצץ הוא לאפשר להורים להשתמש באביזר חיצוני להרגעת התינוק גם כשהאם רחוקה, אך מובן שאינו נועד לבוא במקום הנקה. לפי פורת, "גמילה ממוצץ יכולה להיעשות כאשר התלות במוצץ אינה חיובית, והמוצץ מפסיק לתפקד כאמצעי הירגעות או מעכב את יכולת הפעוט לפתח עצמאות ובטחון. חשוב לציין כי עם התפתחות היכולת השפתית של הפעוט, מוצץ יכול להפריע במידה זו או אחרת".

כמו גמילה מהנקה, גם גמילה ממוצץ היא תהליך, ויש להשקיע מחשבה לגבי ההרגל החדש שיבוא במקומו. פורת: "רוב השיטות מדברות על החלפת תלות בדבר מה אחר: ליטוף, נדנוד עדין, מגע קל וכן הלאה. השאיפה היא להגיע להירדמות עצמאית בנוכחות או ללא נוכחות ההורה בחדר".

מנגנון גמילה? אין חיה כזאת

לדברי פורת, "אין מנגנון גמילה אחיד לתינוקות. כל תינוק הוא אדם בפני עצמו, עם הרגלים, מזג ויכולת שונה להסתגל לשינויים. אלה פרמטרים עליהם אין לנו שליטה. אולם יש לנו בהחלט שליטה מלאה על האופן בו אנו מיישמים שינויים, מתמידים בהם ושומרים על עקביות".

יש תינוקות שמסוגלים להבהיר בצורה ברורה כי אינם מעוניינים עוד במוצץ, בבקבוק או בחיתול. תינוקות אלה צריכים הורים ערניים, שמסוגלים להבחין בסימנים לכך ולסייע להם לעשות את המעבר הרצוי.

אך מה באשר לכל השאר? לדברי פורת, "כל עוד בבסיס ההחלטה עומדים לנגד עיני ההורה ההתחשבות בצורכי התינוק והצורך בליווי קשוב הרי שהתהליך, קשה ככל שייראה, יהיה קצר ומוצלח".

בואו לדבר על זה עם אביגיל פורת בפורום הנקה תמיכה וייעוץ.