דלקת עור אטופית: מחלה מגרדת

דלקת עור אטופית היא מחלה דלקתית נפוצה שעלולה להתגלות כבר בגיל ארבעה חודשים ולהמשיך ולהתפרץ בגלים לאורך שנים. לדברי ד"ר יונית וואהל, רופאה מומחית בכירה במחלקת עור ומין במרכז הרפואי שיבא, "מיקום הדלקת תלוי בגיל הילד. אצל תינוקות הדלקות מופיעות בדרך כלל בפנים ובגפיים ובעיקר באזורים הבאים במגע בזמן הזחילה; בגיל הילדות הן תופענה לרוב באזור קיפולי המרפקים והברכיים ואצל מתבגרים ומבוגרים במקומות מוגבלים כגון בכפות הידיים, בעפעפיים או סביב הפטמות".

תסמיני המחלה כוללים גרד, עור יבש, ואקזמה בשלבי התפתחות שונים, כגון אודם, בצקות, שלפוחיות וגלדים. כשהדלקת כרונית, מלבד היובש והגירוד, העור מחוספס, לא נעים למגע, יכולים להופיע עליו כתמים לבנים וחומים, והוא עלול להראות מעובה עם קווים מודגשים.

ישנם ילדים שלא מצליחים להתאפק ומגרדים את עורם עד זוב דם, אלא שמצבם רק מסלים כתוצאה מכך. "מעגל הגרד מחמיר את הפגיעה בתפקוד התקין של שכבת המגן", מסבירה ד"ר וואהל. "החיידקים החודרים לפצע בזמן הגירוד, מחריפים את הדלקת ועלולים לגרום להתפשטותה בעור ובדם, ולהביא לצורך בתרופות אנטיביוטיות לבליעה דרך הפה או לווריד באשפוז.

ד"ר וואהל מציינת כי המחלה נובעת משתי סיבות שלובות. "הסיבה הראשונה היא פגיעה בשכבת המגן החיצונית של העור (שכבת הקרן שבאפידרמיס), שתפקידה לתת הגנה לעור ולמנוע איבוד של לחות לסביבה. סיבה נוספת היא שפעול של מערכת החיסון הגורם לדלקת מתמשכת בעור העלולה להתפתח לדלקת כרונית.

"כמו כל הפרעה דלקתית כרונית (כגון אסתמה וסוכרת), גם במקרה של דלקת עור אטופית הרקע עשוי לנבוע מנטייה גנטית אצל אחדים מבני המשפחה, בשילוב עם גורמי סביבה.

"נמצא כי אצל כ-40% מחולי מחלת עור אטופית יהיו ביטויים של אסתמה, נזלת אלרגית או אלרגיה למזון בהמשך הדרך", מוסיפה ד"ר וואהל. "בנוסף, ישנם גורמים סביבתיים האופייניים בעולם המתועש העלולים לעורר את הדלקת: אבק, זיהום אוויר, עישון, עשן ופיח; כימיקלים, כגון סבונים וחומרי קוסמטיקה; חיידקים, וירוסים, פרוות בעלי-חיים, סוגי מאכלים שונים ומתח נפשי".

שכיחות המחלה הוכפלה ב-20 השנה האחרונות. בעולם המערבי, קרי בארה"ב, אירופה וישראל, כ-20% מהילדים סובלים מהמחלה. בעולם המתפתח כגון יבשת אסיה, אפריקה ודרום אמריקה שכיחות דלקת העור האטופית הולכת וגדלה.

ככלל הטיפול מתחלק לשניים: בזמן הפוגה הוא מיועד למניעת המחלה וכולל בעיקר מניעת יובש, הגורם לדלקת. שגרת טיפוח נועדה לשקם את שכבת המגן הפגועה. בזמן התפרצויות, הטיפול הראשוני מיועד להפחית את הגרד ולטפל בדלקת החריפה. כלי טיפולי מצוין, המצוי הן בידי ההורים והן בידי הרופא בכל מצב, הוא קרם לחות (כגון ליפיקאר) שמכיל תערובת כימית של שומן ומים, המשקם פיזית ותפקודית את שכבת המגן ומונע את המשך הדלקת.

"עדיף להשתמש בקרם רפואי או דרמוקוסמטי לא מבושם", אומרת ד"ר וואהל. "אפשר להשתמש בקרם על בסיס מים במרקם קליל ונעים למריחה, שמכיל שומנים כמו צרמיד, גליצרין וחמאת שיאה, הנספגים בעור ונוחים לשימוש. ישנם גם קרמים עם ויטמינים ונוגדי חמצון שנותנים ערך מוסף, אך במרבית המקרים קרם בסיסי מספיק. במקרים בינוניים עד קשים הרופא ימליץ על טיפול תרופתי נוגד דלקת מסוגים שונים, כגון תכשירים סטרואידיים, תרופות אנטי-היסטמיניות ובהמשך טיפול בקרינת אולטרסגול-פוטוטרפיה או אף תרופות מדכאות מערכת חיסון".

ברוב המקרים מדובר חומרת המחלה מוגדרת כמצב קל-בינוני. ולכן די במריחת קרם מספר פעמים ביום. כאשר המחלה עוברת לשלב כרוני, כשיובש העור ניכר, ד"ר וואהל ממליצה להשתמש בקרם שומני על בסיס וזלין או סיליקון ללא חומרי קילוף או בישום, מכיוון שהם עלולים להזיק במצב דלקתי. בנוסף, היא ממליצה להגיע לרופא ילדים או לרופא עור במקרים בהם ידוע על היסטוריה של דלקות עור במשפחה. אל הרופא יש להגיע גם במצבי דלקת חריפה או מפושטת, במקרים שבהם הגרד עז וכאשר חום הגוף עולה. במקרים הקלים אפשר להסתפק במריחת קרם.

"מעגל הגרד מחמיר את הפגיעה בתפקוד התקין של שכבת המגן", מסבירה ד"ר וואהל. "החיידקים החודרים לפצע בזמן הגירוד, מחריפים את הדלקת ועלולים לגרום להתפשטותה בעור ובדם, ולהביא לצורך בתרופות אנטיביוטיות לבליעה דרך הפה או לווריד באשפוז.

דלקת עור אטופית אינה זיהומית ואינה מדבקת, מלבד המקרים בהם היא מזדהמת. ד"ר וואהל אומרת כי אפשר לשלוח את הילד לגן כל עוד אין לו חום וכאשר מדובר בשלבי המחלה הקלים. באופן כללי, כדי להימנע מיובש העור, היא ממליצה לילדים ולמבוגרים להשתמש באופן קבוע בקרם לחות ולהימנע משימוש בסבונים חזקים, מגבונים לחים ורחצה בליפה, אשר מחריפים את יובש העור.

בואו לדבר על זה בפורום אטופיק דרמטיטיס - אסתמה של העור.