צרעת: המחלה שמסרבת להיעלם

לאחרונה התפרסמה ידיעה חדשותית ב-BBC על גבר ברזילאי שסובל זה מספר שנים מצרעת. המגיפה המפחידה שגבתה קרבנות רבים ברחבי העולם נחשבת לפיסת היסטוריה רחוקה, אך האם ייתכן שהיא עדיין לא עברה מהעולם? האם יש לנו ממה לדאוג?

מחלת הצרעת אמנם כמעט אינה קיימת יותר בארצות העשירות והמפותחות, אך היא עדיין נפוצה למדי במספר מדינות שנחשבות כגדולות, עניות וצפופות, ושבהן משאבי הרפואה באזורים מבודדים הם דלים, אומר ד"ר אפי הלפרין, מנהל פורום מחלות זיהומיות ב-zap doctors. במקביל, חלק מהאנשים באותן מדינות נמנעים מלפנות לעזרה של רופאים - הן בגלל חוסר אמון בהם והן מסיבות כלכליות, ולכן האבחון של הצרעת מתאחר, כמו גם הטיפול במחלה שניתן במקרים רבים רק לאחר שכבר נגרמו לחולים בה נזקים בלתי הפיכים.

אי המצורעים

הצרעת היא מחלה כרונית שגורם חיידק בשם "מיקובקטריום לפרה". בשלבים הראשונים של המחלה מופיעים שינויים מקומיים בצבע ובמרקם העור, שמתכסה בכתמים בצורות ובצבעים שונים. בהמשך מתפתחת פגיעה בעצבים והחולה מתחיל לאבד תחושה באזורים המוכתמים ובקצוות של אברים שונים, למשל באצבעות. אובדן התחושה יכול לגרום לפגיעה חוזרת ונשנית באיברים חסרי התחושה, למשל בגלל כוויות, מבלי שהחולה יהיה מודע להן ויפנה לקבלת טיפול, והדבר עשוי לגרום להרס מהיר יותר של האיברים. הצרעת עלולה להתבטא גם בעיוורון.

בימי קדם מי שחלה במחלה זו בודד והוגלה. הוקמו בתי חולים, ערים ואפילו איים למצורעים בלבד. סביב המחלה התפתחו סיפורי אימה רבים והחרדה היתה גדולה. "הצרעת הייתה נפוצה כנראה לאורך כל ההיסטוריה האנושית המוכרת לנו", מספר ד"ר הלפרין.

"בעבר הרחוק חשבו שמדובר במחלה מדבקת מאוד, אך כיום אנו יודעים כי למרבית האוכלוסייה יש חסינות טבעית כנגד הצרעת. כשלא היה קיים טיפול יעיל נגד המחלה, פיתחו כמעט כל הסובלים ממנה סיבוכים קשים שגרמו להם לשינוי צורה בעיקר במבנה הפנים: עור גס ומעוות באוזניים ובמצח, פחיסות של האף וכדומה. גם הגפיים נפגעו, וחלק מהחולים סבלו מ"נשירת" אצבעות. מראה זה עורר בהלה ורתיעה והוא היה נפוץ משום שהחולים תפקדו באופן מלא לאורך שנים. הצרעת היא מחלה כרונית שאיננה הורגת במהירות את הלוקים בה ואפילו לא מפילה אותם למשכב מצב שאיפשר לחולים להסתובב בין הבריות ולעורר חרדה שהניעה את בידודם.

טיפול אנטיביוטי יעיל

בשנת 1873 התגלה החיידק מחולל הצרעת ובמהלך המחצית השנייה של המאה העשרים גם נמצא טיפול אנטיביוטי יעיל כנגדה. מאז המחלה הפכה פחות מאיימת ונעלמה כמעט לגמרי מהמדינות המפותחות. כיום מופיעה המחלה כמעט רק במדינות העולם המתפתח כגון הודו וברזיל; אך גם שם פוחת והולך בהדרגה מספר המקרים החדשים של מחלה זו וכיום הוא עומד על מאות אלפים בודדים בכל שנה, וזאת לעומת מיליוני מקרים שנתיים שדווחו עד לפני מספר שנים.

לדברי ד"ר הלפרין, "ישנם מקרים בודדים של תחלואה גם בעולם המתועש. בישראל, למשל, עדיין מאובחנים חולה אחד או שניים בכל שנה, וזאת לעומת למעלה מ- 20 מקרים שנתיים שאובחנו עם הקמת המדינה. הבעיה העיקרית היא שמרבית הרופאים במדינות המפותחות כבר אינם מכירים את הסימנים הראשונים של מחלת הצרעת, ועלולים "לפספס" את אותם החולים המעטים הפונים אליהם עם סימנים ראשוניים של ממחלה זו".

הטיפול האנטיביוטי בצרעת הינו יעיל, ובלבד שהוא ניתן בשלביה הראשונים, לפני שנוצרו אצל החולה נזקים בלתי הפיכים. לחולים שכבר איבדו גפיים או חלקי גפיים כתוצאה ממחלה זו ניתן לסייע כיום בעזרת איברים מלאכותיים ותהליכי שיקום שונים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עור ומין.