שפשוף לא נעים: זהירות, שפשפת

חלק מאתנו פוגשים בה לאחר שאנו מתחילים לבצע פעילות ספורטיבית, אחרים פוגשים בה לראשונה בצבא - ותמיד היא מופיעה ברגע הלא מתאים. זה מתחיל בצריבה קלה בעור ועלול להתפתח ולהמשיך לשפשוף עמוק, המנטרל אותנו מכל פעילות. שפשפת, או בשמה האחר: חככת, הינה בעיה המטרידה רבים מאיתנו בשלבים שונים של החיים.

שפשפת בקיץ, איך מתמודדים? צילום: שאטרסטוק

מה גורם לשפשפת?

החדשות הרעות הן כי במרבית המקרים מדובר בפטריה. התופעה נוצרת בעקבות חיכוך של העור, במקומות בהם ישנם קפלי עור, דוגמת מפשעות ולעיתים גם במקומות כגון קפלי החזה, בקרב נשים, וקפלי בית השחי או הבטן, בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל. השפשפת מתפתחת לזיהום פטרייתי, מכיוון שבקפלי העור ישנם תנאים של חום ולחות. תנאים אלה מחמירים בעת פעילות ספורטיבית וגורמים לשגשוג הפטריה.

רובנו חשים בהתפתחות שפשפת במהלך הצבא, בפעילות דוגמת מסעות ואימונים צבאיים, או במהלך פעילות ספורטיבית, החל מהליכה וכלה בריצות ארוכות, רכיבת אופניים וכו'. גורמי הסיכון הנוספים לשפשפת הם עודף משקל, ומאידך, ירידת משקל קיצונית, כמו לאחר ניתוח לקיצור קיבה, אז נוצרים עודפי עור, בצורת קפלי עור, ועד יצירת "סינור".

מעבר לכך, כאשר ישנו דיכוי חיסוני, כמו איידס או מחלות ממאירות, ובעת שימוש בטיפולים המדכאים את מערכת החיסון, כמו סטרואידים או כימותרפיה, עלול להיווצר מצב בו תיפגע ההגנה של הגוף מפני זיהומים פטרייתיים.

מה אפשר לעשות עם שפשפת? חייבים ללכת לרופא?

החדשות הטובות: יש מספר פתרונות יעילים, לפני פנייה לרופא. שפשפת אמנם מתפתחת במרבית המקרים לזיהום פטרייתי, אך יש כיום פתרונות המאפשרים ריפוי של הבעיה, ללא צורך בפנייה לרופא. הטיפול בשפשפת כולל שני שלבים. השלב הראשון הינו מניעת החיכוך והחמרת המצב. שימוש בתחתוני כותנה בעלי גומי שאינו הדוק באזור המפשעות עשוי לסייע במניעת שפשפות באזור זה.

השלב השני כולל טיפול בזיהום עצמו. במקרים קלים, טיפול בטלק אנטי-פטרייתי, כגון פונגימון או אונדציל, מיד לאחר המקלחת, עשוי לסייע ואפילו לרפא שפשפות. חשוב לציין כי יש להיזהר משאיפת הטלק לדרכי הנשימה. במקרים אחרים, ניתן להשתמש בתכשיר ללא מרשם, דוגמת אגיסטן פסטה, הפועל באופן משולב ויוצר איזור חיץ להרגעה ומניעת חיכוך והחמרה של המצב, בד בבד עם חומר אנטי-פטרייתי פעיל המרפא את הפטריה.

מניעה של שפשפות כוללת, בנוסף ללבישת תחתונים מתאימים, גם אפשרות של שימוש במשחה היוצרת איזור חיץ כטיפול מונע, לפני פעילות ספורטיבית. היות ולא מדובר במשחות עם תופעות לוואי כלשהן, ופטריות אינן מפתחות עמידות לטיפולים (כפי שחיידקים מפתחים), ניתן להשתמש במשחות אלה, כגון משחות במרקם 'פסטה', מרקם סמיך במיוחד, ללא כל חשש. מעבר לכך, חשוב להקפיד על מקלחת מיד לאחר הפעילות הגופנית וייבוש מלא של מקום השפשפת, מיד בתום המקלחת.

ומה עושים אם שום דבר לא עוזר, והשפשפת לא עוברת?

במקרים בהם המצב נמשך, למרות טיפול מעל שבועיים בתכשירים ללא מרשם, או שישנה החמרה ונוצרות שלפוחיות או זיהום מוגלתי, מופיעים חום או צמרמורת, או התפשטות של הפריחה למקומות נוספים בגוף - ובכל מקרה של ספק - מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה. ארסנל הטיפול הרפואי כולל, במרבית המקרים, שימוש במשחות המכילות סטרואידים הדורשות מרשם, אך חשוב לציין כי מדובר בטיפול המסייע בהרגעת התופעות הדלקתיות בעור ולא בריפוי הפטרייה. מעבר לכך, טיפול זה אינו יכול להינתן לפרקי זמן ארוכים, היות והוא מזיק לעור בשימוש ממושך.

בעקבות העובדה שאינו מרפא את הפטרייה, טיפול זה דורש במקביל, או בהמשך, גם מענה אנטי-פטרייתי. לעיתים דרוש ליטול כדורים לפטריות בהשגחת רופא-עור. במקרים בהם ישנו זיהום מוגלתי יישקל טיפול במשחות אנטיביוטיות.

שפשפת הינה מסוג הבעיות המטרידות ופוגעות באיכות החיים של כל אחד מאיתנו. רבים מאיתנו הבטיחו לעצמם זמן רב כי יחלו בבצוע פעילות ספורטיבית וכבר לאחר פעם או פעמיים מצאו עצמם צרובים משפשפות שמנעו מהם להמשיך. חשוב לזכור כי הטיפול הטוב ביותר הוא המניעה, באמצעות יצירת אזור חיץ מתאים, בעזרת משחות או לבוש מתאים ומונע חיכוכים ובאמצעות הקפדה על ניקיון האזורים המועדים לשפשפות וייבושם לאחר המקלחת.

הכותב הוא מומחה לרפואת עור ומין, רפואה אסתטית, מכבי שירותי בריאות ומאוחדת