דרך הלב

מאת: ד"ר ירון גרשוביץ

מוטרדים מהפיגועים? מתאונות הדרכים? ממחלת הסרטן? סביר להניח שכן. ולכן, אולי תתפלאו לשמוע, שהגורם הקטלני ביותר בעולם הוא דווקא מחלות לב וכלי דם, ש"הורגות" יותר אנשים מאשר כל הנ"ל גם יחד. אבל מחלת לב לא מתפתחת בין לילה, ויש להרגלי החיים ולמודעות לה השלכות מרחיקות לכת. יש הרבה מה לעשות בעניין,

לפני שנדבר על גורמי סיכון, מניעה ושיקום, כמה עובדות חיוניות על המשאבה המשוכללת ביותר בעולם, שממוקמת בגופנו. גודלו של הלב כגודל אגרוף של אדם בוגר, וכמות הדם הממוצעת העוברת דרכו נעה סביב 5 ליטרים בדקה. משקלו מהווה אחוז אחד בלבד ממשקל הגוף, אך פעילותו צורכת דם פי חמישה מאיברים אחרים, באופן יחסי. פעילותו של הלב תלויה באופן בלעדי בחמצן, ועד גיל הפנסיה הוא יפעם כ=2.5 מיליארד פעמים (!) ללא הפסקה.
המונח "בריאות הלב" מתייחס ליכולתו של האדם להגיע למצב של בריאות

"עבודה" על הנפש - אושר, חיוניות, חיוביות, אהבת החיים רגיעה והנאה
.
כללית, אושר, חיוניות וחיוביות, אהבת החיים, רגיעה והנאה. ביטויים נפוצים כמו "כאב לב" ו"לב שבור", מרמזים על כך שחסכים נפשיים משפיעים על בריאות הלב לפחות כמו בעיות פיזיולוגיות (מישהו אמר "גוף ונפש"?!).
הסובלים ממחלות לב או נמצאים בקבוצת סיכון לפתח אותן, זקוקים על כן לגישה טיפולית ולתוכנית אישית שתורכב מטיפול תרופתי (במידת הצורך), פעילות גופנית מבוקרת ומסודרת, דיאטה ותזונה נכונה ולא פחות חשוב, כאמור: "עבודה" על הנפש.

בקבוצת הסיכון נמצאים, בין היתר: מעשנים, חולי סכרת או יתר לחץ דם, בעלי משקל יתר או פרופיל שומנים גבוה, מי שמנהל אורח חיים "יושבני", אנשים הסובלים ממתח נפשי מתמשך ("סטרס"), מתורשה של מחלות לב, מתת פעילות של בלוטת המגן ומהפרעות בקרישת דם.
ויש הנותנים בגורמי הסיכון סימנים, כדי לזכור אותם טוב יותר: סכרת; יתר לחץ דם; כולסטרול; ויתור על פעילות גופנית; נפש (סטרס, פסימיות, חרדות וכיו"ב).


המטרה העיקרית בתוכניות לבריאות הלב היא להשאיר את העורקים פתוחים, כך שזרימת הדם ללב תהיה יעילה וללא מעצורים. אספקת הדם ללב מושפעת ממצב העורק, שפועל כמנגנון של כיווץ והרפיה. במצב של לחץ גופני או נפשי מופרשים הורמוני לחץ (אדרנלין, למשל), המכווצים את השריר העוטף את העורק. כתוצאה מכך עולה לחץ הדם ואספקת הדם ללב מואטת.

חסימה או היצרות של העורקים עלולה לנבוע גם מתוך העורק עצמו: שומנים ששוקעים על דופן העורק, פוגעים בו ויוצרים "צלקות"; או קרישי דם שנוצרים כתוצאה מלחץ דם גבוה.

למרות ההתפתחות הרבה שחלה בארץ בנושא בשנים האחרונות, עדיין קיים פער רב בין הגדרת המטרות במניעת מחלות לב והשיקום מהן - לבין השגתן. הקושי ביישום המטרות נובע בין השאר מדחיקת נושאי הבריאות והרווחה מסדר היום הציבורי; חוסר מודעות בכל הקשור לחינוך לבריאות וידע לקוי לגבי הדרך הנכונה להימנע או להשתקם; העלות כלכלית הכרוכה בתוכנית כוללת; וגם - אדישות מסוימת של הצוות הרפואי לנושא, תוך אמונה שהטיפול הכירורגי והתרופתי, בתוספת פעילות גופנית כללית וביקורים במרפאה, יביאו את האנשים לחוף מבטחים.
הנחה זו הוכחה, כמובן, כמוטעית. ממחקרים שנערכו בארה"ב במטרה לבחון את השפעתם של הטיפולים הנקודתיים - כמו צנתורים, קפיץ, בלון או ניתוח מעקפים - הוכח שהם עלולים להיות לא יעילים לאורך זמן, ושבמקרים רבים יהיה צורך בהתערבויות פולשניות חוזרות.

אירוע לב, כמו אוטם שריר הלב (התקף לב) הוא חוויה טראומתית מבחינה גופנית ונפשית. ההתקף אף עלול להיות מלווה בסיבוכים כמו הפרעות קצב, אי ספיקה, דלקת קרום הלב ועוד. גודל האוטם תלוי בגודל האזור שנפגע בשריר הלב. אוטם שפגע ב- 35% ומעלה בדופן החדר השמאלי נחשב גדול, ועלול לפגוע בכושר הדחיסה של הלב.

עם זאת, שאר החלקים ממשיכים לתפקד כרגיל ובדרך כלל אין פגיעה באספקת החמצן ללב. בארץ נעשים קרוב ל- 10,000 ניתוחי לב בשנה, במטרה להציל חיי אדם, ולמנוע התקפי לב ואיסכמיה (זרימת דם לקויה לאזור מסוים בלב). אבל לניתוח יש גם מגבלות:

1. שריר לב שנפגע מאוטם (התקף) שאירע לפני הניתוח, יישאר פגוע גם אחריו.
2. לחלק מהעורקים המוצרים לא ניתן להגיע בניתוח, והם אינם ניתנים לריפוי בעזרתו.
3. בהיעדר שינוי באורח החיים, ותוכנית שיקום מגובשת - חסימות העורקים עלולות להתפתח ולהחמיר במהלך השנים, גם לאחר ניתוח מעקפים.
החדשות הטובות הן, שהמניעה והשיקום הם בהישג יד, ומניבים אחוזי הצלחה גבוהים.

איך זה עובד באמת

כיוון שתפקוד הגוף, הכושר הגופני והבריאות מושפעים מהשילוב שבין מצב הלב, כלי הדם ושרירי השלד, ניתן בהחלט להגיע לתפקוד ובריאות טובים יותר הן אצל אלה שמערכת ליבם שוקמה, והן ב"בריאים" הסובלים מהשמנת יתר או שרירים חלשים.

תוכנית נכונה תכלול ארבעה תחומי פעילות:
1. פעילות גופנית (אירובית) מבוקרת: קביעת דופק פעילות ומשך אימון מתאימים, ומעקב צמוד אחרי תחושתו של המתעמל.
2. הפסקת עישון: חלק ניכר ממקרי המוות כתוצאה ממחלות לב משויך לעישון. אין פתרונות פלא להפסקת עישון, ואין גוף או אדם שבאמתחתו התרופה האידיאלית לכך. צמצום או הפסקת העישון תלויה ברצון האמיתי והכן של המעשן, ובתמיכה הנפשית שיקבל מגורמים מוסמכים.

3. איזון גוף-נפש: מחקרים רבים הוכיחו את הקשר הישיר שבין לחץ נפשי וחסימות עורקים. חרדות, פחדים, דאגות ורגשות שליליים כמו קנאה, תסכול וחוסר שליטה – הוכחו כגורמי חסימות עורקים בצורה מובהקת. לעומת זאת, רגשות חיוביים כמו אהבה, חיבה, תשומת לב ושמחה, הוכחו כמעכבים את התהליך הטרשתי.
4. דיאטה ותזונה נכונה: חלק גדול מגורמי הסיכון קשור לתזונה (השמנה, כולסטרול, טריגליצרידים, יתר לחץ דם וסכרת) והטיפול התרופתי בהם כרוך בתופעות לוואי. תזונה נכונה בשילוב פעילות גופנית עשויה להוות תחליף מצוין לתרופות.

תוכניות מניעה ושיקום בארה"ב המבוססות על ריפוי מחלות לב וגורמי סיכון ללא אמצעים כירורגיים, השיגו נסיגה בטרשת עורקים וגורמי סיכון נלווים באחוז ניכר. טיפול משולב וכולל הפחית חסימות עורקים ב- 15% בממוצע. משמעות הדבר לאנשים הסובלים מחסימות באחוז ניכר (80% ומעלה) היא שהתוכנית היא קרש הצלה מפני ניתוח מחד, ומעבר לאורח חיים "בריא" (ללא תעוקות ולחצים בחזה וללא מגבלות משמעותיות) מאידך.

אופטימיות זהירה

תוכניות המניעה והשיקום נעשות בהדרגה, תוך התחשבות במגבלות המטופלים, וכוללות, כאמור, פעילות גופנית, תזונה נכונה, תרגול רגיעה והרפייה של הגוף, הדרכה בנושאי חיי מין, חזרה לעבודה ועקרונות נוספים, במטרה להבריא בדרך טבעית.

בין ההישגים והתוצאות הבולטות של תכניות בריאות הלב ניתן למנות שיפור בסבולת המאמץ הגופני; באספקת הדם הקולטרלית; בתסמיני תעוקת לב ואי ספיקת לב; שיפור ברמות השומנים והליפופרוטאינים בדם; בחילוף החומרים של הסוכרים והאינסולין; הפחתה במשקל ובערכי לחץ הדם; צמצום העישון;
האטת התקדמות התהליך הטרשתי וירידה במספר האשפוזים והפחתת התמותה.
גישה הוליסטית במניעת מחלות ובשיקום לב עשויה להביא לשיפור בבריאות הציבור בכלל, ולהטבה משמעותית במצבו של המשתקם בפרט. כיוון שמחלות הלב קשורות בהיבטים רבים כל כך, עדיף לתת מענה לכל גורמי סיכון ומרכיבי המחלה, מאשר להתמקד בגורם בודד בלבד.

פעילותו של הלב תלויה באופן בלעדי בחמצן, ועד גיל הפנסיה הוא יפעם כ=2.5 מיליארד פעמים (!) ללא הפסקה. ביטויים נפוצים כמו "כאב לב" ו"לב שבור", מרמזים על כך שחסכים נפשיים משפיעים על בריאות הלב לפחות כמו בעיות פיזיולוגיות

הכותב: ד"ר ירון גרשוביץ- פיזיולוג מומחה במאמץ ובשיקום לב, מנהל חברת "לב בריא" במלון מרקיור בת ים. מרצה באקדמיה, יועץ ומחנך לבריאות.