מיפוי שומות: כתוב בעור

נקודות חן, הידועות גם בכינוי שומות, הן סימן המופיע על פני העור, בולט מעליו או שטוח. כל נקודת חן היא, למעשה, ריכוז של תאים אשר מכונים מלנוציטים. על פי רוב, צבען חום, אך lלפרקים צבען יכול להיות שחור ולעתים רחוקות אף ורוד, בהיר-לבן, אדום ואפילו כחלחל.

סרטן עור מסוג מלנומה נחשב לסרטן קטלני - והדרך העיקרית להביסו היא גילוי מוקדם ןעל כן ההמלצה הגורפת היא לבדוק את השומות בגופכם פעם בשנה ואם אתם מצויים בסיכון מוגבר לחלות במחלה, אזי מומלץ להיבדק בכל חצי שנה. זאת ועוד - חשבתם כי די בפנייה פעם בשנה לרופא עור אשר מבצע מעקב בעין בלתי מזוינת? מסתבר שממש לא.

מעקב כזה איננו מספיק כלל וכלל ועלול להוביל למצב של אבחון שגוי. בחלק מהמקרים מוסרות נקודות חן שלא היה צורך להסירן והמחיר הוא צלקת בלתי אסתטית; ובמקרים אחרים - חמורים הרבה יותר - מפספס המומחה גידול סרטני קטלני.

על כן מומלץ שלא לוותר על מיפוי ממוחשב נקודות חן המאפשר תיעוד ומעקב אחר כל נקודה ונקודה על פני עורו של המטופל, לרבות איתור השינויים בנקודות החן, אשר עלולים, יותר מכל סימן ברור אחר, להעיד על קיומה של מחלה מסכנת חיים.

מה הקשר בין נקודות חן לבין סרטן עור?

הקשר בין נקודות חן לסרטן הוא ברור וחד משמעי. כל שומה כזו, וכל שומה חדשה על פני העור, היא בעלת פוטנציאל להפוך לגידול ממאיר מסוג מלנומה, הנחשב לסרטן קטלני ואגרסיבי.

נמצא כי ישנו קשר ברור בין מספר השומות על פני גופו של אדם לבין מידת הסיכון שאדם זה יחלה במלנומה. ככל שיש מספר גבוה יותר של שומות, כך עולה הסיכון לחלות במחלה עד כדי פי עשרה(!). לפיכך, אנשים עם יותר מעשרים נקודות חן משתייכים לקבוצת סיכון לחלות בסרטן עור וחייבים להיות תחת מעקב תכוף וקפדני.

איזה עוד קבוצות סיכון קיימות, המועדות לחלות בסרטן עור?

אנשים שכר חלו בעבר במלנומה או שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במחלה זו (אבא, אימא, אח, אחות, ילד); אנשים עם עור בהיר ה"נשרפים" מהשמש בקלות; כלומר, עורם הופך אדום וצורב מהר מאוד; וג'ינג'ים, כאלה שהם בעלי שיער אדמוני ו/או שעורם מכוסה כתמי שמש ונמשים.

מה מומלץ לאנשים המצויים בסיכון, מבחינת שגרת בדיקות ומעקב?

לאנשים אלו מומלץ לעקוב אחרי מצב עורם, כדי לאתר בשלב מוקדם ככל הניתן את המחלה. מחלת המלנומה נחשבת למחלת סרטן קטלנית ואיתור מוקדם שלה בפירוש מציל חיים ומשנה לגמרי את הסיכויים לנצח במערכה. בעוד אבחון המחלה בשלב מוקדם מבטיח 100% סיכויי החלמה, אבחון מאוחר מדי מקטין את הסיכויים הללו לכ-15% בלבד. זה מה שהופך את הגילוי המוקדם למטרה שאין להמעיט בחשיבותה ויש לחתור אליה כל הזמן.

אז איך מבטיחים גילוי מוקדם של סרטן העור?

ההמלצה היא להיות תחת מעקב, פעם בחצי שנה, אם המטופל משתייך לאחת מקבוצות הסיכון; ופעם בשנה, אם הוא לא נחשב כבעל סיכון מוגבר לחלות. בפועל, רבים חושבים שניתן להסתפק במעקב רגיל. אבל יש צורך במעקב רציני, של איש מקצוע, המשתמש בציוד עזר; ולמי שרוצה להיות הכי בטוח ולמנוע אפשרות, ולו הקלושה ביותר, לאבחון שגוי ולפספוס מסכן חיים, מומלץ לבצע מיפוי שומות אשר מגדיל את הסיכוי לאבחון מוקדם באופן משמעותי.

מהי הבדיקה הממוחשבת למיפוי שומות?

זוהי בדיקת מעקב יסודית ושנתית, אשר במהלכה בודק רופא עור מומחה את כל נקודות החן בגופו של המטופל בעזרת דרמוסקופ. זהו מכשיר אופטי המאפשר בחינה מעמיקה של כל נקודת חן באופן פרטני ודקדקני. לאחר מעבר ובחינה מדוקדקת על כל שומה ושומה, מצלם הרופא בעזרת מצלמת סטילס איכותית ובתנאים מבוקרים את הגוף מכל עבריו, צילומים באיכות גבוהה ולפי תבנית מסודרת. בבדיקה הבאה, הנערכת אחת לשנה, הרופא חוזר על הבדיקה של כל הנקודות בעזרת מכשיר הדרמוסקופ - ובנוסף, הוא גם משווה את התמונות החדשות לתמונות שתועדו לפני שנה ויכול לאתר שינויים שלא היו מבחינים בהם, אלמלא התיעוד.

מדוע הבדיקה ה"שגרתית" איננה מספיקה?

ראשית, כי רבים מהרופאים אשר בוחנים שומות לא משתמשים במכשיר הדרמוסקופ לכל נקודות החן, או אינם מיומנים בשימוש בו.

בדיקה בעין בלתי מזוינת של חלק מנקודות החן איננה מספיקה מפני שהיא איננה מדויקת דיה - וניתן לזהות בה רק כ-60% מנקודות החן ה"בעייתיות". בשל כך, רבות מנקודות החן המסוכנות מתפספסות, או, לחילופין יש נקודות חן אשר מסירים אותן שלא לצורך, מה שמסב אי נוחות למטופל ועלול גם לגרום הצטלקות.

שנית, אף רופא עור - ולו המסור, הדקדקן והמומחה ביותר - לא יכול להשוות את מצבן של נקודות החן שהוא רואה לראשונה למה שהיה קודם. למעשה, כיום כל ביקור אצל רופא העור הוא בבחינת "ביקור ראשון" מאחר שאין לרופא העור כל דרך לזכור כיצד נראו נקודות החן בביקור הקודם!

גם אם הרופא נעזר בדרמוסקופ, הוא מקבל רק את תמונת המצב העכשווית של כל נקודת חן ואין לו את היכולת לבצע את ההשוואה בין המראה של נקודות החן כיום לבין המראה שלהן של נקודות החן בעבר.

גם אם מדובר ברופא שכבר ראה את המטופל, הוא לא יכול לזכור האם הנקודה שינתה את צבעה במעט, גודלה, מרקמה, צורתה - ולכן הוא עשוי לשגות באבחון. כאשר יש את התמונות, ההשוואה הרבה יותר פשוטה. וההשוואה, כאשר מדובר בנקודות חן, היא חשובה ביותר.

מדוע כל כך חשוב להשוות בין השומות בחלוף הזמן - ולהבחין בשינויים בהן?

משום ששינוי במראה, גודל, צבע או צורה של נקודות חן; וכן הופעה של נקודת חן חדשה - עשויים להוות סימן מובהק להתפתחות ממאירות ולכן אסור להתעלם מקיומם. שינויים חשובים הנוגעים לנקודות חן קיימות או חדשות עלולים להתפספס כאשר אין מקור להשוואה; אבל אם נקודות החן מתועדות ומצולמות, אפשר בזכות התמונות לזהות בקלות רבה מה השתנה ולפעול בהתאם.

כשהחיפוש הוא לא רק אחרי מה שקיים, אלא גם אחרי מה שהשתנה, כאשר לשינוי יש חשיבות כל כך גדולה, היתרון הוא עצום. אלמנט ההשוואה שמאפשרת בדיקת מיפוי השומות הופך אותה לבדיקה מצילת חיים. זוהי בדיקה המאפשרת לשאול מה נשתנה וגם להשיב על כך. זוהי בדיקה אובייקטיבית המבוססת על מידע שאין לרופאים אחרים ולכן היא מומלצת מאד ובמיוחד למשתייכים לקבוצות סיכון.

אז איך עושים את זה? מה צריך לעשות אדם אשר רוצה לעבור מיפוי שומות?

הבדיקה עדיין אינה ממומנת על ידי קופות החולים, אך ביטוחי בריאות פרטיים מחזירים כ-80% מעלותה. יש לחזור על הבדיקה פעם בשנה. מאחר שמדובר בצילומי סטילס, הבדיקה לא כרוכה בתופעות לוואי ולא כוללת סיכונים כגון קרינה וכדומה.

ד"ר ניר נתנזון הוא מומחה לרפואת עור ומנהל המרכז למיפוי שומות - תל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג כתבת zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום סרטן העור ונקודות חן (שומות).