פטרת ציפורניים: כיצד לטפל ביעילות

פטרת ציפורניים מהווה הפרעה אסתטית לעיתים די חמורה, בעיקר אם היא מופיעה בציפורניי הידיים. בחודשי הקיץ, כאשר מתהלכים עם סנדלים, פטרת ציפורני הרגליים מהווה אף היא בעיה אסתטית חמורה - בעיקר אצל נשים הנוהגות ללכת עם סנדלים.

לעיתים רחוקות, פטרת הציפורן מהווה גם סיכון בריאותי כאשר הפטרייה הממוקמת בציפורניי הרגליים מעידה על כך שקרוב לוודאי קיימת מעורבות גם של כפות הרגליים וכן השטח שבין בהונות הרגליים. מצב זה עלול לגרום לסדקים בין בהונות הרגליים - ומשם עלולים חיידק הסטרפטוקוקוס או חיידק הסטפילוקוקוס או חיידקים אחרים לחדור לרקמה התת-עורית ולגרום לשושנה, תהליך דלקתי חיידקי בעור.

מהי שכיחות פטרת הציפורניים בעולם?

שכיחות פטרת הציפורניים באוכלוסיה בעולם עומדת על בין 10 לבין 20 אחוזים - הדבר תלוי בגיל, במין ובאזורים גיאוגרפיים. השכיחות בין גברים לבין נשים דומה, אך הרבה יותר נשים פונות לקבלת טיפול. בקרב ילדים ובקרב בני נוער, שכיחות פטרת הציפורניים נמוכה ביחס למבוגרים. מכאן שככל שעולים בגיל, כך שכיחות פטרת הציפורניים עולה.

כיצד נדבקים בפטרת הציפורניים?

ניתן להידבק בפטרת הציפורניים באחת או יותר משלוש צורות הדבקה.

1. הדבקה מאדם לאדם הנקראת "הדבקה אנטרופופילית", המתרחשת כאשר קיים מגע בין אדם לאדם. הדבקה מעין זו איננה שכיחה.

2. הדבקה מאדמה או מכל אזור קרקעי כגון רצפה ומדרכות, הנקראת "הדבקה גיאופילית". הדבקה זו מתרחשת במקומות כגון בריכות שחייה, מקלחות משותפות, נעליים, סנדלים וכדומה. הדבקה מעין זו היא שכיחה מאוד.

3. הדבקה מבעל חיים לאדם הנקראת "הדבקה זואופילית", המתרחשת על ידי מגע בין אדם (בעיקר ילדים) לבין בעלי חיים הנגועים בפטרייה. ברוב הגדול של המקרים מדובר בפטרת העור ולא בפטרת הציפורניים.

בנוסף, קיימים גורמים אחרים המאיצים את ההידבקות בפטרת הציפורניים - ובהם ציפורניים אחרי טראומה; פסוריאזיס בציפורניים; סוכרת; הפרעה באספקת הדם לגפיים התחתונות; בצקות בגפיים התחתונות; כשל חיסוני; טיפול בסטרואידים סיסטמיים לתקופה ממושכת, טיפולים אימונוסופרסיביים (מדכאי מערכת חיסון); הרגלים של נעילת נעליים סגורות, משך שעות רבות ביממה; היגיינה לקויה של ציפורניי הרגליים (אי גזיזת ציפורניים או גזיזתן לעיתים רחוקות).

מדוע שכיחות הישנות הפטרת בציפורניים כה גבוהה?

יותר מ80% מאותם מקרים שנרפאו מפטרת הציפורן ילקו שוב בפטרת הציפורן תוך שנים אחדות, בדרך כלל באותן ציפורניים. זאת מכיוון שקיימת תכונה גנטית ספציפית להידבקות בפטרת הציפורניים בכלל, ובציפורניים ספציפיות בפרט.

במילים אחרות, על מנת שאדם יידבק בפטרת הציפורן, דרושים שני תנאים שיתקיימו:

1. המצאות פטרייה שיש לה זיקה לחומר הקרטין של הציפורן.
2. תכונה גנטית של הפרט המאפשרת הידבקות בפטרת.

הוכחה לכך שדרושה התכונה הגנטית להידבקות באה לידי ביטוי במקרים רבים שבהם אנשים החיים בסביבה "פטרייתית" כגון בריכות שחייה, מקלחות משותפות, נעילת נעליים משותפות וכדומה, לא נדבקים בפטרת הציפורן.

כיצד מאבחנים פטרת ציפורניים?

האבחנה מתבצעת באמצעות לקיחת קשקשים מהאיזור הנגוע בציפורן בשני שלבים: משטח ישיר שבו בודקים אם יש או אין אלמנטים פטרייתיים וכן בדיקת תרבית שבה בודקים את סוג הפטריה.

כיצד מטפלים בפטרת הציפורניים?

הטיפול בפטרת יכול להיות מקומי או סיסטמי (מערכתי), על ידי תרופות דרך הפה. אך בסוגי הפטרת הבאים, תמיד עדיף לטפל באופן סיסטמי (תרופות דרך הפה):

1. פטרת הציפורניים, בעיקר אם נגועות מספר ציפורניים ובוודאי מעורבות קשה.

2. פטרת הקרקפת.

3. פטרת של כפות הידיים או כפות הרגליים.

בשאר המקומות בגוף אפשר להסתפק בטיפול מקומי, אך אם הפטרת מפושטת בגוף, מומלץ להתחיל עם טיפול סיסטמי.

הטיפולים הסיסטמיים בפטרת הציפורניים נחלקים לשתי קבוצות גדולות: טיפולים מהדור הישן וטיפולים מהדור החדש. עם הטיפולים מהדור הישן נמנים גריזאופולבין (גריפולין) וקטוקונזול (ניזורל) - שיצאה משוק התרופות ברוב המדינות בעולם. עם הטיפולים מהדור החדש נמנות שלוש תרופות: איטראקונזול (ספורנוקס, איטראנול), טרבינפין (למיסיל, טרבינפין טבע) ופלוקונזול (טריקאן).

מה יתרונן וחסרונן של התרופות השונות?

איטראקונזול (ספורנוקס, אינטראנול) היא תרופה שצברה כבר יותר מ-30 שנות ניסיון בשוק העולמי ושייכת לקבוצת הטריאזולים, קבוצה אנטי-פטרייתית זו היא מכסה מגוון רחב של פטריות, מסוגים שונים: דרמטופיטים, שמרים ועובש.

התרופה נספגת היטב לאחר האוכל - ולכן חשוב ליטול לקחת אות התרופה מיד אחרי האוכל. יתרונה של תרופה זו נעוץ בכך שהיא נשארת בחומר הקרן של הציפורן למשך מספר חודשים. אחד עד חמישה אחוז מהמטופלים סובלים מתופעות הלוואי של התרופה: כאבי בטן, כאבי ראש, עייפות, תפרחות שונות ועלייה באנזימי הכבד, אך תופעות אלה כמעט חסרות משמעות וכולן הפיכות, בדרך כלל.

כיום מאושר הטיפול בתרופה רק מגיל 12 ואילך. בגלל משך הטיפול הארוך יחסית (שלושה עד ארבעה חודשים) ובאופן נדיר פגיעה בכבד יש לבצע בדיקות דם לפני ובמהלך תקופת הטיפול. שיעור ההצלחה של טיפול זה בפטרת הציפורניים נע בין 60%-70%.

טרבינפין (למיסיל, טרבינפין טבע) היא תרופה השייכת למשפחת האלילאמינים (קבוצת תרופות אנטי פטרתיות) שצברה גם היא כ-30 שנות ותק בשוק התרופות. היא יעילה בעיקר כנגד פטריות ממשפחת הדרמטופיטים (הקבוצה הגדולה ביותר הגורמת לפטרת הציפורניים) וכן כנגד פטריות ממשפחת השמרים והעובשים. השפעתה אינה מותנית בזמני האכילה של החולה, כלומר היא נספגת באותה מידה עם האוכל או בלעדיו. המינון המקובל כיום הוא טבליה אחת של 250 מ"ג ליום במשך שלושה-ארבעה חודשים. גם תופעות הלוואי של תרופה זו - ובהן כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות, תפרחות שונות ועלייה באנזימי הכבד, הן בד"כ נטולות משמעות ובמרבית הגדולה של המקרים תופעות הלוואי הנ"ל הפיכות. הצלחת הטיפול בטרבינפין בפטרת הציפורניים נמדדת ב-70 עד 80 אחוזים.

פלוקונזול (טריקאן, פלוקנול), הנמנית עם קבוצת הטריאזולים, רושמת אף היא לזכותה ותק של כ-30 שנות שימוש. הודות לטווח הטיפול הרחב שלה היא יעילה מאוד כנגד דרמטופיטים, שמרים ועובשים. אפשר ליטול אותה ללא קשר לאוכל. השפעתה על פטרת הציפורניים קטנה יותר מהשפעת התרופות ספורנוקס או לימיסיל, אך היא יעילה דיה נגד פטריות שונות של הגוף ובהן קנדידה של הנרתיק. יתרונה של תרופה זו טמון בכך שנוטלים אותה רק אחת לשבוע, אך חסרונה הוא משך הטיפול הארוך, העשוי להגיע עד שנה (תלוי בסוג ומיקום הפטרת בגוף). תופעות הלוואי של התרופה דומות לאלה של ספורנוקס. שיעור הצלחתה בטיפול בפטרת הציפורניים נע סביב 50 אחוזים, אולם בטיפול בפטרות גוף היא זוקפת לזכותה כ-85 אחוזי הצלחה.

האם תרופות נגד פטרת ציפורניים עושות נזק לגוף?

מסיבות בלתי ברורות, רווחת בציבור הדעה הבלתי-מבוססת, שתרופות נגד פטריות מסוכנות לבריאות ופוגעות בכבד. כדי להפריך דעה זו, מן הראוי להבהיר ראשית שהמושג הכללי "תרופות נגד פטריות" כולל בתוכו מספר רב של תרופות שונות, שאין בין מרכיביהן שום דבר משותף - ולכן אין להסיק מסקנה כה גורפת לגבי כלל התרופות נגד פטריות.

שנית, אלה ה"מאשימים" את התרופה בפגיעה בכבד צריכים לשאול את עצמם מי בכלל היה מאשר תרופה לשימוש - למחלה קלה כפטריות בציפורניים - במחיר פגיעה באיבר חיוני כמו הכבד? הרי אין צורך בידע ברפואת עור, כדי להבין שתרופה נגד פטריות לא היתה מאושרת לשימוש, אילו נזקה היה רב על תועלתה.

פרופ' אבנר שמר הוא מומחה לרפואת עור ומין, רופא בכיר במחלקת עור שיבא בתל השומר; יו"ר החוג לדרמטומיקולוגיה (ענף העוסק במחלות עור פטרייתיות) ומחלות הציפורניים השונות בישראל

בואו לדבר על זה בפורום פטרת ציפורניים.