פריצת דרך בחיסון מלריה

ייתכן שהחיסון החדש יציל את העולם מאחת המחלות הקטלניות ביותר.
חיסון פוטנציאלי התוקף רעלן שאחראי על התסמינים של המחלה נוצר על ידי חוקרים ב MIT ובמרכז ע"ש אלייזה וולטר הול באוסטרליה למחקר רפואי.
חיסון מוצלח נגד מלריה יוכל למנוע את 300 מליון המקרים הקשים, ושני מליון מקרי המוות בעקבות המחלה מידי שנה. "מלריה היא ככל הנראה המחלה המדבקת הקשה ביותר בעולם, המתחרה באיידס ובשחפת" אומר המיקרו-ביולוג ממרכז הול לואיס שפילד. שפילד מקווה שהחיסון החדש יהווה פתרון יעיל לבלימת התסמינים הקשים, והקטלניים לעיתים קרובות, של המחלה. ואולם, גם אם החיסון יפעל, הוא מעריך כי יעברו עשר שנים לפני שניתן יהיה לסיים את הניסיונות הנדרשים על החיסון, אם כי נעשים מאמצים לזרז את התהליך.
המחלה נגרמת על ידי טפיל חד תאי שעובר בעקיצות יתוש. התסמינים הרגילים כוללים חום, כאבי ראש והקאות. ללא טיפול הטפילים יכולים להביא למוות על ידי היווצרות נוזלים בראות, אצידוסיס או מלריה סרברלית (מוחית), בה תאי דם אדומים נגועים מגיעים למוח. מלריה אופיינית לאזורים רבים של העולם, והטיפול המתמשך במחלה קשה ויקר. בנוסף לכך, הטפילים פיתחו עמידות כנגד מרבית התרופות הקיימות היום.
כתוצאה מכך, חיסונים המונעים את המחלה, מהווים פתרון מפתה. בעוד חיסונים רבים נגד מלריה פעלו היטב בניסויים על עכברים , מרביתם לא הראו תוצאות טובות בניסויים על בני אדם. "כולנו רוצים להגיע לפיתוח חיסונים נגד מלריה, אבל זה מאוד בעייתי" אומר שפילד. הסיבה היא שמרבית החיסונים מתוכננים כדי להרוג את האורגניזם הגורם למחלה. אבל טפיל המלריה מתחבא בתאי אדם, ומתחמק מהמערכת החיסונית. שפילד ושותפו מ MIT, הכימאי פיטר סיברגר, אופטימיים לגבי הסיכוי של החיסון שפיתחו, שכן הוא לא פותח על מנת לחסל את הטפיל, אלא לחסום את הרעלן הגורם למרבית התסמינים של המחלה. בצורה כזו המערכת החיסונית תוכל לנקות בעצמה את הזיהום.
לפני כעשר שנים שפילד בודד מולקולות סוכר מורכבות שנחשבו לרעלן האחראי על מרבית התסמינים הגרועים ביותר של מלריה. ב 1999 הוא התחיל בשיתוך הפעולה עם פיטר סיברגר על מנת ליצור ולבחון את החיסון בהתבסס על הרעלן. סוכרים מורכבים מוכרים כקשים ביותר לסינתוז במעבדות. סיברגר פיתח טכנולוגיה חדשה המאיצה בצורה משמעותית את התהליך, והשתמש בטכנולוגיה על מנת ליצור גרסה סינתטית של הרעלן. שפילד חיסן עכברים בסוכר הסינתטי. 75% מהעכברים המחוסנים שרדו את ההדבקה בטפיל המלריה, ואילו עכברים שלא חוסנו, מתו.
שני ניסויים ביונקי על מתוכננים בשנה הקרובה, בהולנד ובמרכז למניעת מחלות באטלנטה. סיברגר אומר שקרן גייטס כמו גם ארגון הבריאות העולמי ומוסדות הבריאות הלאומיים הביעו עניין במימון הניסויים הללו.